SARS-CoV-2

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
SARS-CoV-2
מיון מדעי
קבוצה Riboviria
תת-משפחה נגיפי קורונה
תת-סוג Sarbecovirus
מין SARSr-CoV
תת-מין SARS-CoV-2

SARS-CoV-2 (בשמו המלא: Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2), הוא זן של נגיף RNA חד-גדילי חיובי מתת-משפחת נגיפי קורונה.

הנגיף מידבק באדם ועלול לגרום למחלה נשימתית, מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).

הנגיף, שתועד לראשונה בעיר וואהן שבמחוז חוביי בסין בדצמבר 2019, התפשט במהירות ברחבי העולם וחולל את מגפת הקורונה העולמית.

פילוגנטיקה ושם הזן

משפחת נגיפי קורונה היא תת-משפחה בת כ-1,000 סוגי נגיפים, מתוכם שבעה הפוגעים בבני אדם. לנגיפים חלבונים על פני המעטפת הנראים במיקרוסקופ אלקטרונים כהילת השמש, ומכאן שמם (corona בלטינית היא כתר או הילת השמש).

הנגיף נבדל גנטית מנגיפי קורונה אחרים, כמו הנגיף שגרם להתפרצות SARS (תסמונת נשימתית חריפה חמורה) ב-2002, או נגיף הקורונה MERS-CoV (הגורם לתסמונת נשימתית חריפה ים תיכונית),Cite error: Invalid <ref> tag; refs with no name must have content או נגיף הקורונה SARS-CoV המשתייך לתת-סוג Beta-CoV B (Sarbecovirus).[1]

חמישה גנומים של הנגיף החדש נבדקו ודווחו על ידי המכון הלאומי הסיני לבקרה ולמניעת מחלות נגיפיות, המכון הסיני לביולוגיה פתוגנית, ובית החולים ווהאן ג'יניינטן,[2][3][4]; אורך רצף ה-RNA הוא כ-30,000 נוקלאוטידים.

השם הראשוני שניתן לנגיף החדש שהתגלה היה 2019-nCoV, קיצור של Novel Coronavirus (נגיף קורונה החדש) ושנת תחילת ההתפרצות. שם לא רשמי נוסף הוא "נגיף קורונה-ווהאן" על שם העיר ווהאן שבה תועדה לראשונה ההתפרצות. עם זאת, שימוש במיקום גאוגרפי ובגורמי מחלה בשמות רשמיים של מחלות מנוגד להנחיות ארגון הבריאות העולמי משנת 2015.[5] במהלך השבוע השני של פברואר 2020 קבעה הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים (אנ') שם רשמי חדש לנגיף: SARS-CoV-2, שהוא ראשי תיבות של Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2.[6] בחוקי מדינת ישראל קרוי הנגיף נגיף הקורונה החדש 2019.

מקור הנגיף

מקרה ההדבקה המאומת הראשון התגלה בווהאן שבסין.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many המקור להעברת הנגיף לבני אדם אינו ברור.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

מחקרים למציאת חיית המאגר של זן נגיף הקורונה שגרם להתפרצות הסארס ב-2002, גילו נגיפי קורונה רבים דמויי SARS בעטלפים, רובם בעטלפים מהסוג Rhinolophus הנפוץ באזור סין, ושני רצפים של RNA נגיפי שבודדו מעטלפים מהמין Rhinolophus sinicus היו בעלי קרבה של 80% לנגיף SARS-CoV-2. רצף נוסף שבודד מעטלף ממין Rhinolophus affinis, שנלכד במחוז יונאן שבדרום-מערב סין, היה בעל קרבה של 96% לנגיף SARS-CoV-2‏.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many ארגון הבריאות העולמי סבור שחיות המאגר הטבעי של הנגיף הם ככל הנראה עטלפים, אך הבדלים בין נגיפי הקורונה של העטלפיםCite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many לעומת SARS-CoV-2, מצביעים על כך שייתכן שהנגיף עבר לבני אדם בתיווך בעלי חיים מאכסנים אחרים.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

ניתוח מטאגנומי שהתפרסם ב-2019 מצא שנגיפים מהזן SARS-CoV שגורם לסארס, הוא נגיף הקורונה הנפוץ ביותר בקרב אוכלוסיית הפנגולין המלאי.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many בראשית פברואר 2020 פורסם שחוקרים מגואנגג'ואו גילו פנגולין שבדגימה שנלקחה ממנו נמצא RNA נגיפי עם דמיון של 99% לרצף של נגיף SARS-CoV-2‏,Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many ולפי פרסום זה אזור ההיקשרות לקולטן שבחלבון S שלו שונה בחומצה אמינית אחת בלבד מאותו אזור בחלבון של הנגיף SARS-CoV-2‏.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many הפנגולינים, המוגנים בחוק הסיני, נסחרים בשווקים באופן לא חוקי לצורכי רפואה סינית מסורתית.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too manyCite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many מיקרוביולוגים וגנטיקאים מטקסס מצאו גם הם ראיות לשחלוף שהתרחש בגנום הנגיפי המצביע על מעורבות של הפנגולין.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many עם זאת הדמיון בין הנגיף שנמצא בפנגולין לנגיף שגרם למגפה הוא של 92% בלבד (רחוק יותר מהגנום הנגיפי שנמצא בעטלף), ואינו מספיק להוכיח שהחיה המתווכת היא פנגולין.[7]

לאחר פרוץ מגפת הקורונה, חקר צוות משולב של חוקרים מארצות הברית, מבריטניה ומאוסטרליה את מבנה הנגיף, ופרסם מאמר בכתב העת "Nature Medicine" לפיו הנגיף לא יוצר במעבדה ואינו נגיף מוכר שעבר מניפולציות מכוונות של הנדסה גנטית, אלא נגיף שהתפתח באופן טבעי.[8]

הדבקה וחדירה לתאים

אוכלוסיית המטרה של הנגיף, המפתחת מחלה בעקבות ההידבקות כוללת את האדם, וככל הנראה גם חתולים.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות נתז נשימתי וכן אירוסולים המרחפים באוויר, המועברים דרך שיעול, התעטשות, הפרשות גוף, נשימה, או מגע.[9] RNA נגיפי נמצא גם בדגימות צואה של אנשים שנדבקו. ייתכן שהנגיף מידבק כבר בתקופת הדגירה, אך השערה זו טרם הוכחה.

ניסוי מודלי חלבון מצביע על כך שלחלבון של הזיזים (spikes) של הנגיף יש אפיניות מספקת בכדי להיקשר לקולטני ACE2 (אנ') שבתאי האדם ולחדור באמצעותם לתא.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many ב-22 בינואר 2020 הראו קבוצות מחקר שונות מסין ומארצות הברית ש-ACE2 עשוי לתפקד כקולטן לנגיף.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

SARS-CoV-2 במיקרוגרף אלקטרונים, בצביעה דיגיטלית:

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים, אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים).Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many ההערכה היא שבמהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במעט מקרים, כאחוז אחד, יתגלו סימפטומים רק לאחר 14 יום.

שרידות הנגיף

על פי דו"ח מיוחד שפורסם על ידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) נתגלו עקבות גנטיים ברורים של הנגיף על פני מגוון גדול של משטחים בתאי המגורים של נוסעים בשתי ספינות תענוגות דיימונד פרינסס וגרנד פרינסס שבהן היו התפרצויות של המחלה, גם 17 יום לאחר שהנוסעים פינו את התאים ועזבו את האוניות. עקבות הנגיף נמצאו הן בתאים של חולים סימפטומטיים והן בתאים של חולים אסימפטומטיים, העקבות התגלו לפני שנעשו פעולות חיטוי בספינות.[10] עם זאת, שרידות חומצות הגרעין הנגיפיות שנמצאה אינה מעידה על יכולתו של הנגיף להדביק לאחר שהייה ממושכת מחוץ למאכסן.

מחקר קודם שלא עבר ביקורת עמיתים בחן זמני שרידות של הנגיף באוויר ועל משטחים שונים.[11][12]

על פי ארגון הבריאות העולמי העברה אווירנית אולי תיתכן להתרחש בנסיבות מסוימות שבהן נוצר אירוסול כגון בטיפולי ברונכוסקופיה, צנרור הקנה ועוד ויש לנקוט באמצעי זהירות בנסיבות אלה. באנליזה של 75,465 חולי COVID-19 לא דווח על העברה אווירנית.[13]

מבנה

קוטר הוויריון בסביבות 50–200 ננומטר.[14] כמו נגיפי קורונה אחרים, גם לנגיף מזן SARS-CoV-2 יש 4 חלבונים מבניים: חלבון S‏ (spike, זיז), חלבון E‏ (envelope, מעטפת), חלבון M‏ (membrane, ממברנה) וחלבון N ‏ (nucleocapsid, קופסית גרעינית). החלבון N מכיל את הגנום, ושלושת החלבונים האחרים יוצרים ביחד את המעטפת הנגיפית.[15] חלבון ה-S הוא שמתקשר לקולטן התאי ומאפשר חדירה לתא.[15]

אפידמיולוגיה והתפרצות הנגיף

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגפת הקורונה

הנגיף התגלה לראשונה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין, לאחר שבבדיקת חומצות גרעין בדגימה מחולה בדלקת ריאות, שנחשד שחלה בסארס, נמצא נגיף קורונה בעל רצף גני חדש[16][17][2]. ב-19 בינואר 2020 הוכח כי המחלה מועברת מאדם לאדם, לאחר ששני אנשים בפרובינציית גואנגדונג שבסין נדבקו מקרובי משפחה.[18]

במהלך חודש ינואר הנגיף התפשט במהירות לכל מחוזות סין ולמדינות רבות ברחבי העולם בכל היבשות. הדבקה מאדם לאדם אומתה בכל האזורים. ב-30 בינואר 2020 המחלה הוכרזה על ידי ארגון הבריאות הבין-לאומי כמצב חירום בריאותי בין-לאומי[19] וב-11 במרץ 2020 כפנדמיה (מגפה רבתי).

לפי ההערכות מספר ההתרבות הבסיסי () של הנגיף נע בין 1.4 ל-3.9,[20] ומשמעות הדבר שללא נקיטת אמצעי הגנה, כל הדבקה חדשה צפויה להביא ל-1.4 עד 3.9 הדבקות חדשות כאשר כל הקהילה אינה מחוסנת. מספר ההתרבות עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים כגון באוניות תענוגות.

מקרה המוות הראשון תועד ב-9 בינואר 2020‏Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many ודווח יומיים אחר כך, ועד לסוף אותו חודש מאות חולים מתו ונרשמו אלפי מקרי הידבקות בסין.

בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

התפשטות מגפת הקורונה העולמית בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה בישראל ב-27 בפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה והמגיעים אליה, צומצם בהדרגה. מטעם משרד הבריאות פורסמו גם הנחיות כמו הימנעות מלחיצות ידיים, שמירה על מרחק של לפחות 2 מטרים מאדם לאדם ובהמשך שימוש במסכות.

מוטציות מוכרות

זנים חדשים יכולים להיווצר כתוצאה ממוטציות בנגיף המקורי.[21] מוטציות הן שינויים אקראיים בצופן הגנטי, ובדרך כלל הן פוגעות בנגיף או לפחות לא משפיעות על תפקודו בשום צורה. אולם קיים חשש שהשינויים ישפיעו על התנהגות הנגיף בגוף האדם. הזן נקרא גם וראינט ולעיתים מכונה מוטציה.[22]

Cluster 5

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Cluster 5

Cluster 5, מקבץ 5 או קלסטר 5 (כונה גם קורונת החורפנים) התפתח אצל חורפנים בצפון יוטלנד הדנית, והועבר אל בני אדם באמצעות תעשיית הפרוות. הגוף פחות מפתח נוגדנים למוטציה זו, ופיתוח החיסון לנגיף הקורונה היה עלול לא להיות יעיל בעבורה. התגלה במהלך מגפת הקורונה בדנמרק והוביל לסגר בצפונה. ב-19 בנובמבר, דווח שמשרד הבריאות של דנמרק הודיעו כי מקבץ 5 ככל הנראה נכחד.

VOC-202012/01

Countries with confirmed cases of VOC-202012/01

מכונה המוטציה הבריטית. המוטציה אותרה לראשונה ב-21 בספטמבר 2020 בבריטניה בדגימה בודדת,[23] אך החלה להתפשט במהירות עד אמצע חודש דצמבר. בשבוע הראשון של דצמבר הוא היה אחראי ל-62 אחוזים מההדבקות בלונדון.[24] לפי התיאוריה המקובלת מקורו נעוץ בחולה שמערכת החיסון שלו לא תפקדה כראוי.[25]

המוטציה היא הסבר אפשרי לעליה משמעותית בתחלואת קורונה בבריטניה.[26] נכון ל-20 בדצמבר 2020, משרד הבריאות באנגליה מאשר כי אין ראיה לכך שהמוטציה החדשה עמידה בפני החיסון של חברת פייזר, וכי המחוסנים אמורים להיות מוגנים גם מפניו.[27]

גילוי המוטציה הוביל לכך שיותר מ-30 מדינות אסרו על כניסת טיסות מבריטניה.[28] בארצות הברית השבים מבריטניה נדרשו להיבדק.[29] בהמשך המוטציה השפיעה על הנחיות הריחוק.[30]

ב-23 בדצמבר 2020 דיווח משרד הבריאות בישראל כי התגלו 23 מקרים של נגיף קורונה מהזן שהתגלה באחרונה באנגליה.[31] אותרו כמה בדנמרק, הולנד אוסטרליה, איטליה, דרום אפריקה ובצרפת בזמנים שונים.[32] אלהן הצטרפו ארצות הברית ומדינות רבות אחרות.[33]

V2.501

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוטציה 501.V2 של נגיף הקורונה
Countries with confirmed cases of V2.501, excluding South Africa

מכונה המוטציה הדרום אפריקאית. המוטציה התגלתה לראשונה בדרום אפריקה, כאשר מחלקת הבריאות של המדינה דיווחה על כך ב-18 בדצמבר 2020. חוקרים ובכירים דיווחו כי שכיחות המוטציה גבוהה יותר בקרב אנשים צעירים ללא רקע רפואי מורכב, אך עודנה גורמת לחולי רציני.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many מחלקת הבריאות הדרום אפריקאית ציינה כי המוטציה עלולה להביא לגל נוסף של התפרצות מגפת קורונה במדינה, בשל מהירות התפשטותה העולה על זו של נגיף הקורונה המוקדם יותר.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

עד כה אובחנו בישראל כ-12 בני אדם שנדבקו במוטציה הדרום אפריקנית.[34]

מניעה וטיפול

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

אין טיפול ספציפי לנגיף החדש, אך קיימת סברה לפיה תרופות אנטי-ויראליות קיימות תוכלנה להוות פתרון אף כנגד נגיף זה.[35]

למניעה מהדבקה בנגיף, ארגון הבריאות העולמי המליץ על רחצת ידיים נכונה עם מים וסבון, עטיית מסכות, היגיינה בשיעול והתעטשות לשקע המרפק כחלק מהיגיינת הפה, והישמרות מתחלואה נשימתית כגון הצטננות ושיעול על ידי הימנעות ממגע וחשיפה לאנשים בעלי תחלואה נשימתית.[36][37][38]

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[39] שאין כמעט חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה, שחיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת הידבקות הנגיף, ששטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, וששימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

בדצמבר 2020, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר את החיסון של חברות פייזר ומודרנה לשימוש חירום, בעקבות זאת, מיליוני חיסונים נשלחו לכלל מדינות העולם, ביניהן ישראל, ארצות הברית, גרמניה, בריטניה ועוד.

חסינות

במהלך מגפת הקורונה חוקרים ברחבי העולם השקיעו משאבים רבים בניסיון לאפיין את מידת החסינות שנותרת בגופו של אדם שהחלים מהנגיף, ואת המשך הזמן שלה. בחודשים הראשונים של המגפה, מתוך יותר מ-14 מיליון מאומתים לנגיף, המקרים הבודדים שדווחו שויכו בדרך כלל במחקר למרווח הטעות הסטטיסטית של הבדיקה[40]. בסוף אוגוסט 2020 דווח על אדם מהונג קונג שנדבק מחדש בנגיף, ארבעה וחצי חודשים לאחר שהחלים מהמחלה. דיווחים דומים התקבלו גם מהולנד ומבלגיה (וגם בישראל[41]).

על פי הנתונים שנבדקו נכון לסוף חודש נובמבר 2020, כ-90 אחוזים מהחולים מפתחים נוגדנים. במקרים בהם לא מתפתחים נוגדנים מדובר בדרך כלל במערכת חיסון מוחלשת שלא מצליחה לפתח נוגדנים יעילים, או במקרים בהם ההדבקה הייתה קלה במיוחד ולא הספיקה כדי לגרום להיווצרות נוגדנים. משך זמן הישארותם של הנוגדנים בגוף דומה לזה של נגיפים דומים - עם רמת נוגדנים גבוהה בחודשים הראשונים וירידה הדרגתית לאורך זמן. נכון לנובמבר 2020 עדיין לא ידועה מידת היעילות של הנוגדנים במניעת הידבקות חוזרת.[42][43]

על פי מספר מחקרים, זני קורונה נוספים המקורבים לנגיף, שנפוצו באזורים שונים בעבר, אולי הקנו לחלק מהאוכלוסייה באזורים מסוימים חסינות מהנגיף, עוד טרם חשיפה לנגיף עצמו. לפי מחקר שהתפרסם בקיץ 2020 בכתב העת Cell (אנ'), בקרב כ-60% מהאנשים בקליפורניה, שלא נחשפו מעולם ל-SARS-CoV-2, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף, ואולי מקנים חסינות מסוימת מפניו. מחקר אחר בגרמניה הצביע על אפשרות ל-81% חסינות באוכלוסייה[40]. יש המשערים שהתאים קובעים מי יחלה קשה בקורונה. תאים אלה אולי מעניקים ל-20% מהאוכלוסייה או יותר הגנה מסוימת בעקבות חשיפה קודמת לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה.[44] לטענת ד"ר קרוטי מלה-ג'ולה, שהיה מחבר שותף למחקר הראשון שהראה שקיימים תאי זכרון חיסוני(תאי T) בדם, "ייתכן שהם עוזרים. ייתכן שהם לא עושים כלום. וייתכן שהם מזיקים".[45] לפי מומחים, הקשר בין מערכת החיסון לנגיף עדיין אינו מספיק ברור.[44] בסוף שנת 2020 במקומות בודדים בלבד ניתן היה לבחון נתונים של חסינות אוכלוסייה במקרים של הדבקה נרחבת בנגיף. בעיר מנאוס בברזיל, בה התפשטות הנגיף לא נבלמה, המגפה החלה לדעוך רק לאחר שנדבקו למעלה מ-60% מהאוכלוסייה, אולם גם מגמת הדעיכה הזו התהפכה עם הזמן וכמות הנדבקים החדשים שבה לעלות.[46]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SARS-CoV-2 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Phylogeny of SARS-like betacoronaviruses". nextstrain. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2020. 
  2. ^ 2.0 2.1 "CoV2020". platform.gisaid.org. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020. 
  3. ^ "Initial genome release of novel coronavirus". Virological (באנגלית). 11 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020. 
  4. ^ "Wuhan seafood market pneumonia virus isolate Wuhan-Hu-1, complete genome" (באנגלית). 17 בינואר 2020. 
  5. ^ איתי גל, מעכשיו: אסור לכנות מחלות ע"ש אנשים או מקומות, באתר ynet, 13 במאי 2015
  6. ^ ראו מסמך הקביעה באתר biorxiv
  7. ^ אסף רונאל, מקור המגפה? וירוס הקורונה בפנגולינים דומה לנגיף שתקף את האנושות, באתר הארץ, 26 במרץ 2020
  8. ^ אלינור אביב-שרון, ‏איך יודעים שנגיף הקורונה אינו מהונדס?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 במרץ 2020
  9. ^ Transmission of COVID-19, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  10. ^ Public Health Responses to COVID-19 Outbreaks on Cruise Ships — Worldwide, February–March 2020‏ 23 במרץ 2020, באתר ה-CDC
  11. ^ ד"ר ארז גרטי, ‏מחקר: נגיף SARS-CoV-2 שורד שלושה ימים על משטחים מסוימים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 במרץ 2020
  12. ^ אלינור אביב-שרון, ‏מעגל החיים של נגיף הקורונה, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 18 במרץ 2020
  13. ^ Modes of transmission of virus causing COVID-19: implications for IPC precaution recommendations תקציר מדעי, 27 במרץ 2020, באתר ארגון הבריאות העולמי
  14. ^ Chen N, Zhou M, Dong X, Qu J, Gong F, Han Y, Qiu Y, Wang J, Liu Y, Wei Y, Sia J, You T, Zhang X, Zhang L (15 בפברואר 2020). "Epidemiological and clinical characteristics of 99 cases of 2019 novel coronavirus pneumonia in Wuhan, China: a descriptive study". The Lancet 395 (10223): 507–513. doi:10.1016/S0140-6736(20)30211-7. אורכב מ-המקור ב-31 January 2020. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020.  Unknown parameter |url-status= ignored (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 Wu C, Liu Y, Yang Y, Zhang P, Zhong W, Wang Y, Wang Q, Xu Y, Li M, Li X, Zheng M, Chen L, Li H (פברואר 2020). "Analysis of therapeutic targets for SARS-CoV-2 and discovery of potential drugs by computational methods". Acta Pharmaceutica Sinica B. doi:10.1016/j.apsb.2020.02.008. 
  16. ^ "中国疾病预防控制中心". www.chinacdc.cn. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  17. ^ "New-type coronavirus causes pneumonia in Wuhan: expert – Xinhua | English.news.cn". www.xinhuanet.com. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  18. ^ על פי ג'ונג ננשאן, ראש צוות נציבות הבריאות ומומחה למחלות הקשורות לדרכי הנשימה שחוקר את המגפה
  19. ^ בהלת הקורונה: ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום, באתר ‏mako‏
  20. ^ Li Q, Guan X, Wu P, Wang X, Zhou L, Early Transmission Dynamics in Wuhan, China, of Novel Coronavirus-Infected Pneumonia, The New England journal of medicine, ‏2020-03-26 (באנגלית)
  21. ^ PANGO lineages, cov-lineages.org
  22. ^ ספיר חבושה-לאופר, מה מדאיג ב"קורונת החורפנים"?, מכון דוידסון, ‏נובמבר 2020
  23. ^ פרופ' ערן סגל, ‏הקורונה עוברת מוטציות, הישראלים נוהרים להתחסן - איך זה ייגמר?, באתר ‏mako‏‏, ‏25 בדצמבר 2020‏
  24. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור ראשון

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    מושבה בריטית: הכירו את המוטציה שמפחידה את העולם, בעיתון מקור ראשון
  25. ^ בגלל חולה אחד: כך נוצרה מוטציית הקורונה הבריטית, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בדצמבר 2020
  26. ^ Carl Zimmer and Benedict Carey, The U.K. Coronavirus Variant: What We Know, The New York Times, ‏21 December 2020
  27. ^ "COVID-19 (SARS-CoV-2): information about the new virus variant", משרד הבריאות הבריטי, 20 בדצמבר 2020.
  28. ^ יעל פורמן, ‏התפרצות הקורונה: עדכונים אחרונים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 בינואר 2021
  29. ^ N12 - המוטציה הבריטית מתפשטת: מקרה ראשון אובחן בצרפת, N12, ‏2020-12-26
  30. ^ 3 מתים מקורונה בכל דקה: שיא קטלני בארה"ב, ynet, ‏2021-01-13 (בעברית)
  31. ^ לראשונה בישראל: ארבעה חולי קורונה מהמוטציה שהתגלתה בבריטניה, מעריב, 23 בדצמבר 2020.
  32. ^ לאחר המקרה הראשון באיטליה: גם בצרפת חוששים מחדירת המוטציה החדשה למדינה, www.maariv.co.il
  33. ^ N12 - סיום שנה קטלני בארה"ב: יותר מ-77 אלף מתים מקורונה בחודש..., N12, ‏2021-01-02
  34. ^ Sample, Ian (12 בינואר 2021). "Public Health England steps up surveillance of South African Covid variant". The Guardian (London). בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2021. Scientists are particularly concerned about the South African variant, named B1351... ...At least 29 cases in the UK and three in Ireland have been recorded. 
  35. ^ "WHO says new China coronavirus could spread, warns hospitals worldwide". Reuters (באנגלית). 14 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2020. 
  36. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    אסף גולן, ‏הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  37. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר ראשון, 24 בינואר 2020
  38. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2020
  39. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  40. ^ 40.0 40.1 יש פתרון ליציאה מהמשבר והוא לא סגר, Doctors Only
  41. ^ N12 - הישראלי שחלה בקורונה פעמיים: "סובל מכאבים מטורפים" |..., N12, ‏2020-09-24
  42. ^ נעם לויתן, ‏מקרים ראשונים של הידבקות חוזרת בקורונה, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 באוגוסט 2020
  43. ^ ד"ר גל חיימוביץ', ‏האם חולי קורונה שהבריאו אכן מחוסנים?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 בנובמבר 2020
  44. ^ 44.0 44.1 מה היא חסינות צולבת? כל מה שידוע על התאים שקובעים מי יחלה קשה בקורונה, Haaretz הארץ (בעברית)
  45. ^ Jr, Donald G. McNeil (29 בספטמבר 2020). "Pandemic Is Far From Over, Experts Say, Despite Trump Allies’ Claims". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2020. 
  46. ^ קולו אור, ‏קורונה: האם "המודל השוודי" פועל?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 בנובמבר 2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראן • ארמניה • בחרייןהודו • הפיליפינים • וייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודית • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיה • צרפת • קריית הוותיקן • רומניה • רוסיה • שוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביה • ברזיל • פרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלות • אירופה • ארצות הברית • הודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבור • כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסונים • ריחוק חברתי • מספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועיםדת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופה • להט"ב • הסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל


הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3351 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png