תהילים כ"ה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
תהילים כ"ה

(א) לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
(ב) אֱלֹהַי-בְּךָ בָטַחְתִּי אַל-אֵבוֹשָׁה, אַל-יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי.
(ג) גַּם כָּל-קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.
(ד) דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי.
(ה) הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי-אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי,
אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם.
(ו) זְכֹר-רַחֲמֶיךָ ה', וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
(ז) חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל-תִּזְכֹּר,
כְּחַסְדְּךָ זְכָר-לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ ה'.
(ח) טוֹב-וְיָשָׁר ה', עַל-כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.
(ט) יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ.
(י) כָּל-אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ, וְעֵדֹתָיו.
(יא) לְמַעַן-שִׁמְךָ ה', וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב-הוּא.
(יב) מִי-זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה', יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר.
(יג) נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ.
(יד) סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.
(טו) עֵינַי תָּמִיד אֶל-ה' כִּי הוּא-יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי.
(טז) פְּנֵה-אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי-יָחִיד וְעָנִי אָנִי.
(יז) צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי.
(יח) רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל-חַטֹּאותָי.
(יט) רְאֵה-אֹיְבַי כִּי-רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי.
(כ) שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל-אֵבוֹשׁ כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
(כא) תֹּם-וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ.
(כב) פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.

תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1] קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כמועילה נגד כל צרה ומצוקה.[2]

תוכן המזמור[edit | edit source]

מזמור כ"ה מורכב מעשרים ושניים פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

פסוקים א'–ז'[edit | edit source]

המשורר מתפלל ומביע ביטחון בה' ומבקש כמה בקשות. האחת, עזרה מפני אויביו: "אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי" (ב') בבקשתו השנייה מבקש המשורר הכוונה ולימוד כיצד להתנהג "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל הַיּוֹם" (ה'). בבקשתו השלישית הוא מבקש מה' שיתעלם ולא יזכור לו את חטאיו.

פסוקים ח'–ט"ו[edit | edit source]

המשורר משבח את ה' ומודה על טובו והנהגתו הישרה של ה' בעולם: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ" (ח'-ט'), לאור זאת מבקש המשורר מחילה על חטאיו וכפיות הטובה שלו "לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא" (י"א). לאחר מכן המשורר מדגיש כי הבוחר בדרך ה' יזכה לטוב: "מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ" המשורר מספר על עצמו כי הוא עצמו הולך בדרך זו ואכן זוכה לטוב בזכות זאת: "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (ט"ו).

פסוקים ט"ז–כ"א[edit | edit source]

המשורר חוזר לבקשתו הראשונה להצלה מאויביו: "רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. שׇׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" (י"ט-כ'). יחד עם זאת, המשורר מבקש להצליח ללכת בדרך הטובה (כ"א).

חתימה – כ"ב[edit | edit source]

המזמור מסתיים בתפילה לגאולת עם ישראל: "פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו".

בתפילה היהודית[edit | edit source]

מאז תקופת הראשונים, נפוץ מנהג לומר מזמור זה בעת נפילת אפיים שלאחר תפילת העמידה. המנהג מוזכר לראשונה במחזור ויטרי,[3] אך לבסוף נקבע דווקא כמזמור הקבוע לנפילת אפיים בנוסח הספרדים.[4]

בספר הזוהר נאמר כי בעת אמירת מזמור זה בשעת נפילת אפיים, יש לכוון למסור את הנפש.[5] עוד נאמר בזוהר כי מי שאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי עתיד למות קודם זמנו.[6] מחמת חשש זה רבים ממתפללי נוסח הספרדים חדלו מליפול אפיים בכלל, והם אומרים מזמור זה מבלי נפילת אפיים.[7]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תהילים כ"ה]] בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט תהילים כ"ה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[edit | edit source]

    1. ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה , כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
    2. ^ כל הסגולות הטמונות בפרקי תהילים, מוקד תהילים ארצי, ‏כ"א בתמוז ה'תש"פ
    3. ^ מחזור ויטרי, סדר שחרית, סימן צג.
    4. ^ בעוד שבנוסח אשכנז התקבע המנהג לומר תהילים ו'.
    5. ^ זוהר חלק ב', פרשת ויקהל, דף רב:.
    6. ^ זוהר חלק ג', פרשת במדבר, דף קכא..
    7. ^ יעקב גרטנר, עיוני תפילה: מנהגים ותולדות, מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות תשע"ה, עמ' 172–175.


    ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
    הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +9 תווים

    לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

    NivdakVeushar.png