תמר בורנשטיין-לזר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

ערך זה סווג כחלק מקבוצת ערכים העוסקים בנושא "סופרים". חשיבותו של הערך, ומקומו באנציקלופדיה בדרך התורה, מוטלת בספק. נשמח שתביעו את דעתכם כאן.

תמר בורנשטיין-לזר
מקום לידה עין גנים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מקום פטירה עין גנים, ישראל ישראלישראל
יצירות בולטות "קופיקו", "צ'יפופו"
שנות פעילות 19502020

תמר בּוֹרְנְשְׁטֵיין-לָזָר (1 במאי 192716 ביוני 2020) הייתה סופרת ילדים ישראלית שנודעה בעיקר בשל סדרות ספריה שהציגו את הקופים קופיקו וצ'יפופו.


ביוגרפיה

לזר נולדה וגדלה בעין גנים, למדה בתיכון "אחד העם" בפתח תקווה, ומאוחר יותר למדה בבית המדרש למורים בגבעת השלושה. בעת מלחמת העצמאות שירתה בלהקה צבאית והייתה מורה בבית הספר "גורדון" בפתח תקווה.

בשנת 1950 החלה לזר בקריירה ספרותית, ומשנה זו פרסמה מאות סיפורים המיועדים לגיל הרך, כמעט בכל עיתוני הילדים במדינת ישראל, סיפורים שמאוחר יותר קובצו לספרים רבים. בשנת 1955 זכתה בפרס יציב על פועלה הספרותי[1]. בנוסף החלה לפרסם שורה של קובצי סיפורים שנושאם תקופות חגי ישראל.

סיפורה הראשון של תמר בורנשטיין פורסם ב"דבר לילדים", בכרך כ"א, ב-2 בפברואר 1951. שם הסיפור היה "הילדה מהמעברה והכוכב ממרום". עלילתו מספרת על כוכב שמביא עז למעברה כדי לרפא ילדה חולה בחלב העז. שלושה חודשים לאחר מכן הופיע סיפורה השני, "למה שחורות כנפי העורב".

בשנת 1957 החלה לפרסם את ספריה ההומוריסטיים המפורסמים על הרפתקאות קופיקו וצ'יפופו, שמתארים את הרפתקאות שני הקופים (הרפתקאות קופיקו בישראל, וצ'יפופו בחו"ל). הסדרות הכילו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל. חלקם אף תורגמו לאנגלית. דמויותיהם של קופיקו וצ'יפופו הומחזו במספר הצגות לילדים. הספרים זכו לביקורות שליליות מסוימות מצד מורים ומבקרים ספרותיים עקב מה שכונה בפיהם "רמת כתיבה נמוכה".

משנת 1965 החלה לכתוב סידרה נוספת של ספרים לילדים, שגיבורה הוא ילד אמריקאי בשם צ'ארלי לץ, והיא מתארת את עלילותיו בישראל. משנת 1968 החלו להופיע ספריה על הרפתקאות קונדסי, ומשנת 1969 סדרת הספרים המציגה את עלילות סולימאן ודני, שתיארה את הרפתקאותיהם של שני חברים, הראשון יהודי והשני ערבי.

ב-2008 הוענק לה אות יקירת פתח תקווה[2].

לזר הייתה נשואה לשלומק'ה ואם לשלוש בנות: נוגה ותאומות בשם אודליה וזהרה. קיימים גם ארנה ויורם, שהם אחייניה של לזר. שמות בני משפחתה הם גם שמות הדמויות של סדרת ספרי קופיקו.

תמר כתבה ספר יחיד למבוגרים תחת שם העט ב. ל. אנז (ראשי התיבות של שמות בנותיה ושם המשפחה: בורנשטיין לזר אודליה נגה זהרה).

ארכיונה האישי שמור בספרייה הלאומית ומספרו ARC. 4* 2075[3].

ב-16 ביוני 2020 הלכה לעולמה בגיל 93[4].

יצירותיה (רשימה חלקית)

לזר הייתה אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל. כ-330 ספרים פרי עטה יצאו לאור. כתיבתה הייתה מגוונת מאוד ויצירותיה כללו אגדות, אוספי סיפורים, סדרות ספרים, וספרים חינוכיים לימודיים.

אוספי סיפורים ואגדות

  • "גבעת הכלניות", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ב, 1951.
  • "לילי הרועה", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשט"ז, 1956.
  • "אגדת החצב", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ח, 1957.
  • "כתר ורוד", תשי"ט, עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, 1958.
  • "סיפורי האהובים", צייר מ. אריה, הוצאת א. זלקוביץ, תש"ך, 1959.
  • "גן השעשועים", תשכ"א, 1960.
  • "סיפורים לילדי", צייר מ. אריה, הוצאת זלקוביץ, תשכ"א, 1961.
  • "סיפורי תמר", תשכ"ב, 1962.
  • "סיפורים לשעות הפנאי", הוצאת עופר, 1975.

ספרים

  • "במדינת הילדים המאושרים", הוצאת יבנה, תש"ך, 1959.
  • "אלה בניך, מולדת", תשכ"א, הוצאת ניב, 1960.
  • "ידידות בקרקס", איירה זיוא שישא, הוצאת יבנה, תשכ"ב, 1961.
  • "הבריחה מהארמון, הוצאת יבנה תשכ"ד, 1963.
  • "עלילות יואש", צייר מ. אריה, הוצאת יניב, קיים גם כתקליט, תשכ"ח, 1967.
  • "ישראלה : קורותיה של ילדה במלחמת ששת הימים", צייר מ. אריה, הוצאת טברסקי, הושמע גם כסדרה ברדיו, 1968.
  • "צמד חמד - התאומים העליזים", הוצאת עופר.
  • "גילי וגילה: סיפורה של טיפה", הוצאת עופר, 1973.
  • "גילי וגילה-כמה טוב בשלולית", איירה תרצה תנאי, הוצאת עופר.
  • "זהירות בדרכים : חברה כדאי להיזהר", הוצאת גרפאור –דפטל, 1992.
  • "המצעד שלא ישכח"
  • "הצייר הקטן ועוד סיפורים" הוצאת ניב. תשכ"ו .
  • "הכנר הקטן ונסיך הצללים", איורים על ידי צבי קלינגר. הוצאת ניב.
  • "הרפתקות צ’פופו בפורטוגל :ספור מסע משעשע"
  • "חבורת שומרי הפרחים"
  • "מיהו אדי?"
  • "ספריקה, הספרית הבדרנית"
  • "צ’יפופו הבלש בטורקיה בעקבות המזודה הפרחונית"
  • "שר החיטה ושר הטבע"
  • "אהובתו של שר הנפט"

ספרים למבוגרים

  • "אהובתי העיתונאית", תחת שם העט ב. ל. אנז, ספרית עופר, 1976.

לקריאה נוספת

  • אלי אשד, מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, הוצאת בבל, 2002, עמ' 124–133.

קישורים חיצוניים


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1069 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png