נורת'רופ F-5
נורת'רופ F-5 "פרידום פייטר" / "טייגר II" | |
---|---|
מטוס F-5E טייגר II של חיל האוויר האמריקאי מדגמים מאוחרים יותר | |
מאפיינים כלליים | |
סוג | מטוס קרב |
ארץ ייצור | ארצות הברית |
יצרן | נורת'רופ |
טיסת בכורה | 30 ביולי 1959 |
תקופת שירות | 1962 |
צוות | 1 |
יחידות שיוצרו | דגמים A,B ו-C: 847. דגמים E ו-F: 1,399 |
ממדים | |
אורך | 14.45 מטר |
גובה | 4.08 מטר |
מוטת כנפיים | 8.13 מטר |
שטח כנפיים | 17.28 מטר רבוע |
משקל ריק | 4,349 קילוגרם |
משקל טעון | 7,157 קילוגרם |
משקל המראה מרבי | 11,214 קילוגרם |
ביצועים | |
מהירות מרבית | 1,700 קמ"ש (מאך 1.6 או 917 קשר) |
טווח טיסה מרבי | 1,405 קילומטר |
סייג רום | 15,800 מטר (51,800 רגל) |
חימוש | |
תותחים | 2 תותחי 20 מילימטר מדגם M39A2 |
טילים | מגוון חימוש ב-7 תחנות. |
הנעה | |
2 מנועי טורבו סילון ג'נרל-אלקטריק J85 | |
תרשים | |
הנורת'רופ F-5 טייגר II (לדגמים E ו-F) המוכר גם בכינוי פרידום פייטר (לדגמים A ו-B) הוא מטוס קרב סילוני על קולי מתוצרת חברת נורת'רופ שתוכנן בשנות ה-1950 המאוחרות. המטוס היה קטן, פשוט וזול יחסית למטוסי קרב אמריקאים באותה התקופה כגון ה-F-4 פנטום ולכן היה מטוס ייצוא מוצלח שהתאים לחילות קטנים יחסית. חיל האוויר האמריקאי לא ראו במטוס כלי מלחמה מתאים, אך רכשו כ-1,200 מטוסי אימון מדגם T-38 טאלון שהוא פיתוח ישיר של ה-F-5.
המטוס היווה את נקודת ההתחלה לתכנון המטוס נורת'רופ YF-17 ולפיתוח של הF/A-18 הורנט. חברת נורת'רופ פיתחה גם גרסה מתקדמת הנורת'רופ F-20 טייגר-שארק שיועדה להחליף את ה-F-5, אך החברה לא הצליחה למצוא לו לקוחות.
מפעילים[edit | edit source]
מפעילים נוכחיים[edit | edit source]
בחריין
בוטסואנה
ברזיל
צ'ילה
אתיופיה
קוריאה הדרומית
הונדורס
איראן
ירדן
קניה
לוב
מקסיקו
מרוקו
מלזיה
ספרד
סודאן
שווייץ
הרפובליקה הסינית
תאילנד
טוניסיה
טורקיה
ארצות הברית
ונצואלה
תימן
מפעילים בעבר[edit | edit source]
אוסטריה
יוון
אינדונזיה
נורווגיה
הולנד
הפיליפינים
דרום וייטנאם
וייטנאם
מטוסי ה-F האמריקניים | |
---|---|
|
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +500 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.