תאונת דרכים
תאונת דרכים היא תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר שנועד לנסיעה על דרך סלולה או על דרך עפר.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם. העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה,[1] ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2004 ב-12.6 מיליארד שקל בשנה.[2]
הסיבות לתאונות דרכים[edit | edit source]
תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:
- הגורם האנושי
- מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, הסחת דעת (בשל שימוש בטלפון נייד), נהיגה עבריינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, ובנוסף לחץ חברתי בקרב צעירים הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
- הגורם התשתיתי
- מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים "כבישים אדומים".
- הגורם המכני
- מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. כלי רכב ישנים, לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.
מאפייני תאונות[edit | edit source]
תאונה בין כלי רכב להולך רגל[edit | edit source]
בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חציה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.
דריסת ילד בנסיעה לאחור[edit | edit source]
ערך מורחב – דריסת ילד בנסיעה לאחור
תאונה בין כלי רכב לעצם נייח[edit | edit source]
חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.
תאונה בין שני כלי רכב[edit | edit source]
תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות.
- תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר.
- תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.
במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.
סוגי תאונות[edit | edit source]
תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.
החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ישנו מקום לדיווח על הנהג הבורח למשטרה.
המלחמה בתאונות הדרכים[edit | edit source]
הגברת האכיפה של משטרת התנועה, ובכללה, הצבת מצלמות אכיפה, היא האמצעי העיקרי של כל המדינות למלחמה בתאונות הדרכים
חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:
- התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות ושיפור טכנולוגיות בטיחות ברכב.
- התפתחות תשתיות הכביש.
- התפתחות הטכנולוגיה הרפואית.
- מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.
חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: שיפור השלדה, התקנת כריות אויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכות בקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.
בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.
תאונות הדרכים בישראל[edit | edit source]
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל נמצא בירידה מתמדת מאז אמצע שנות ה-70 אז עמד שיעור ההרוגים על כ-20 הרוגים ל-100,000. בשנת 2016 עמד הנתון על 4.3 הרוגים ל-100,000 תושבים. (בשנת 2009 עמד על כ-5.2 הרוגים בשנה ל-100,000 תושבים). בהשוואה בינלאומית, ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור ההרוגים בתאונות דרכים לנפש הנמוך ביותר בעולם.[3][4][5][6] אם משווים את מספר ההרוגים למספר כלי הרכב או לנסועה, המצב בישראל פחות מזהיר - ישראל היא בעלת שיעור דומה של הרוגים למספר כלי רכב לזה של ארצות הברית, כ-15 הרוגים ל-100,000 כלי רכב, שיעור הגבוה מרוב מדינות מערב אירופה. שיעור ההרוגים לנסועה הוא כ-8.8 הרוגים למיליארד ק"מ.[7]
הירידה בשיעור ההרוגים לנפש בתאונות דרכים החל מאמצע שנות ה-90 משמעותית יותר מהגידול באוכלוסייה, כך שהמספר המוחלט של הרוגים בתאונות דרכים בישראל ירד משיא של כ-700 הרוגים (כ-550 בתחומי הקו הירוק) ב-1995 למינימום שנרשם בשנת 2009, בה נהרגו 370 בני אדם. עם זאת, חלק מהירידה נובעת מכך שבעקבות הסכמי אוסלו חדלה ישראל לכלול במספר ההרוגים את ההרוגים הלא ישראליים בתחומי יהודה ושומרון וחבל עזה. באותה תקופה נרשמה גם ירידה ממוצעת של כ-15,000 במספר השנתי של הנפגעים בתאונות דרכים, וירידה של כ-10,000 במספר תאונות הדרכים השנתי בכבישי הארץ.
מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, יותר מבכל מלחמות ישראל ופיגועי הטרור גם יחד.
בשנת 2016 נהרגו בישראל 373 בני אדם בתאונות דרכים, עלייה של 4.7% לעומת השנה הקודמת. ב-2016 תאונות דרכים היו הגורם ל-0.85% ממקרי המוות בישראל, אשר מתפלגים בקירוב כך: כ-1% ממקרי המוות של גברים וכ-0.5% ממקרי המוות של נשים.
סוג כלי הרכב המעורבים בתאונות[edit | edit source]
משאיות מעורבות בכ-17% מהתאונות הקטלניות בעוד הן מהוות רק 2.3% מכלי הרכב בישראל. אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי 9.6 מאשר כלי רכב פרטיים. הסיבות העיקריות לכך הן כמות הנסיעות המרובה (לעומת כלי רכב פרטיים) והתנע הגדול של כלי הרכב הכבדים. כ-40% מתאונות הדרכים מתרחשות בערים.
מספרם של רוכבי האופנוע שנהרגים בתאונות דרכים גבוה יחסית לאחוז האופנועים בכלל אוכלוסיית כלי הרכב ויחסית לנסועה שלהם. כ-10 אחוז מכלל ההרוגים בתאונות הם רוכבי אופנוע, כאשר האופנועים מהווים רק ארבעה אחוז מכלל כלי הרכב, ואחוז הנסועה שלהם הוא רק אחוז אחד מכלל כלי הרכב. מספר התאונות בישראל ללא יהודה ושומרון בהן היו מעורבים אופנועים בשנים 1990–2008 נע בין 2,300 ל-4,500 בשנה (בקירוב).[8]
סיבות עיקריות לתאונות בישראל[edit | edit source]
על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות העיקריות לתאונות הקשות הן: אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב (בעיקר ניסיונות עקיפה על קו לבן רצוף), אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת לתנאי הדרך (להבדיל ממהירות שאינה חוקית (אנ')) ואי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. כשליש מההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. חלק ניכר מהולכי הרגל שנהרגו, נפגעו בעת שחצו מעבר חצייה מסומן.
על פי מחקרי הרשות לבטיחות בדרכים, תקופות של מתח ולחץ, לדוגמה פיגועים, מעלות את מספר תאונות הדרכים.
הרוגים בישראל לפי שנים[edit | edit source]
הנתונים כוללים נפגעים שנפטרו לאחר למעלה מ-30 יום, אך אינם כוללים הרוגים במחוז ש"י.
מספר ההרוגים ב-2011 עמד על 399, מספר המהווה עלייה שנה שנייה ברציפות. שנת 2012 לעומת זאת, הסתיימה עם ירידה דרמטית ומספר ההרוגים עמד על 299 - מספר ההרוגים הנמוך ביותר זה 50 שנה.
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים[edit | edit source]
- ערך מורחב – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הביא לרפורמה יסודית בתחום הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני חקיקתו היה תחום זה כפוף לדיני הנזיקין המסורתיים. הקושי המרכזי נבע מכך שהנפגע בתאונה נדרש להוכיח שנזקו נגרם על ידי התרשלותו של הנתבע כדי לזכות בפיצוי. אם גורם הנזק לא התרשל, אם לא ניתן היה להוכיח שגורם הנזק התרשל, אם גורם הנזק לא נמצא, או אם הנזק נגרם באשמת הנפגע עצמו - לא הייתה זכות לפיצוי. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יפוצה. לשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- אחרי תאונה - מדריך לביטוח רכב, פורטל השירותים והמידע הממשלתי
- הגורם הכי משמעותי לתאונות - אי ציות לרמזור, ynet.
- אשכול הרצאות ושיחות בנושא תאונות דרכים, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
- סיוע למשפחות שכולות עקב תאונות דרכים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים
- חוברת מידע למשפחות נפגעי תאונות דרכים בהוצאת מרכז הסיוע לנפגעי תאונות דרכים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- נפגעי תאונות דרכים, באתר כל-זכות
- גיל מלמד, הזנחה קטלנית: למה מספר תאונות הדרכים ממשיך לעלות?, באתר nrg, 6 במאי 2011
- ניצן וידנפלד, לחיות תוך כדי תנועה, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2010
- 186 סדרות נתונים של תאונות דרכים (לרוב בין השנים 1988 ל-2011) - הנתונים והגרפים הם ברישיון חופשי (CC-BY-SA) ולקוחים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- רענן בן צור, אגף התנועה: "לא דפקנו על 99 דלתות, זו הקלה", באתר ynet, 3 בינואר 2013
- דיויד סטברו, המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050, באתר הארץ, 23 במרץ 2018
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ http://web.archive.org/20081108072124/www.searo.who.int/LinkFiles/whd04_Documents_un_secretary_general_report_on_orad_traffic_injuries.pdf
- ^ ענת ג'ורג'י, עלות תאונות הדרכים: 12.6 מיליארד שקלים בשנה, 2.5% מהתמ"ג, באתר הארץ, 21 במרץ 2004
- ^ IRTAD 2009 brochure
- ^ Estimated road safety death rate 2006-2007, WHO
- ^ בכל חצי דקה נהרג אדם בתאונת דרכים, וואלה! רכב
- ^ ישראל במקום ה-8 במספר ההרוגים בתאונות, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2008
- ^ מגמות במספר תאונות הדרכים 1999-2008
- ^ http://statil.org/Road_Accidents/320/177008/he/
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -7846 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
