1-בוטנול
ערך זה עוסק בכוהל ראשוני. אם התכוונתם לכוהל שניוני, ראו  | |
| שם סיסטמטי | Butan-1-ol |
|---|---|
| שמות נוספים | n-Butanol |
| נוסחה כימית | C4H10O |
| מסה מולקולרית | 74.12 גרם/מול |
| מראה | נוזל שקוף |
| מספר CAS | 71-36-3 |
| צפיפות | 0.81 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | נוזל |
| מסיסות | 7.3g/100ml ב 25°C |
| ממסים | מסיס לחלוטין באתנול ובאתר, מסיס באצטון |
| טמפרטורת היתוך |
-89.8 °C 183.35 K |
| טמפרטורת רתיחה |
117.7 °C 390.85 K |
| מקדם שבירה | 1.3993 |
| נקודת הבזק |
35 °C 308.15 K |
| נקודת התלקחות |
343 °C 616.15 K |
| LD50 | 790 (חולדות, בליעה) מ"ג לק"ג |
| NFPA 704 | |
1-בוטנול או n-בוטיל אלכוהול הוא כוהל ראשוני המכיל 4 אטומי פחמן בשרשרת לא מסועפת, הנוסחה המולקולרית C4H9OH. הכוהל מופיע בטבע כתוצר משני של תסיסה של סוכרים ופחמימות אחרות ומצוי בכמה מאכלים ומשקאות. החומר משמש כתוסף מזון לשיפור ארומה בחמאה, שמנת, גלידה, ממתקים ומאפים. היישום העיקרי של 1-בוטנול הוא כחומר גלם לסינתזה של האסטר בוטיל אצטט (משמש בעצמו כתוסף טעם למזון וממס תעשייתי).
ייצור[edit | edit source]
להפקת 1-בוטנול הופכים פרופן לבוטיר-אלדהיד
התגובה מתרחשת בקטליזה של קומפלקסים מסיסים במים של רודיום והאלדהיד הנוצר בתגובה יוצר פאזה נפרדת. חיזור במימן הופך את האלדהיד לכהל
שימושים[edit | edit source]
1-בוטנול משמש לייצירת בוטיל אצטט - ממס ותוסף מזון על ידי תגובה עם חומצה אצטית בקטליזה של חומצה גופרתית
בנוסף משמש 1-בוטנול כמרכיב בבשמים וכממס למיצוי שמנים אתרים, חומרים אנטיביוטים, הורמונים וויטמינים. החומר משמש כממס לצבעים, שרפים טבעיים ומלאכותיים, אלקלואידים ועוד. הוצע להשתמש בחומר כתחליף לסולר ובנזין. יתרונו על אתנול כדלק הוא בצפיפות האנרגיה ובנוחות האכסון שלו. מתקיים מחקר שמטרתו יצירת כמויות גדולות של החומר על ידי חיידקים[1]
מטבוליזם[edit | edit source]
1-בוטנול נספג במהירות דרך המעי או הריאות. בבעלי חוליות החומר מחומצן לאלדהיד במנגנון דומה לזה של אתנול כלומר על ידי האנזים אלכוהול דהידרוגנז. בוטיר-אלדהיד מתחמצן בהמשך לחומצה בוטירית והיא הופכת בתאים בשלמות לדו תחמוצת הפחמן ומים. הרעילות בבליעה נמוכה וערכי LD50 שנמדדו בחולדות היו 790-4360 מ"ג לק"ג מסת גוף (בהשוואה ל-7,000-15,000 מ"ג לק"ג עבור אתנול). בכמויות שאינן קטלניות החומר מדכא את מערכת העצבים המרכזית בדומה לאתנול אך השפעתו המשכרת חזקה יותר בשל האיטיות היחסית בה הוא מתחמצן.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ Ranganathan, Sridhar, and Costas D. Maranas. "Microbial 1‐butanol production: Identification of non‐native production routes and in silico engineering interventions." Biotechnology journal 5.7 (2010): 716-725.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +323 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
