Difference between revisions of "רבי יעקב פרלוב (הראשון)"

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
######
לא ניתן לצפות בקוד המקור של הבדל בין שינויים זה, היות שאחת הגרסאות לא מאושרת. תוכל לצפות להלן בתוכן הגירסה שביקשת להציג, אם היא תימצא נקיה:
######
האדמו"ר רבי יעקב מנובומינסק

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג - כ"ג באדר א' ה'תרס"ב), אדמו"ר חסידי ברוסיה הלבנה ובפולין. מייסד חסידות נובומינסק.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמעון קצנלבוגן מזאוויחאוסט בנו של רבי פנחס מאוסטילה נכד רבי מרדכי מנשכיז, ולאמו דבורה בת רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי אשר מסטולין, ורבי שלמה מקרלין). אביו נפטר בצעירותו והוא גדל אצל סבו מקוידנוב, ואף שינה את שם משפחתו למשפחת סבו פרלוב, בשנת ה'תרכ"ב נשא את חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב (חתן אחד מצאצאי הדגל מחנה אפרים).

מצעירותו נחשב עילוי בחסידות, ולאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים, נהרו אחריו רבים מחסידי סבו עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית, בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת ה'תרכ"ה עבר לגור בסטרשלה הסמוכה לשקלוב. דברי תורתו נאמרו בנוסח קרוב לדרך חב"ד - יחסית לנהוג בבית אבותיו חצרות לכוביץ' נסכיז וקוידנוב, וככל הנראה התקרבו אליו חסידים מהחצר החב"דית[א][ב] ושרידים מחסידי רבי אהרן מסטרשלה[2].

בצעירותו הוכר כעילוי והוערך על ידי רבנים כמו רבי יצחק מאיר אלתר, רבי דב בריש מייזליש, ורבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. ששה סדרי משנה היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על עשרים ואחד פרקי משניות.

בשנות הנהגתו הראשונות החליף מספר רב של מקומות מגורים, בתחילה ברוסיה הלבנה, תקופה מסויימת התגורר בעיירה אצעסט - הינטעשט הסמוכה לקישינב שבבסרביה, ובשנת ה'תרל"ג עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו לפי עצתו של דודו רבי יצחק מנשכיז, על מנת לזכות לבנים זכרים, והתיישב בנובומינסק הסמוכה לוורשה. בפולין נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.

דמותו והתנהגותו בדרכם של אדמו"רי קרלין ולכוביץ עוררה סקרנות בפולין, תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים על פי הקבלה עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות הגאולה.

בשנת ה'תרנ"ו הקים ישיבה בעירו - נובומינסק, שהיתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן הקים לישיבה בנין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 רובל[3]. הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ולמדו בה כמאתיים תלמידים.

נפטר במוצאי שבת פרשת כי תשא כ"ג אדר א' תרס"ב, ונקבר בנובומינסק[ג].

ספרו "שופרא דיעקב" הודפס בניו יורק תשכ"ד על ידי נכדו רבי נחום מרדכי.

משפחתו

ביאורים והרחבות

  1. ^ היה זה בסוף חייו של האדמו"ר הצמח צדק, בשנים אלו כבר היה חלש, ולא ערך מסעות לחסידיו כדרכו.
  2. ^ בתקופה זו שלח רבי הלל מפאריץ' מכתב לחסידי חב"ד שביאקשיץ, בה התגורר ככל הנראה תקופה מסויימת, ובו הוא מתח ביקורת על חסידי חב"ד "שבחרו לנפשם איש אחד מבר אבהן ומינו אותו עליהם למורה דרך הוי"ה, והנה לפלא בעיני איך איך מאסו דרך הוי"ה אשר מורה לנו אדמו"ר שליט"א וכו'", ועל רבי יעקב שהחל לנהוג באדמו"רות ללא הסמכה מגדולי ישראל ו"ברצון ובחשק" ללא שהוכרח לכך[1].
  3. ^ ראו תמונת מצבתו באשכול אודותיו בפורום "אידישע וועלט".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליהו מטוסוב, "פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש", בתוך: היכל הבעש"ט - קובץ ל"ו, עמ' י"ב, ניו יורק תשע"ה, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ ראו: חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' ס"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ אהרן סורסקי, ‏מרביצי תורה מעולם החסידות - חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)