תהילים מ"ב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
תהילים מ"ב
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח.

(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח.
(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.
(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
(ד) הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג.
(ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו.
(ז) אֱ‍לֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.
(ח) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה (שִׁירוֹ) עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.
(י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.
(יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.

(יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.

תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.

המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. בדומה למזמורים מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ו, מ"ז, מ"ח, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.

יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה לבנין הבית[1]

תוכנו של המזמור[edit | edit source]

מזמור מ"ב מורכב משנים עשר פסוקים ומהווה חלק מיחידה אחת יחד עם מזמור מ"ג. שני המזמורים יחד מתארים שיר געגועים לקרבת א-להים דרך מקדשו. לשיר שלושה בתים, שניים בפרק מ"ב, והשלישי בפרק מ"ג. הפזמון החוזר חותם כל בית בפנייה של המשורר אל נפשו להתעודד "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי/וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי..."(פסוקים ו' י"ב ופסוק ה' בפרק מ"ג).

בית ראשון א'-ה'[edit | edit source]

המשורר מביע רגשות עזים של געגועים ורצון לחידוש המפגש עם א-להיו: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱ-לֹהִים"(ב). "צָמְאָה נַפְשִׁי... מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים"(ג). "אֵלֶּה אֶזְכְּרָה..."(ד) ומסיים בפזמון המבטא את הייחול לא-להים: "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו"(ו).

בית שני ז'-י"א[edit | edit source]

המשורר ממשיך להתגעגע ומדגים את רשותיו בדימויים במצויים בטבע ב"אֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים" (ז). כמו מים שחבל ארץ זה משופע בהם כך גם חווית המשורר: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". ותיאורים אלו גורמים למשורר לתחושות געגוע וחרדות נטישה: "לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב".

בית שלישי[edit | edit source]

ממשיך בפרק מ"ג.

המזמור בליטורגיה[edit | edit source]

המזמור בתרבות[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תהילים מ"ב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ מזמור מ"ב במוקד התהילים הארצי
  2. ^ סידור נוסח עדות המזרח, סוכות, ערבית ליום א.
  3. ^ מעשה רב, הלכות סוכה, רלד.
  4. ^ להרחבה: ראה בערך כאיל תערוג
  5. ^ מוטי שטיינמץ, כאייל תערוג, לצפייה באתר יוטיוב.
  6. ^ יעקב שוואקי, כאייל תערוג להאזנה באתר יוטיוב.
  7. ^ "כאייל תערוג" באוצר הזמירות
  8. ^ סרטונים מה תשתוחחי נפשי, סרטון באתר יוטיוב
  9. ^ סרטונים היתה לי, סרטון באתר יוטיוב

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +74 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png