שר צבא
בתנ"ך, שר צבא הוא תוארו של אדם הנושא בדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, וממונה על כל אנשי הצבא.
הכינוי
הכינוי "שר צבא" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, והוא זהה לכינוי קצין המופיע אף הוא בתנ"ך[1]. כינוי זה קיים גם בשפות שמיות נוספות, כמו הכינוי "אבּוּ אומָנִי" באכדית[2].
תפקידו ודרגתו
דרגת שר הצבא הייתה הגבוהה ביותר בהיררכיית הצבא (מקביל לרמטכ"ל בצה"ל), ותפקידו היה להוביל את הצבא במהלך הקרב[3]. אמנם יש שכתבו כי כל אחראי על כוח צבאי משמעותי יכונה בתואר שר צבא, גם אם אינו שר הצבא הכללי[4].
בתנ"ך מוזכרת גם יחידה מובחרת שכונתה בשם "כרתי ופלתי", שעליה היה ממונה שר נפרד, שככל הנראה לא היה כפוף לשר הצבא[5].
בתנ"ך מוזכר גם תפקיד משנה לשר הצבא, והוא שר הַחַיִל[6].
שרי צבא בתנ"ך
שרי הצבא תפסו מקום בולט בתנ"ך, בסמוך למלך, ולפעמים אף היוו סמכות מקבילה אליו[7], ואף מתחרה.
בין שרי הצבא הנודעים בתנ"ך נמנים:
- פיכול - שר צבאו של אבימלך מלך גרר
- סיסרא - שר צבאו של יבין מלך חצור
- אבנר בן נר - שר צבאו (ובן דודו[8]) של שאול, ושר הצבא הראשון בתולדות ישראל.
- יואב בן צרויה - שר צבאו של דוד. בחז"ל הוא מופיע כסמל לשר צבא בעל תפקיד בולט ומשמעותי[9].
- עמשא בן יתר - שר צבאו של אבשלום, ובהמשך שר צבאו של דוד
- נעמן - שר צבא ארם בתקופת בית אחאב.
שר צבא ה'
לשר הצבא קיימת גם מקבילה בעולם המלאכים המשמשים לפני כיסא הכבוד: "שר צבא ה'"[10]. במדרש חז"ל ובראשונים מזוהה מלאך זה כמלאך מיכאל[11].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שמואל הכהן ויהודה קיל, דעת מקרא, על דניאל, פרק י"א, פסוק י"ח, ירושלים תשנ"ד, עמ' רע"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
סוג לא תואם [ 3 ] יהודה קיל, דעת מקרא, ה', פסוק י"ג, הע' 99, ירושלים תשמ"א, עמ' שצ"ח&pagenum=96 על מלכים ב', באתר אוצר החכמה. - ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'-דף ד', עמוד א', ובפירוש רש"י לתלמוד, שם, ד"ה שר צבא.
- ^ רד"ק (מלכים א' ב, ה בפירוש השני).
- ^ יהודה קיל, דעת מקרא, על שמואל ב', פרק ח', פסוק ח', הע' 45, ירושלים תשמ"ט, עמ' תק"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו ספר מלכים ב', פרק ט'.
- ^ ראו גם מדרש רבה, על קהלת, פרק ט', פסוק י"ד: "מלך גדול".
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק נ'.
- ^ ראו משנה, מסכת מכות, פרק ב', משנה ז'.
- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ד. וראו להלן, וראו גם פירוש רש"י למקרא שם.
- ^ מדרש אגדה, שמות, פרק כ"ג, אות כ', עמ' קס"ב; רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, שמות, שם; רש"י, פירוש רש"י למקרא, יהושע, פרק ה', פסוק י"ד; ראו עוד: רבי מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, שמות, פרק כ"ג, אות רצ"ז, ובהערות.
