תפילת ערבית

מניין תפילת מעריב בחנות בשוק הפשפשים ביפו (תל אביב)

תפילת ערבית בכותל המערבי

תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, וכן מהפיוט עלינו לשבח שאותו נוהגים לומר בסוף כל אחת מתפילות היום.

יסודה של תפילת ערבית

בתלמוד בבלי מובא ייחוס קביעת תפילת ערבית ליעקב אבינו. בברייתא המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית וקורבן התמיד של בין הערביים מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית. המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום. לכן זמנה בלילה, החל בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה.

תפילת ערבית "רשות" או "חובה"

שלא כמו תפילות שחרית ומנחה, חובת תפילת עמידה של ערבית עמדה במחלוקת בתקופת המשנה והתלמוד. במסכת ברכות מובאת מחלוקת תנאים לגבי החיוב שבתפילת ערבית: במשנה נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ובגמרא מובאת מחלוקת תנאים בנושא. לפי רבי יהושע, תפילת ערבית היא רשות, ואילו רבן גמליאל דיבנה סבר שהיא חובה. מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של רבי אלעזר בן עזריה. האמוראים נחלקו כמי יש לפסוק הלכה, ופוסקי ההלכה המאוחרים יותר נקטו כדעת רבא, שפסק כדעה שתפילת ערבית רשות, אולם יש בה מן המצווה. עם זאת, כתבו אותם הפוסקים שכיום תפילת ערבית חובה מצד מנהג ישראל.

ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה, ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה.

— משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ו'

צורת חיוב זו יוצרת הבחנה בין נשים לגברים, שכן נשים לא קיבלו תפילת ערבית עליהן, ועל כן חיובן בתפילת ערבית פחות מחיובן בשאר תפילות. בנוסף, היות שמטרת חזרת הש"ץ היא להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם יודעים את נוסח התפילה, בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ. רב נטרונאי גאון תלה את הסיבה למנהג לומר קדיש אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא.

המחלוקת לגבי חיוב התפילה נסובה רק לגבי חיוב תפילת עמידה, אך לגבי קריאת שמע לא נחלקו שחובת קריאת שמע בערב היא מדאורייתא. סדר התפילה כמו שמופיע היום בסידורים, בו קריאת שמע וברכותיה קודמים לתפילת עמידה נחשב במשך זמן רב ללא הכרחי.

מהלך התפילה

שיר המעלות, והוא רחום וברכו

לפי נוסח הספרדים והחסידים, אומרים תחילה את פרק קל"ד מספר תהילים - "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו', וכן מספר פסוקי ביטחון בה'; לאחר מכן אומר החזן חצי קדיש, ולאחריו אומרים את הפסוקים "והוא רחום" ו"ה' הושיעה". לאחר זאת אומר החזן "ברכו את ה' המבורך", הקהל עונה לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר ואומר גם הוא פסוקית זו. לפי נוסח יהודי תימן (בלאדי) ורוב קהילות נוסח אשכנז מתחילים רק ב"והוא רחום", אבל בהרבה קהילות אשכנז המערבי כשמתפללים ערבית "בזמנו" (כלומר אחרי צאת הכוכבים) אומרים "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו'. רוב עדות המזרח מתחילות ב"לשם יחוד", ושלושה פסוקים "ה' צב-אות עמנו", "ה' צב-אות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה". קהילות עיראק ופרס אומרות במקום חמישה פסוקים: "כי אל רחום ה'", "והוא רחום", "ה' צב-אות עמנו", "ה' צב-אות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה", "ויברכו שם כבודך".

קריאת שמע וברכותיה

לאחר שאומרים 'ברכו', מברכים את הברכות הבאות כשקריאת שמע נאמרת בין שתי הברכות הראשונות לשתיים האחרונות:

• מעריב ערבים - ברכה העוסקת בבריאת היום והלילה ובשבח לבורא על סידור הזריחה והשקיעה.
• אהבת עולם - ברכת הודאה על התורה וכן על קיום המצוות של עם ישראל.
• קריאת שמע.
• ברכת גאולה - ברכה העוסקת בגאולת ישראל ממצרים ובשמירתו. הברכה מתחילה במילים "ואמונה כל זאת" ומסתיימת בברכת גאל ישראל.
• ברכת השכיבנו - ברכה העוסקת בבקשת שמירה מאת ה', שישכיבנו לשלום ויעמידנו לשלום, וישמרנו מפני מזיקים שונים.
• בתקופת הסבוראים הוסיפו ברכה נוספת, ברכת ברוך ה' לעולם הכוללת מספר פסוקים וחתימה בברכה בסופם, אשר בכמה קהילות מאוחדת עם ברכת השכיבנו שלפניה ובכמה קהילות היא עומדת בפני עצמה. בקהילות רבות, בפרט בארץ ישראל ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה.
• חצי קדיש.

תפילת שמונה עשרה

לפי מספר מנהגים נוסח תפילת עמידה של ערבית שונה מהנוסח של תפילת שחרית בברכה האחרונה בו ("שלום רב" במקום "שים שלום").

שיר למעלות ועלינו לשבח

בסוף התפילה, הנוהגים כמנהג הספרדים וחלק מקהילות החסידים, אומרים מזמור קכ"א בתהלים, שיר המעלות - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים...". לאחר המזמור אומרים קדיש יתום וברכו (שנתקן לאלו שאחרו ולא שמעו כשפרסו על שמע בתחילת התפילה). המתפללים כנוסח אשכנז וכן חסידי חב"ד לא נוהגים כך. לאחר מכן אומרים עלינו לשבח וקדיש יתום, כבסוף כל תפילה, ולפי הנוסחאות שלא פרסו על שמע לפני עלינו, עושים זאת לאחר הקדיש שאחרי עלינו. בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר שלשה מזמורי תהלים (פרקים כד, ח, כט) אחרי עלינו כשמתפללים ערבית "בזמנו".

ספירת העומר

בימי ספירת העומר (החלים מיום שני של פסח ועד ערב שבועות), נהגו לברך ולספור ספירת העומר לאחר תפילת מעריב, גם כאן חלוקים הדעות באשר למיקום הספירה, יש הנוהגים לספור לפני עלינו לשבח ויש שנהגו לספור לאחריו. בקהילות גאורגיה, עיראק ופרס המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "לשם ייחוד" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר. בקהילות גאורגיה מוסיפים קטע הפותח במילים: "רבונו של עולם".ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו לשבח".

קישורים חיצוניים

• תפילת ערבית - נוסח כל העדות, הלכות ומנהגים
• הלכות תפילת ערבית בקיצור שולחן ערוך
• הרב אליעזר מלמד, הלכות תפילת ערבית
  • דברים האסורים לפני תפילת ערבית,
  • זמני תפילת ערבית,
  • סדר תפילת ערבית.

הערות שוליים

הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד לעיון והעשרת ידע כללית, ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +5106 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים