תהילים כ"ה
תהילים כ"ה
|
---|
(א) לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא. |
תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1] קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כמועילה נגד כל צרה ומצוקה.[2]
תוכן המזמור[edit | edit source]
מזמור כ"ה מורכב מעשרים ושניים פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:
פסוקים א'–ז'[edit | edit source]
המשורר מתפלל ומביע ביטחון בה' ומבקש כמה בקשות. האחת, עזרה מפני אויביו: "אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי" (ב') בבקשתו השנייה מבקש המשורר הכוונה ולימוד כיצד להתנהג "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל הַיּוֹם" (ה'). בבקשתו השלישית הוא מבקש מה' שיתעלם ולא יזכור לו את חטאיו.
פסוקים ח'–ט"ו[edit | edit source]
המשורר משבח את ה' ומודה על טובו והנהגתו הישרה של ה' בעולם: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ" (ח'-ט'), לאור זאת מבקש המשורר מחילה על חטאיו וכפיות הטובה שלו "לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא" (י"א). לאחר מכן המשורר מדגיש כי הבוחר בדרך ה' יזכה לטוב: "מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ" המשורר מספר על עצמו כי הוא עצמו הולך בדרך זו ואכן זוכה לטוב בזכות זאת: "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (ט"ו).
פסוקים ט"ז–כ"א[edit | edit source]
המשורר חוזר לבקשתו הראשונה להצלה מאויביו: "רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. שׇׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" (י"ט-כ'). יחד עם זאת, המשורר מבקש להצליח ללכת בדרך הטובה (כ"א).
חתימה – כ"ב[edit | edit source]
המזמור מסתיים בתפילה לגאולת עם ישראל: "פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו".
בתפילה היהודית[edit | edit source]
מאז תקופת הראשונים, נפוץ מנהג לומר מזמור זה בעת נפילת אפיים שלאחר תפילת העמידה. המנהג מוזכר לראשונה במחזור ויטרי,[3] אך לבסוף נקבע דווקא כמזמור הקבוע לנפילת אפיים בנוסח הספרדים.[4]
בספר הזוהר נאמר כי בעת אמירת מזמור זה בשעת נפילת אפיים, יש לכוון למסור את הנפש.[5] עוד נאמר בזוהר כי מי שאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי עתיד למות קודם זמנו.[6] מחמת חשש זה רבים ממתפללי נוסח הספרדים חדלו מליפול אפיים בכלל, והם אומרים מזמור זה מבלי נפילת אפיים.[7]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]


הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה , כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
- ^ כל הסגולות הטמונות בפרקי תהילים, מוקד תהילים ארצי, כ"א בתמוז ה'תש"פ
- ^ מחזור ויטרי, סדר שחרית, סימן צג.
- ^ בעוד שבנוסח אשכנז התקבע המנהג לומר תהילים ו'.
- ^ זוהר חלק ב', פרשת ויקהל, דף רב:.
- ^ זוהר חלק ג', פרשת במדבר, דף קכא..
- ^ יעקב גרטנר, עיוני תפילה: מנהגים ותולדות, מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות תשע"ה, עמ' 172–175.
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +9 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.