תקנת חכמים

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
Disambig RTL.svg המונח "מצווה מדרבנן" מפנה לכאן. לערך העוסק בשבע המצוות דרבנן, ראו שבע מצוות דרבנן.

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה. המינוח התלמודי בארמית להלכות שמקורן בתקנת חכמים הוא "מדרבנן" ("מן החכמים"), לעומת הלכה שעל פי המסורת מקורה בציווי מה' למשה שהיא "מדאורייתא" ("מן התורה" שבכתב).

לעיתים משמש הביטוי "תקנת חכמים" בניגוד ל"גזירות חכמים", כאשר הגזירות הן איסורים שקבעו חכמים כסייג למצוות התורה, ואילו תקנות הם הוראות חיוביות בדרך כלל שנוספו על ידי חכמים, כמו ימי החנוכה, שתכליתם הליכה בדרכי התורה באופן כללי.

סוגי תקנות[edit | edit source]

סיבות נפוצות לתקנות חכמים הן:

  • גזרת חכמים - עשיית סייג (גדר) למצוות התורה כדי שלא יכשלו בהם בני אדם. לדוגמה: שניות לעריות; איסור מוקצה בשבת. בגזירות חכמים יש כלל ש"אין גוזרין גזירה לגזירה".
  • לזכר אירועים חשובים שהתרחשו לאחר סיום תקופת התורה, לדוגמה: חג הפורים וחג החנוכה.
  • תקנות שנקבעו בעקבות הפרדה מסוימת שנצטרכו לעשות בין הגויים ליהודים כאשר היהודים היו מעורבים באומות העולם, לדוגמה: יין נסך.
  • יש מנהגים שהתקבלו כתקנת חכמים שחובה לקיימם, כמו חיבוט ערבה או תפילת ערבית.

סמכות חכמים[edit | edit source]

החובה לגזור גזירות כדי להרחיק את האדם מלעבור על דיני התורה, מקורה בפסוק: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי" (ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ל'). קיבלו חכמים בפירושו של פסוק זה: "עשו משמרת למשמרתי" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"א, עמוד א').

בתלמוד נאמר שסמכות החכמים לתקן תקנות חדשות דוגמת ימי החנוכה, נכללת במצווה לשמוע לדברי חכמים: "לֹא תָסוּר, מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (ספר דברים, פרק י"ז, פסוק י"א), אך יש אומרים שדרשה זו היא אסמכתא בלבד.

חכמים שונים דנו בשאלה כיצד תקנות חכמים אינן מתנגשות באיסור "בל תוסיף" על תרי"ג מצוות שבתורה. לדעת הרמב"ם התשובה לכך היא שתקנות חכמים מותרות משום משום שהן מוצגות כתקנות חכמים, ולא כאיסור מן התורה.

ביטול תקנות[edit | edit source]

גזירה שהתפשטה בכל ישראל, בית דין מאוחר יותר לא יכול לבטל אותה, גם אם הוא גדול מבית הדין המקורי, בחכמה ובמנין החכמים. ואם לא פשטה הגזירה בכל ישראל, אזי גם בית דין קטן יותר יכול לבטל את אותה גזירה. לעומת זאת, תקנה ניתנת לביטול על ידי בית דין מאוחר, אם הוא גדול בחכמה ובמנין מבית הדין המקורי.

גם מלכתחילה קיים כלל לפיו "אין גוזרים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

תקנות במהלך הדורות[edit | edit source]

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2243 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png