תורה שלמה (ספר)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

תורה שלמה
שער הספר תורה שלמה.png

שער החלק הראשון של תורה שלמה
מחבר רבי מנחם מנדל כשר
הוצאה מכון תורה שלמה
שנת הוצאה תרפ"זתשמ"ד (19271984)
סוגה ספרות תורנית
עורך רבי משה שלמה כשר, הרב אהרן גרינבאום
מספר כרכים 44 + 5 נוספים על כתובים והגדה של פסח
הסכמות רבי צבי הירש שפירא, רבי משה נחום ירושלמסקי, רבי מאיר אריק, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי מאיר דן פלוצקי, רבי אליהו קלצקין, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי יחזקאל סרנא.
מקורות לכתיבת הספר מדרשי חז"ל, פרשני המקרא, ספר הזוהר, ספרות הגאונים, משנה תורה להרמב"ם, מורה נבוכים, ספרות הראשונים

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה בה לוקטו כל מאמרי חז"ל לפי סדר פסוקי המקרא. המאמרים לוקטו מתוך כמאה ספרים ומדרשים שונים, חלקם מתוך כתבי יד נדירים. למאמרים נוספו הערות וביאורים מאת המחבר ויוזם הרעיון, רבי מנחם מנדל כשר, שהקדיש את חייו ליצירה זו, וכן מילואים הדנים בהרחבה בנושאים שונים בסוף חלק מהכרכים, ושינויי נוסחאות.

תהליך הכתיבה וההדפסה של הסדרה ארך כ-68 שנים, וחלקו האחרון נעשה לאחר פטירתו של היוזם הרב כשר. הסדרה כוללת גם ספרים נספחים כמו "אנציקלופדיית שמע ישראל" והגדה של פסח, וכן נוספו על ידי משפחתו ספרי המשך על חלק מהמגילות.

על סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית (1963), כמו כן זכה פעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951) על סדרה זו לצד ספרים נוספים שחיבר.

מטרת הספר

מתוך המבוא לספר "תורה שלמה" - פרשת בראשית
ראיתי לקרוא את שם החומש "תורה שלמה" על-פי המובא במסכת מנחות ס"ה כשר' יוחנן בן זכאי השיב להמינים בדבר עצרת אחר שבת, התבטא אז בלשון זה: ולא תהא "תורה שלמה" שלנו כשיחה בטלה שלכם?, ונראה שהתכוין בלשון זה לומר שאין התורה בבחינת תורה שלמה אלא בהצטרפות התורה שבעל פה המפרשת ומבארת את התורה שבכתב כפי המקובל במסורה, ולפיכך בנוגע אלינו, המאמינים בני מאמינים בתורה שבע"פ, אמנם יש לנו תורה שלמה לאפוקי המינים לשיטתם שאינם מחזיקים רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ, בנוגע להם אין התורה בבחינת תורה שלמה, ובאמת גם תורה שבכתב אין להם, שאין זו תורה שלמה מבלעדי התורה שבע"פ, כי התורה שבכתב לבדה היא כספר החתום. – ובהתאם לרעיון זה קראתי לחבורי הנוכחי בשם "תורה שלמה", שהשם הזה הולמו היטב, יען כי בו מתחברת ומצטרפת התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, והוא נאה לשמו ושמו נאה לו.
רבי מנחם מנדל כשר, ‏"מבוא לתורה שלמה, חלק א' (בראשית א'), ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה

מטרת יצירת הסדרה הייתה לחבר את התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, ובעקבות כך קרא הרב כשר לסדרה בשם תורה שלמה, על פי דברי התלמוד במסכת מנחות[1], בהם ראה את משמעות המושג "תורה שלמה" כחיבור התורה שבכתב עם התורה שבעל פה שמבארת אותה[2].

המחבר קיבץ את מאמרי חז"ל מכל המדרשים, מדרשים שהוסדרו בתקופת הגאונים, מאמרים שהובאו בראשונים בשם חז"ל או ללא זיהוי, ספרים בעלי תוכן וסגנון מדרשי, וילקוטי מדרשים. לשם חיבור הסדרה סייר הרב כשר גם בספריות רבות ברחבי העולם, ודלה מאמרים רבים מתוך כתבי יד.

תוכן וסגנון

הספר כולל את פסוקי התורה עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס ותרגום יונתן לתורה, כאשר בחלקו התחתון של העמוד מובאים מאמרי חז"ל על הפסוקים, ובשולי העמוד הערותיו של הרב כשר על המאמרים וההקשר שבין תוכנם לפסוק. בחלק גדול מהכרכים הוסיף הרב כשר נספח בשם "מילואים" ובו הרחבה של ההערות או דיונים בנושאים הנידונים בהערות בגוף הספר, וכן מדור של שינויי נוסחאות וגרסאות ישנות - נושא בו הרבה הרב כשר לעסוק. סידור הספר הוא בדרך כלל לפי סדר כרונולוגי של המקורות, כאשר בתחילה מופיע התלמוד, אחריו הספרא, הספרי והלאה. בחומשי ויקרא, במדבר ודברים, סודרו הספרא והספרי - הבנויים על פסוקי התורה - בעמודה נפרדת.

הספרים העיקריים מהם מובאים המאמרים הם: משנה, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, תוספתא, מכילתא ומכילתא דרשב"י, ספרא, ספרי, מדרש רבה ומדרש תנחומא, ספר הזוהר, ילקוט שמעוני, מדרש לקח טוב, מדרש תהלים, אבות דרבי נתן, תנא דבי אליהו, פסיקתא דרב כהנא, ופסיקתא רבתי, פרקי דרבי אליעזר, מדרש שמואל, בראשית רבתי, מסכת דרך ארץ, וכן כתבי יד רבים כגון מדרשי תימן.

על הפסוק הראשון שבתורה למשל, מובאים קרוב ל-300 מאמרים המלוקטים מלמעלה מ-30 מקורות[3], וסביבם קרוב ל-300 הערות העוסקות במגוון רחב של נושאים; חלקן ארוכות ומקיפות כמו הערה אודות המנהג לכתוב שני יו"דין (יי) במקום י-ה-ו-ה, הערה על מרכיב בריאת השמים, הערה על מסורת ספר "הפליאה".

בספר, מרבה הרב כשר לתקוף את הספר תורה תמימה, שאת מחברו (רבי ברוך הלוי אפשטיין) הוא מאשים בטעויות רבות, ובידיעה לא מקיפה במדרשי חז"ל[4].

מבוא והקדמה

הרב כשר ייעד לסדרה כרך מבוא מקיף שבו הוא רצה לבאר 13 עניינים: קדמות הכתב (האשורי), צורת אותיות האלפבית העברי, התגים, הנקודות בעברית, טעמי המקרא, חלוקת הפסוקים, חלוקת הפרשות והסדרות, המסורה הגדולה והקטנה, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן ותרגום ירושלמי, שאר התרגומים, דרכי הדרשות בתורה שבעל פה, מבוא על כל ספרי חז"ל לפי סדר האלפבית העברי. למעשה כרך זה לא יצא לאור כפי שתכנן; חלקים ממנו יצאו בכרך נפרד, וחלקים אחרים לא יצאו לפועל.

מלבד המבוא כתב הרב כשר גם הקדמה שהודפסה בחלק הראשון הכוללת סקירה על כל החיבורים של תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, החל מהספרא ועד הילקוט שמעוני ודומיו. בה דחה הרב כשר את ההסברים שניתנו כביכול כל דרשות חז"ל מיוסדים על כללי הלשון העברית (בניגוד לדעת המלבי"ם ועוד)[5].

בנוסף לזאת[דרושה הבהרה] ייחד המחבר כמה כרכים לנושאים מסוימים. למשל, כרך י"ג לסוד העיבור, כרכים כ"ד ול"ב על תרגומי התורה, וכרך כ"ט על כתב התורה ואותיותיה.

הערות

ההערות מיועדות בדרך כלל לביאור ההקשר של הדרשה המובאת לפסוק עצמו, והן כוללות גם הערות על מקורותיהם של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, וכן מקורות למשנה תורה לרמב"ם. אמנם חלק גדול מההערות נוגעות לעצם המאמר, לבאר או להקשות מאמרים תמוהים, ובכך הן חורגות ממטרת הספר. בדרך כלל כאשר יש מאמר מוקשה - מביא הרב כשר את כל השיטות, ואחרי דיון ארוך ופלפול הוא מכריע או מפרש פירוש משלו. חלק מההערות גם עוסקות בהגהות ובבירור הנוסחאות, ולעיתים רבות גם בזיהוי מחברי המדרשים השונים, ובבירור מעמדם.

מקום חשוב בספר תופסים המקומות בהם הוא מציין כל מאמר שנכפל במקום אחר. הוא מציין מקורות חדשים שעדיין לא עמדו עליהם, תוך ביאור והתעכבות על השינויים בין מאמר למשנהו ומשמעותם.

מילואים

מדור המילואים יוחד להרחבות למדניות של נושאים שונים ומגוונים שלא נכללו במסגרת ההערות שבתחתית העמוד עצמו. הרב כשר עוסק רבות בשיטות הגאונים והראשונים לפירושי התורה. בין הנידונים במסגרת המילואים:

מילואים רבים עוסקים בנושאים א-זוטריים, ופעמים שהמחבר גם נדרש למאמרים מחקריים או נוגע בנושאים נפיצים כמו התאמתם של מדרשי חז"ל לתורת ההתפתחות[8]. מלבד פירושי התורה המקובלים בארון הספרים היהודי, הרב כשר מרבה לדון גם בפירושי הקראים לתורה, ובסתירתם[9], וכן בספרים חיצוניים כמו כתבי פילון האלכסנדרוני, או פילוסופים אחרים מהעת העתיקה.

פעמים רבות הוא מרחיב במיוחד גם בדיונים הלכתיים - תלמודיים, ובפרט בפרשת בא - בה הוא מרחיב מאוד בהלכות הפסח ובהלכות תפילין. בניגוד לדעה הרווחת, טוען הרב כשר כי תרגומי התורה קודמים לתקופת התנאים ומקורן של מחלוקות רבות בין התנאים הם מהתרגומים[10]

לדוגמה, החלק הראשון הכולל מילואים, הוא חלק שמיני על פרשת שמות, והוא כולל 19 מאמרים בנושאים הבאים:

הדפסה

מחבר סדרת הספרים "תורה שלמה" - רבי מנחם מנדל כשר

כבר בשנת תרע"ב יצר המחבר בפולין דוגמה של הספר על הפסוק הראשון של התורה, ושלח אותה למספר רבנים. הוא קיבל הסכמות מרבי צבי הירש שפירא, רבי משה נחום ירושלמסקי ורבי מאיר אריק.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה התקופה החל ביישום מפעל "תורה שלמה", ואת הכרך הראשון הוציא לאור בירושלים בשנת תרפ"ז. כרך זה כולל את תחילת פרשת בראשית עד ויכולו. בין המסכימים היו: הרב אברהם יצחק קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי מאיר דן פלוצקי, רבי איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ. בכרך זה הרבה המחבר להביא מספר הזוהר וספרי קבלה גם במקומות שאלו אינם נוגעים ישירות בפשט הפסוק; מגמה שהשתנתה לאחר מכן בחלקים הבאים[11].

כדי לקדם את המשך הסדרה, פרש הרב כשר מראשות ישיבת שפת אמת והיגר לארצות הברית בשנת ה'תרפ"ט שם המשיך בהוצאת הספר לאור. מהחלק השני והלאה שיצא לאור בשנת ה'תרפ"ט החל להשתמש גם במדרשי תימן שהיו אז עדיין בכתב יד. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, יצאו לאור שבעת החלקים הראשונים. החלק הראשון בו נכלל קונטרס מילואים, הוא חלק ח' על פרשת שמות שנדפס בניו יורק ה'תש"ד בבית הדפוס של האחים שולזינגר בניו יורק. מחלק זה ואילך יצאו לאור כל החלקים על בסיס כזה, וחלקם של המילואים הלך וגדל. מחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה לירושלים, עם עלייתו של הרב כשר לארץ ישראל.

המשתתפים בעריכה

30 החלקים הראשונים יצאו לאור על ידי הרב כשר שהשתתף באופן פעיל בעריכה. בשמונת החלקים שאחריהם - מפרשיות תזריע ומצורע ואילך - כבר הזדקן הרב כשר, וההערות והביאורים התמעטו והתקצרו מאוד. הכרך האחרון שיצא לאור בחייו, בשנת תשמ"ג, היה כרך ל"ח על פרשת בהעלותך. בנו רבי משה שלמה כשר וחתנו הרב אהרן גרינבאום שהיו מעורבים במפעל נפטרו באותה התקופה, והמשך ההוצאה לאור נעשתה על ידי נכדיו שמחה בלכרוביץ ואפרים גרינבאום. הכרך האחרון וה-44 במספר, על פרשיות מטות מסעי, יצא לאור בתשרי תשנ"ה, כתשע שנים לאחר פטירת הרב כשר.

בין חברי המערכת היו רבי מאיר דוד בן-שם, רבי אביגדור אריאלי (נכדו של רבי יצחק אריאלי ואביו של קובי אריאלי), הרב יצחק רצאבי - מרבני העדה התימנית בישראל שהופקד בעיקר על התרגומים, ורבי יצחק שלמה סאפרין.

ספרים נספחים

בשנת תש"ם הוציא הרב כשר לאור ספר המשך בשם "אנציקלופדיה שמע ישראל" המהווה ליקוט דומה על הפסוק שמע ישראל לבדו, מכיוון שעל חומש דברים לא הוציא לאור את הסדרה. בסופו ישנם 16 מאמרי מילואים.

מלבד זאת יצאו לאור גם תורה שלמה על מגילת אסתר, מגילת שיר השירים, מגילת רות והגדה של פסח (בעריכתו של שמואל אשכנזי[12]), אחרי פטירתו של הרב כשר.

הערכה וביקורת

לרוב, מציינים המבקרים את היצירה לשבח תוך ציון הערותיו של המחבר כבנויים בהיגיון ובחשיבה ישרה (חלק מהמבקרים אף הגדירו זאת כ"שיטה מדעית בלימוד"[13]), אך לדברי המבקרים, לא אחת גולשות ההערות גם לפלפול תלמודי מצוי הנותן בהם טעם לפגם.

רבי שלמה יוסף זוין, ייחס חשיבות רבה לכינוס המדרשים, מהם נדירים, מלאכה שהוא מציין שנדרשת לה קבוצה שלמה של תלמידי חכמים. עם זאת ציין כי לעיתים הערותיו של המחבר ארוכות מדי, אלא שהסכים כי לרוב היא "מלאכה הצריכה לגוף הספר". ביקורת נוספת על האריכות שבהערות מתח הרב זוין בנוגע להערות המחבר על השינויים בין מאמרי חז"ל שזהים זה לזה, עליהם מרבה הרב כשר להעיר גם במקרה של שינויים קלים בלבד כמו שינויי ניסוח[14].

סדרת "תורה שלמה" תפסה מקום מכובד בשדה המחקר התורני, ומחברים רבים אחריו הסתייעו בעבודה המקיפה, בהם: פירוש "רש"י השלם" בהוצאת מכון אריאל, והאנציקלופדיה התלמודית בעשרות רבות של מקומות.

הסדרה זכתה להערכה מצד רבנים רבים בעולם היהודי, בולט בהם רבי מנחם מנדל שניאורסון שעודד את ההדפסה[15], ובשיחה לחסידיו אף הציע את הספר ככלי עזר להבנת פרשיות תרומה, תצוה, וכי תשא, העוסקות בכלי המקדש וקשות להבנה[16].

קישורים חיצוניים

סדרת תורה שלמה

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ תלמוד בבלימסכת מנחותדף ס"ה, עמוד ב'.
  2. ^ מנחם מנדל כשר, ‏"מבוא לתורה שלמה, חלק א' (בראשית א'), ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ פירוט המקורות של הפסוק הראשון: מדרש אותיות הגדול, מדרש רבי עקיבא בן יוסף, מסכת סופרים, ספר התגין, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, מדרש רבה, קהלת רבה, איכה רבה, איכה זוטא, אותיות דרבי עקיבא, סדר אליהו רבה, ספר הבהיר, ספר הזוהר, מדרש הנעלם, מדרש הגדול, מדרש מי השילוח, תנחומא ישן, מדרש חסר ויתר, מסורה גדולה, מדרש תדשא, סדר רבא דבראשית לרבי ישמעאל כהן גדול, שימושא רבא, מדרש שני כתובים, סדר ארקים בכבוד חופה, מדרש אגדה, תיקוני הזוהר, מדרש ילמדנו, מכילתא, ספר יצירה, פרקי דרבי אליעזר, מדרש הביאור, מדרש אלפא ביתא, רזיאל המלאך, ברייתא דרבי יוסי הגלילי, מדרש אבכיר.
  4. ^ ראו למשל: מנחם מנדל כשר, ‏תורה שלמה - כרך כ"ו, צו חלק א', מילואים עמ' רפ"ז, ובהערה, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), ותורה שלמה - כרך כ"ו, צו חלק א', מילואים עמ' ש', ובהערה, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  5. ^ פתיחה לתורה שלמה , כרך א' (בראשית א') בהערה ג', ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י', באתר אוצר החכמה.
  6. ^ מנחם מנדל כשר, ‏"דברה תורה כלשון בני אדם", בתוך: תורה שלמה, כרך ט"ז, עמ' רפ"ח, באתר HebrewBooks.
  7. ^ מנחם מנדל כשר, ‏"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו", בתוך: תורה שלמה, חלק ח' עמ' רמ"ח, באתר HebrewBooks.
  8. ^ רבי מנחם מנדל כשר, ‏"תורה שלמה", חלק א', בראשית א' ה', בסוף הערה תכ"ב, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' פ"ז, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ ראו למשל: מנחם מנדל כשר, ‏"על דבר פירושי הקראים המובאים באבן עזרא", בתוך: תורה שלמה, חלק ח', עמ' רנ"ד, באתר HebrewBooks.
  10. ^ יונה עמנואל, ‏תורה שלמה כרך כה - תרגומי התורה, בתוך: המעין, ט"ו [ג] (ירושלים תשל"ה), עמ' 70, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  11. ^ מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, ‏כרך מ' (פרשת קורח), הקדמה, עמ' ג', ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, באתר אוצר החכמה.
  12. ^ ראו: "הגדה שלמה", באתר הספרייה הלאומית.
  13. ^ הרב ע. פרייד, ‏'היצירה התורנית הענקית של הרב מ. כשר', בתוך: הפרדס - שנה כ"ו, חוברת ד', עמ' 30, ניו יורק טבת תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  14. ^ שלמה יוסף זוין, ‏סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285, תל אביב תשי"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  15. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, ‏ליקוטי שיחות - ל"ה (בראשית), ניו יורק תשס"ד, עמ' 342, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  16. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, ‏ספר השיחות - תשמ"ט חלק א', ניו יורק תשס"ג, עמ' 252, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png