תורה שלמה (ספר)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

תורה שלמה
שער הספר תורה שלמה.png

שער החלק הראשון של תורה שלמה
מחבר הרב מנחם מנדל כשר
הוצאה מכון תורה שלמה
שנת הוצאה תרפ"ז-תשמ"ד
סוגה ספרות תורנית
עורך הרב משה שלמה כשר, הרב אהרן גרינבאום
מספר כרכים 44, + 5 נוספים על כתובים והגדה של פסח
הסכמות רבי צבי הירש שפירא, רבי משה נחום ירושלמסקי, רבי מאיר אריק, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי מאיר דן פלוצקי, רבי אליהו קלצקין, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי יחזקאל סרנא.
מקורות לכתיבת הספר מדרשי חז"ל, פרשני המקרא, ספר הזוהר, ספרי הגאונים, משנה תורה להרמב"ם, מורה נבוכים, ספרי הראשונים

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה בה לוקטו כל מאמרי חז"ל על הפסוקים במקומם, המאמרים לוקטו מתוך כמאה ספרים ומדרשים שונים, חלקם מתוך כתבי יד נדירים. למאמרים נוספו הערות וביאורים מאת המחבר ויוזם הרעיון, הרב מנחם מנדל כשר - שהקדיש את חייו ליצירה זו, וכן מילואים הדנים בהרחבה בנושאים שונים בסוף חלק מהכרכים, ושינויי נוסחאות.

תהליך הכתיבה וההדפסה של הסדרה ארך כ-68 שנים, וחלקו האחרון נעשה לאחר פטירתו של היוזם הרב כשר. הסדרה כוללת גם ספרים נספחים כמו "אנציקלופדיית שמע ישראל" והגדה של פסח, וכן נוספו על ידי משפחתו ספרי המשך על חלק מהמגילות.

על סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית (1963), כמו כן זכה פעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951) על סדרה זו לצד הספרים הנוספים שחיבר.

מטרת הספר

מתוך המבוא לספר "תורה שלמה" - פרשת בראשית
ראיתי לקרוא את שם החומש "תורה שלמה" על-פי המובא במסכת מנחות ס"ה כשר' יוחנן בן זכאי השיב להמינים בדבר עצרת אחר שבת, התבטא אז בלשון זה: ולא תהא "תורה שלמה" שלנו כשיחה בטלה שלכם?, ונראה שהתכוין בלשון זה לומר שאין התורה בבחינת תורה שלמה אלא בהצטרפות התורה שבעל פה המפרשת ומבארת את התורה שבכתב כפי המקובל במסורה, ולפיכך בנוגע אלינו, המאמינים בני מאמינים בתורה שבע"פ, אמנם יש לנו תורה שלמה לאפוקי המינים לשיטתם שאינם מחזיקים רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ, בנוגע להם אין התורה בבחינת תורה שלמה, ובאמת גם תורה שבכתב אין להם, שאין זו תורה שלמה מבלעדי התורה שבע"פ, כי התורה שבכתב לבדה היא כספר החתום. – ובהתאם לרעיון זה קראתי לחבורי הנוכחי בשם "תורה שלמה", שהשם הזה הולמו היטב, יען כי בו מתחברת ומצטרפת התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, והוא נאה לשמו ושמו נאה לו.
רבי מנחם מנדל כשר, ‏"מבוא לתורה שלמה, חלק א' (בראשית א'), ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה

מטרת יצירת הסדרה הייתה לחבר את התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, ובעקבות כך קרא הרב כשר לסדרה בשם תורה שלמה, על פי דברי התלמוד במסכת מנחות[1], על פיהם הבין את משמעות המושג "תורה שלמה" כחיבור התורה שבכתב עם התורה שבעל פה[2].

המחבר קיבץ את מאמרי חז"ל מכל המדרשים, מדרשים שהוסדרו בתקופת הגאונים, מאמרים שהובאו בראשונים בשם חז"ל או ללא זיהוי, ספרים בעלי תוכן וסגנון מדרשי, וילקוטי מדרשים. לשם חיבור הסדרה סייר הרב כשר גם בספריות רבות ברחבי העולם, ודלה מתוך כתבי יד מאמרים רבים.

תוכן וסגנון

הספר כולל את פסוקי התורה עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס, ותרגום יונתן לתורה, כאשר בחלקו התחתון של העמוד מובאים מאמרי חז"ל על הפסוקים, ובשולי העמוד הערותיו של הרב כשר על המאמרים והקשר בין תוכנם לפסוק. בחלק גדול מהחלקים הוסיף הרב כשר נספח בשם "מילואים" ובו הרחבה של ההערות או דיונים בנושאים הנידונים בהערות בגוף הספר, וכן מדור של שינויי נוסחאות וגרסאות ישנות - נושא בו הרבה הרב כשר לעסוק. סידור הספר הוא בדרך כלל לפי קדמות המקורות, כאשר הראשונים הם התלמוד, ואחריו הספרא, ספרי וכו', בחומשי ויקרא, במדבר ודברים, סודרו הספרא והספרי הבנויים על פסוקי התורה, בעמודה נפרדת.

הספרים העיקריים מהם מובאים המאמרים הם: משנה, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, תוספתא, מכילתא ומכילתא דרשב"י, ספרא, ספרי, מדרש רבה ומדרש תנחומא, ספר הזוהר, ילקוט שמעוני, מדרש לקח טוב, מדרש תהלים, אבות דרבי נתן, תנא דבי אליהו, פסיקתא דרב כהנא, ופסיקתא רבתי, פרקי דרבי אליעזר, מדרש שמואל, בראשית רבתי, מסכת דרך ארץ, וכתבי יד רבים כגון מדרשי תימן.

על הפסוק הראשון שבתורה למשל, מובאים לא פחות מ- 290 מאמרים המלוקטים מלמעלה מ-30 מקורות[3], וסביבן 289 הערות העוסקות במגוון רחב של נושאים, חלקן ארוכות ומקיפות כמו אודות המנהג לכתוב שני יו"דין במקום שם השם, ממה נבראו השמים, והמסורת על ספר "הפליאה".

בספר, מרבה הרב כשר לתקוף את הספר תורה תמימה, שאת מחברו הוא מאשים בטעויות רבות, ובידיעה לא מקיפה במדרשי חז"ל[4].

מבוא והקדמה

לספר הקדים המחבר מבוא ארוך ובו הוא מבאר 13 עניינים: קדמות הכתב, צורת האותיות, התגין, הנקודות, הטעמים, חלוקת הפסוקים, חלוקת הפרשות והסדרות, המסורה הגדולה והקטנה, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן ותרגום ירושלמי, שאר התרגומים, דרכי הדרשות בתורה שבעל פה, מבוא על כל ספרי חז"ל לפי סדר האלפבית העברי.

מלבד המבוא כתב הרב כשר גם הקדמה הכוללת סקירה על כל החיבורים של תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, החל מהספרא ועד הילקוט שמעוני ודומיו. בה דחה הרב כשר את ההסברים שניתנו כביכול כל דרשות חז"ל מיוסדים על כללי הלשון העברית.

בנוסף לזאת ייחד המחבר כמה כרכים לנושאים מסוימים. למשל, כרך י"ג לסוד העיבור, כרכים כ"ד ול"ב על תרגומי התורה, וכרך כ"ט על כתב התורה ואותיותיה.

הערות

ההערות מיועדות בדרך כלל לביאור הקשר של הדרשה המובאת לפסוק עצמו, והן כוללות גם הערות על מקורותיהם של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י ומקורות למשנה תורה, אך חלק גדול מההערות נוגעות לעצם המאמר לבאר או להקשות מאמרים תמוהים ובכך הן חורגות ממטרת הספר. בדרך כלל כשיש מאמר מוקשה מביא הרב כשר את כל השיטות, ואחרי דיון ארוך ופלפול הוא מכריע או מפרש פירוש משלו. חלקן גם עוסקות בהגהות ובבירור הנוסחאות, ולעיתים רבות גם בזיהוי מחברי המדרשים השונים, ובבירור מעמדם.

מקום חשוב בספר תופסים המקומות בהם הוא מציין כל מאמר שנכפל במקום אחר, הוא מציין מקורות חדשים שעדיין לא עמדו עליהם, תוך ביאור והתעכבות על השינויים בין מאמר למשנהו ומשמעותם תוך השקעה רבה.

מילואים

מדור המילואים יוחד להרחבות למדניות של נושאים שונים ומגוונים שלא נכללו במסגרת ההערות שבתחתית העמוד עצמו. הרב כשר עוסק רבות בשיטות הראשונים והגאונים לפירושי התורה, כך למשל, הוא מסביר את שיטת חלק מהראשונים שחלקו על הרמב"ם בנושא שלילת הגשמות שקבע זאת כעיקר אמונה[5], מברר את המחלוקת האם קידשו את החודש בתקופת הבית השני על פי החשבון או לפי הראייה. ואינו נמנע גם מלעסוק לפעמים במחלוקות מאוחרות כמו מחלוקת הגר"א ובעל התניא בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו"[6]. מילואים רבים עוסקים בנושאים א-זוטריים, ופעמים שהמחבר גם נדרש למאמרים מחקריים או נוגע בנושאים נפיצים כמו התאמתם של מדרשי חז"ל לתורת ההתפתחות[7]. מלבד פירושי התורה המקובלים בארון הספרים היהודי, הרב כשר מרבה לדון גם בפירושי הקראים לתורה, ובסתירתם[8], ובפירושים חיצונים אחרים כמו כתבי פילון האלכסנדרוני, ופילוסופים אחרים מהעת העתיקה.

פעמים רבות במיוחד הוא מרחיב במיוחד גם בדיונים הלכתיים - תלמודיים, ובפרט בפרשת בא - בה הוא מרחיב מאוד בהלכות הפסח ובהלכות תפלין. בניגוד לדעה הרווחת, טוען הרב כשר כי תרגומי התורה קודמים לתקופת התנאים ומקורן של מחלוקות רבות בין התנאים הם מהתרגומים[9]

לדוגמה, החלק הראשון הכולל מילואים, הוא חלק שמיני על פרשת שמות, והוא כולל 19 מאמרים בנושאים הבאים: שמות חומשי התורה, גרסה חדשה במשנה מסכת שבועות, על שלא שינו לבושם במצרים, רמזים בתורה על מאורעות העתידים להתרחש, תאריך התרחשותה של יציאת מצרים, ראיה לדברי הרמב"ם בהלכות עבדים, שמות נרדפים למיילדת, פירוש למאמר תמוה בהגדה של פסח, אודות אמו של משה, השמטות בתלמוד בבלי כתב יד מינכן 95, שגיאה שנפלה בילקוט ראובני, פירוש במשנה מסכת עבודה זרה, אודות שבת סדורה מששת ימי בראשית, פירוש במדרש על פי פיוטי יניי, בירור במחלוקת הגר"א ורבי שניאור זלמן מלאדי, עבודות שביצעו הכהנים והלוים יחפים במקדש, פירושי הקראים המובאים באבן עזרא, טומאת מצורע בזמן הזה, ומנהג מילה בסכין ולא במספריים.

המחבר - הרב מנחם מנדל כשר

הדפסה

כבר בשנת תרע"ב יצר המחבר בפולין דוגמה של הספר על הפסוק הראשון של התורה, ושלח אותה לרבנים שונים, הוא קיבל הסכמות מרבי צבי הירש שפירא, רבי משה נחום ירושלימסקי, רבי מאיר אריק.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה החל ביישום מפעל "תורה שלמה", ואת הכרך הראשון הוציא לאור בירושלים בשנת תרפ"ז, כרך זה כולל את תחילת פרשת בראשית עד ויכולו. בין המסכימים היו: הרב אברהם יצחק קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי מאיר דן פלוצקי, רבי איסר זלמן מלצר, והרב יעקב משה חרל"פ. בכרך זה מרבה המחבר להביא מהזוהר וספרי קבלה גם במקומות שאלו אינם נוגעים ישירות בפשט הפסוק, מגמה שהשתנתה לאחר מכן בחלקים הבאים[10].

כדי לקדם את המשך הסדרה, פרש הרב כשר מראשות ישיבת שפת אמת והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט. מהחלק השני והלאה שיצא לאור בתרפ"ט החל להשתמש גם במדרשי תימן שהיו אז עדיין בכתב יד. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, יצאו לאור שבעת החלקים הראשונים, בשנת תרצ"ח היגר הרב כשר לארצות הברית שם המשיך בהוצאת הספר לאור. החלק הראשון בו נכלל קונטרס מילואים, הוא חלק ח' על פרשת שמות שנדפס בניו יורק ה'תש"ד בבית הדפוס של האחים שולזינגר, מעתה ואילך יצאו לאור כל החלקים על בסיס כזה, וחלקם של המילואים הולך וגדל. מחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה לירושלים עם עלייתו של הרב כשר ארצה.

המשתתפים בעריכה

30 החלקים הראשונים יצאו לאור על ידי הרב כשר שהשתתף באופן פעיל בעריכה, בשמונת החלקים שאחריהם מפרשיות תזריע ומצורע ואילך כבר הזדקן הרב כשר, וההערות והביאורים התמעטו והתקצרו מאוד. הכרך האחרון שיצא לאור בחייו היה כרך ל"ח על פרשת בהעלותך בשנת תשמ"ג, בנו רבי משה שלמה כשר וחתנו הרב אהרן גרינבאום שהיו מעורבים במפעל נפטרו באותה תקופה, והמשך ההוצאה לאור נעשתה על ידי נכדיו שמחה בלכרוביץ ואפרים גרינבאום. הכרך האחרון וה- 44 במספר, על פרשיות מטות מסעי, יצא לאור בתשרי תשנ"ה, כתשע שנים לאחר פטירת הרב כשר.

בין חברי המערכת היה הרב יצחק רצאבי מרבני העדה התימנית בישראל שהופקד בעיקר על התרגומים.

ספרים נספחים

בשנת תש"מ הוציא הרב כשר לאור ספר המשך בשם "אנציקלופדיה שמע ישראל" המהווה ליקוט דומה על הפסוק שמע ישראל לבדו, מכיוון שעל חומש דברים לא הוציא לאור את הסדרה. בסופו ישנם 16 מאמרי מילואים.

מלבד זאת יצאו לאור גם תורה שלמה על מגילת אסתר, מגילת שיר השירים, מגילת רות, והגדה של פסח (בעריכתו של שמואל אשכנזי[11]), אחרי פטירתו של הרב כשר.

הערכה וביקורת

לרוב, מציינים המבקרים את היצירה לשבח תוך ציון הערותיו של המחבר כבנויים בהיגיון ובחשיבה ישרה (חלק מהמבקרים אף הגדירו זאת כ"שיטה מדעית בלימוד"[12]), אך לא אחת, גולשות ההערות גם לפלפול תלמודי מצוי.

הרב שלמה יוסף זוין, ייחס חשיבות רבה לכינוס המדרשים בהם נדירים, מלאכה שהוא מציין שנדרשת לה קבוצה שלמה של תלמידי חכמים, אולם הוא העיר כי לעיתים הערותיו של המחבר ארוכות מדי, אם כי הוא מסכים שלרוב היא "מלאכה הצריכה לגוף הספר". ביקורת נוספת על האריכות שבהערות מתח הרב זוין בנוגע להערות המחבר על השינויים בין מאמרי חז"ל דומים עליהם מרבה הרב כשר להעיר גם במקרה של שינויים קלים בלבד כמו שינויי ניסוח[13].

סדרת תורה שלמה תפסה מקום מכובד בשדה המחקר התורני, ומחברים רבים אחריו הסתייעו בעבודה המקיפה, בהם: פירוש "רש"י השלם" בהוצאת מכון אריאל, והאנציקלופדיה התלמודית בעשרות רבות של מקומות.

הסדרה זכתה להערכה גם מצד רבנים בעולם היהודי, ביניהם בולט רבי מנחם מנדל שניאורסון שעודד את ההדפסה[14], ובשיחה לחסידיו אף הציע את הספר ככלי עזר להבנת פרשיות תרומה, תצוה, וכי תשא, העוסקות בכלי המקדש וקשות להבנה[15].

קישורים חיצוניים

קישורים לספרים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר הספרים היהודי

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר הספרים היהודי

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    * מסכת מנחות דף ס"ה עמ' ב', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי .
  2. ^ מנחם מנדל כשר, ‏"מבוא לתורה שלמה, חלק א' (בראשית א'), ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ מדרש אותיות הגדול, מדרש רבי עקיבא בן יוסף, מסכת סופרים, ספר התגין, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, מדרש רבה, קהלת רבה, איכה רבה, איכה זוטא, אותיות דרבי עקיבא, סדר אליהו רבה, ספר הבהיר, ספר הזוהר, מדרש הנעלם, מדרש הגדול, מדרש מי השילוח, תנחומא ישן, מדרש חסר ויתר, מסורה גדולה, מדרש תדשא, סדר רבא דבראשית לרבי ישמעאל כהן גדול, שימושא רבא, מדרש שני כתובים, סדר ארקים בכבוד חופה, מדרש אגדה, תיקוני הזוהר, מדרש ילמדנו, מכילתא, ספר יצירה, פרקי דרבי אליעזר, מדרש הביאור, מדרש אלפא ביתא, רזיאל המלאך, ברייתא דרבי יוסי הגלילי, מדרש אבכיר.
  4. ^ ראו למשל: מנחם מנדל כשר, ‏תורה שלמה - כרך כ"ו, צו חלק א', מילואים עמ' רפ"ז, ובהערה, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר) ותורה שלמה - כרך כ"ו, צו חלק א', מילואים עמ' ש', ובהערה, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
  5. ^ מנחם מנדל כשר, ‏"דברה תורה כלשון בני אדם", בתוך: תורה שלמה, כרך ט"ז, עמ' רפ"ח, באתר HebrewBooks.
  6. ^ מנחם מנדל כשר, ‏"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו", בתוך: תורה שלמה, חלק ח' עמ' רמ"ח, באתר HebrewBooks.
  7. ^ רבי מנחם מנדל כשר, ‏"תורה שלמה", חלק א', בראשית א' ה', בסוף הערה תכ"ב, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' פ"ז, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ ראו למשל: מנחם מנדל כשר, ‏"על דבר פירושי הקראים המובאים באבן עזרא", בתוך: תורה שלמה, חלק ח', עמ' רנ"ד, באתר HebrewBooks.
  9. ^ יונה עמנואל, ‏תורה שלמה כרך כה - תרגומי התורה, בתוך: המעין ט"ו [ג] (ירושלים תשל"ה), עמ' 70, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  10. ^ מנחם מנדל כשר, ‏תורה שלמה - מ קורח, ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ ראו: "הגדה שלמה", באתר הספרייה הלאומית.
  12. ^ הרב ע. פרייד, ‏'היצירה התורנית הענקית של הרב מ. כשר', בתוך: הפרדס - שנה כ"ו, חוברת ד', עמ' 30, ניו יורק טבת תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  13. ^ שלמה יוסף זוין, ‏סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285, תל אביב תשי"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
  14. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, ‏ליקוטי שיחות - ל"ה (בראשית), ניו יורק תשס"ד, עמ' 342, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
  15. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, ‏ספר השיחות - תשמ"ט חלק א', ניו יורק תשס"ג, עמ' 252, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)

NivdakVeushar.png