שקל חדש
שקל חדש (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪) הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל. שטרות ומטבעות של השקל החדש הוכנסו למחזור לראשונה ב-4 בספטמבר 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, אולם המעבר הסופי, שכלל נקיבת מחירים בשקל חדש, נקבע ל-1 בינואר 1986. השקל החדש החליף את המטבע הקודם, השקל, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות. המעבר לשקל החדש נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985[1].
השקל החדש מסומן באמצעות הסימן ₪, שבא אחרי המספר. הסימון הרשמי של השקל על-פי תקן ISO 4217 הוא ILS (Israeli Shekel), אם כי במקרים רבים מסמנים אותו גם בראשי התיבות של שמו באנגלית - NIS (New Israeli Shekel).
החל מ-26 במאי 2008 השקל החדש הוא מטבע בר-המרה, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת הסליקה הבינלאומית[2].
ב-23 בדצמבר 2017 פורסם באתר TheMarker כי במשרד האוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל - "שקל דיגיטלי", במטרה להגביל את השימוש בכסף מזומן, וכך לצמצם את פעילות השוק האפור[3][4].
מטבעות[edit | edit source]
עם הנפקתו של השקל החדש הוחלפו שטרות של 1,000 שקלים ישנים בשטר של שקל חדש אחד. ערכו של השקל באותה תקופה היה גבוה יחסית בכוח הקנייה שלו. זמן קצר אחר כך הונפקו מטבעות בערך נקוב של שקל חדש אחד. הציבור התקשה בהתחלה להסתגל למטבע החדש. מידתו הקטנה הקנתה לו את הכינוי "ג'וק", וביקורת הושמעה על כך שקל מאוד לאבד את המטבעות היקרים. עם הזמן ועם ירידת ערך המטבע התרגל הציבור למטבעות השקל החדש, והשטרות המקבילים הוצאו מהמחזור.
מטבע עשרה שקלים חדשים היה המטבע הראשון המורכב משתי מתכות שהוכנס לשימוש בישראל. המטבע תוכנן כך שקשה יהיה לזייפו. אף על פי כן, בתחילת המאה ה-21 הופצו זיופים של המטבע בדרגות שונות של דיוק. מאוחר יותר הופצו מטבעות מזויפים גם בערך של חמישה שקלים חדשים.
בסוף שנת 2007 הונפקו מטבעות בערך נקוב של שני שקלים חדשים, המכונה "שְנֶקֶל" (הלחם של "שני שקל"). מטרת ההנפקה הייתה לשפר את אמצעי התשלום הנמצאים בידי הציבור.
| ערך | מאפיינים טכניים | תיאור | תאריך | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קוטר | עובי | משקל | הרכב | תמונה | מסגרת | צד נושא | צד ערך | הנפקה | סיום | |
| אגורה אחת | 17 מ"מ | 2 גרם | 92% נחושת 6% אלומיניום 2% ניקל |
|
חלקה | אניה הלקוחה ממטבע הורדוס ארכלאוס, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית | ערך, שנת ההנפקה העברית | 4 בספטמבר 1985 | 1 באפריל 1991 | |
| 5 אגורות | 19.5 מ"מ | 1.3 מ"מ | 3 גרם | 
|
העתק של מטבע מהשנה הרביעית למלחמת היהודים מול הרומאים הנושא את הכיתוב בכתב עברי עתיק "שנת ארבע" ותחתיו לולב בין שני אתרוגים, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית | 1 בינואר 2008 | ||||
| 10 אגורות | 22 מ"מ | 1.5 מ"מ | 4 גרם | 
|
העתק מטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני המתאר מנורה עם שבעה קנים, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית | במחזור | ||||
| חצי שקל חדש | 26 מ"מ | 1.6 מ"מ | 6.5 גרם | 
|
נבל מתוך חותם למעדנה בת המלך, סמל המדינה | ערך, שנת ההנפקה העברית, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית | ||||
| 1 שקל חדש | 18 מ"מ | 2.05 מ"מ בשוליים | 4 גרם (משנת 1994 - 3.5 גרם) | 75% נחושת 25% ניקל / פלדה מצופה בניקל |
|
ציור שושן הלקוח ממטבע מן התקופה הפרסית בארץ ישראל, המילה "יהד" (יהודה) בכתב עברי עתיק מאותו מטבע, סמל המדינה | ||||
| 2 שקלים חדשים | 21.6 מ"מ | 2.3 מ"מ | 5.7 גרם | פלדה מצופה בניקל | 
|
מקווקוות וחלקה ארבע פעמים לחלופין | שתי קרני שפע מעוטרות בסרטים בתוך הקרניים שיבולים ופירות (כנראה גפן) ובין הקרניים רימון מקור הציור ממטבעות יוחנן הורקנוס הראשון, סמל המדינה. | 9 בדצמבר 2007 | ||
| 5 שקלים חדשים | 24 מ"מ | 2.4 מ"מ | 8.2 גרם | 75% נחושת 25% ניקל |
|
12 צלעות | כותרת עמוד פרוטו-איולי, וסמל המדינה | 2 בינואר 1990 | ||
| 10 שקלים חדשים | 23 מ"מ פנים: 16 מ"מ |
2.2 מ"מ | 7 גרם | מסגרת: ניקל מרכז: ארד מוזהב |
|
מקווקוות | עץ תמר עם 7 עלים ושני סלים, סמל המדינה, המילים "לגאלת ציון" באותיות עברית מודרנית ועתיקה | 7 בפברואר 1995 | ||
מטבעות עם פרטים מיוחדים[edit | edit source]
במשך השנים הונפקו סדרות של מטבעות עם מאפיינים ייחודיים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא של סדרה בה הוטבעה בצד הנושא תמונתה של האישיות שהופיעה על השטר באותו ערך שקדם למטבע.
על מטבע של חצי שקל חדש הוטבע דיוקנו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, על מטבע שקל חדש הוטבע דיוקנו של הרמב"ם, על מטבע 5 שקלים חדשים הוטבע דיוקנו של לוי אשכול או דיוקנו של חיים ויצמן, ועל מטבע 10 שקלים חדשים הוטבע דיוקנה של גולדה מאיר.
בשנת ה'תשמ"ח הוצאה מהדורה מיוחדת של מטבעות. בסדרה זו הוטבע על חלק ממטבעות השקל החדש הכיתוב "מ' שנים לישראל".
מדי שנה מונפק מאפיין ייחודי נוסף ובו הטבעת חנוכייה והמילה "חנוכה" באנגלית ובעברית משני צדדיה, תחת המילים "שקלים חדשים".
חצי שקל חדש עם דיוקנו של הברון רוטשילד
שקל חדש עם דיוקנו של הרמב"ם
חמישה שקלים חדשים עם דיוקנו של לוי אשכול
חמישה שקלים חדשים עם דיוקנו של חיים ויצמן
עשרה שקלים חדשים עם דיוקנה של גולדה מאיר
חמש אגורות עם חנוכייה
10 אגורות עם חנוכייה
חצי שקל חדש עם חנוכייה
שקל חדש עם חנוכייה
חמישה שקלים חדשים עם חנוכייה
5 אגורות עם הכיתוב "מ' שנים לישראל"
שטרות[edit | edit source]
סדרה א'[edit | edit source]
השקל החדש הוכנס למחזור ב-4 בספטמבר 1985 (אך בפועל נכנס כהילך רשמי ב-1 בינואר 1986), כאשר יצאו לאור שטרות 5 ש"ח, 10 ש"ח ו-50 ש"ח, כמה חודשים לאחר מכן נוספו שטרות 1 ש"ח ו-100 ש"ח, ב-1988 נוסף לסדרה שטר 20 ש"ח, וב-1992 נוסף שטר 200 ש"ח. השטרות מעוצבים במראה אופקי והם בגודל אחיד: 138×76 מ"מ. עיצוב שטרות 1 ש"ח, 5 ש"ח ו-10 ש"ח זהה לעיצוב שטרות 1,000 שקל, 5,000 שקל ו-10,000 שקל (בהתאמה) שקדמו להם.
| ערך | גודל | צבע | חזית השטר | גב השטר | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 ש"ח | 76x 138 מ"מ | ירוק | רמב"ם | טבריה עיר קבורתו של הרמב"ם; מנורת אבן עתיקה | 
|
| 5 ש"ח | כחול | לוי אשכול | צינור מוביל מים כמייצג את המוביל הארצי (ממפעליו של אשכול), וברקע - שדות ואדמה צחיחה | 
| |
| 10 ש"ח | כתום | גולדה מאיר | תמונת גולדה מאיר בתוך קהל, מול בית הכנסת במוסקבה, לאחר שהגיעה לעיר כשגרירת ישראל | 
| |
| 20 ש"ח | אפור כהה | משה שרת | הבניין המקורי של הגימנסיה "הרצליה", מעמד הנפת דגל ישראל בידי משה שרת בבניין האומות המאוחדות, 1949, בעת נשיאת נאום הדגל השני.
וברקע - תל אביב הקטנה. |
| |
| 50 ש"ח | סגול | ש"י עגנון | קו רקיע של ירושלים ועיירה יהודית במזרח אירופה | 
| |
| 100 ש"ח | חום | יצחק בן צבי | בית הכנסת העתיק בפקיעין עם עץ החרוב והמערה; מנורת אבן עתיקה | 
| |
| 200 ש"ח | אדום | זלמן שזר | ילדה רוכנת על שולחן כתיבה כסמל לחוק חינוך חובה שיזם שז"ר, וברקע אותיות דפוס עבריות | 
|
סדרה ב'[edit | edit source]
סדרה ב' של השקל החדש הוכנסה למחזור ב-3 בינואר 1999, עם הנפקת שטרות 20 ו-100 ש״ח. ב-31 באוקטובר של אותה שנה הונפקו גם שטרות 50 ו-200 ש״ח. השטרות מעוצבים במראה אנכי והם בגודל אחיד: 138×71 מ"מ. בסדרה זו ערך השטר מוטבע באופן בולט בפינת השטרות על מנת לסייע לכבדי ראיה[5].
את הסדרה עיצבו נעמי ומאיר אשל.
| ערך | גודל | צבע | חזית השטר | גב השטר | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|
| 20 ש"ח | 71x 138 מ"מ | ירוק | משה שרת | מתנדבים יהודים במלחמת העולם השנייה, על גבי השטר הטקסט של "נאום הדגל השני".
נאום אשר נשא משה שרת ברחבת האו"ם בניו יורק ב- 12 במאי 1949, לרגל קבלתה של מדינת ישראל כחברה באו"ם, ומתבסס על נאום שנשא בפניי הבריגדה היהודית באיטליה ב-1945, הידוע גם כנאום הדגל. על השטר ניתן לראות גם מגדל שמירה, המנציח את התיישבות חומה ומגדל |
_Obverse_%26_Reverse.jpg)
|
| 50 ש"ח | סגול | ש"י עגנון | יומנו של עגנון, עט ומשקפיים, ירושלים והר הבית | 
| |
| 100 ש"ח | חום | יצחק בן צבי | בית הכנסת העתיק בפקיעין | 
| |
| 200 ש"ח | אדום | זלמן שזר | רחוב בצפת וטקסט מתוך יומנו של שז"ר על צפת | 
| |
| 500 ש"ח[6] (לא הודפס) |
כחול | יצחק רבין ברקע מעמד חתימת חוזה השלום בין ישראל לירדן[7] |
קטע מנאום שנשא ראש הממשלה המנוח זמן קצר לפני הירצחו[7] |
עם הנפקתה של סדרת השטרות הנוכחית, עוצב גם שטר בערך 500 שקלים חדשים עם דיוקנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין[6]. בהודעה שהוציא בנק ישראל בשנת 2001, בה גם נחשפה תמונתו הקדמית של השטר, נמסר שהשטר מיועד להיכנס למחזור בשנת 2002. הכנסתו למחזור נדחתה לזמן בלתי-ידוע עקב שיעורי אינפלציה נמוכים שנמשכו זמן רב. על-אף שבכספת הבנק מונחת גלופה של שטר זה, עקב חוסר כדאיות כלכלית שנמשך זמן רב להוצאת שטר בערך זה, ובשל סדרה ג' אשר החליפה את סדרה ב׳, שטר זה לא ראה אור בסדרה זו[7].
שיעורי אינפלציה נמוכים היו גם הסיבה לדחייה בהחלפתו של שטר 20 השקלים החדשים במטבע, ולעת עתה בנק ישראל ממשיך להנפיקו. בשנת 2006 שופרה רמת הגימור של שטר זה להקטנת הבלאי הגבוה שלו, ומ-13 באפריל 2008 הוא מודפס על גבי פולימר במקום על נייר, דבר שאמור להאריך את חייו פי ארבעה. שטר הפולימר מעוצב בצורה כמעט זהה לקודמו, פרט למספר הבדלים בסימני אבטחה הכוללים חלון שקוף בצורת מגן-דוד ובתוכו מוטבע המספר "20" ובפינה הימנית התחתונה נוספו ניקובים בצורת המספר "20". בנוסף, במועד הנפקת שטרות אלו, הונפקה מהדורה מיוחדת בת 1,800,000 שטרות לציון 60 שנה למדינת ישראל[8]. שטרות אלה נושאים את הכיתוב "שישים שנה למדינת ישראל" בצבע אדום בגב השטר.
סדרה ג'[edit | edit source]
בדצמבר 2009 פורסם, כי הוועדה לעיצוב שטרי כסף מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל בראשות יעקב טירקל, החליטה על הנפקת סדרת שטרות חדשה[9].
על-פי ההחלטה המקורית של הוועדה, נבחרו דמויותיהם של יצחק רבין, מנחם בגין, בנימין זאב הרצל ודוד בן-גוריון לעטר את השטרות, אולם עקב מחלוקת ציבורית שהתעוררה באשר לרשימת הדמויות הנבחרות, הוחזרה הרשימה לדיון מחודש בוועדה[10]. אחת הטענות העיקריות שעלתה עסקה בחוסר הייצוג לנשים ברשימת הדמויות הנבחרות. בשל כך הורה נגיד בנק ישראל לחזק את הוועדה בייצוג נשי ומזרחי, וארבע חברות ועדה חדשות הצטרפו לדיונים[11]. לאחר דיונים בוועדה המורחבת, וכשנה ורבע לאחר ההחלטה המקורית, הוחלט לבסוף שהדמויות שתעטרנה את השטרות תהיינה של רחל המשוררת, לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן[12]. עם הצגת השטרות החדשים לציבור נמתחה ביקורת על כך שכל האישים בשטרות הם אשכנזים[13].
את הסדרה עיצבה אסנת אשל. על השטר חתומה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בתחילה הודפסו השטרות בימי כהונתו של הנגיד סטנלי פישר, לשימושם של חברות המייצרות כספומטים ומכונות אוטומטיות לשם התאמת המכונות, אך לאחר פרישתו של פישר נגנזו כל השטרות בחתימתו. כיום קיימים בשוק כמה מאות שטרות בלבד בחתימתו של פישר, כשאספנים מעריכים את שווים באלפי שקלים לשטר.
למען ציבור העיוורים ולקויי הראייה השטרות החדשים עוצבו באורכים שונים, דבר שיסייע להבחין ביניהם (הגדלים השונים יצריכו היערכות מצד בעלי מכונות אוטומטיות וכספומטים). ערכי השטרות יודפסו בגודל רב יותר מאשר בסדרה ב': 2.2 סנטימטרים. חלק מהשטרות החדשים עשויים מפולימר לשם הגברת אמצעי הבטיחות, מניעת זיופים ולצמצום הבלאי שלהם.
השטר בערך של 50 שקלים חדשים נכנס למחזור ב-16 בספטמבר 2014. נכון לינואר 2017, כ-90% מהשטרות הישנים בערך זה כבר הוחלפו בשטרות מסדרה ג'. השטר בערך של 200 שקלים חדשים נכנס למחזור ב-23 בדצמבר 2015[14]. נכון לינואר 2017, מעל 50% מהשטרות הישנים בערך זה כבר הוחלפו בשטרות מסדרה ג'. השטרות בערכים של 20 ו-100 שקלים חדשים נכנסו למחזור ב-23 בנובמבר 2017[15].
| ערך | צבע שליט | מידות (מ"מ) | חזית השטר | גב השטר | מועד הפצת השטר | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 20 ש"ח | אדום[16] | 71 × 129 | תמונתה של רחל המשוררת על רקע ענפי עץ דקל. בכתב זעיר מופיע השיר "כנרת" | נוף טיפוסי של חופי הכנרת וציטוט מתוך השיר "ואולי לא היו הדברים...": "הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?" |
23 בנובמבר 2017[15] | 
|
| 50 ש"ח | ירוק[16][17] | 71 × 136 | תמונתו של שאול טשרניחובסקי על רקע עץ הדר ופירותיו. בכתב זעיר מופיע השיר "הוי ארצי מולדתי" | כותרת עמוד בסגנון קורינתי כהוקרה לפועלו בתרגום ספרות יוון העתיקה וציטוט מתוך השיר "אני מאמין": "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז" |
16 בספטמבר 2014 | 
|
| 100 ש"ח | כתום[16] | 71 × 143 | תמונתה של לאה גולדברג על רקע פרחי עץ השקד. בכתב זעיר מופיע השיר "בארץ אהבתי השקד פורח" | קבוצת איילות בהשראת ספר שיריה "מה עושות האיילות" וציטוט מתוך השיר "ימים לבנים": "ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני-החמה" |
23 בנובמבר 2017[15] | 
|
| 200 ש"ח | כחול[16][17] | 71 × 150 | תמונתו של נתן אלתרמן על רקע עלי שלכת. בכתב זעיר מופיע השיר "פגישה לאין קץ" | צמחייה בליל ירח בהשראת "פגישה לאין קץ" וציטוט מתוך השיר "שיר בוקר": "אנו אוהבים אותך, מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל" |
23 בדצמבר 2015[14] | 
|
- סימני הביטחון והזיהוי של השטרות
סימן מים שקוף בצורת הדיוקן המופיע על השטר
ערך השטר מנוקב בחורים זעירים בחלקו המרכזי העליון
חוט ביטחון המופיע בשלושה חלונות על גב השטר, ובו נראים הדיוקן המופיע על השטר וערכו
דיו בולטת בכיתובים על השטר
פס שקוף וזוהר מימין לדיוקן, שבהטייתו נראים סמל המנורה וערך השטר
ספר מוזהב המשנה את צבעו בעת הטיית השטר
אחד עד ארבעה פסים בולטים בצידי השטר שמספרם עולה בהתאם לעליית ערכו
תפוצה[edit | edit source]
נתוני בנק ישראל לשנת 2014[18] מראים כי בשנת 2014 סך כל השקלים החדשים במזומן עמד על כ-63 מיליארד ש"ח, כאשר כ-97% מהסכום היה שטרות כסף, שכמותם עמדה על 450 מיליון שטרות. על פי אותם נתונים, השטר בעל ערך של 100 ש"ח היה הנפוץ ביותר במחזור בעשור הראשון של המאה ה-21 ותפוצתו הייתה בין 53% בשיא ל-41% בסיום העשור. בעשור השני החלה ההובלה של שטר 200 ש"ח וב-2014 הוא היווה כ-47% מהשטרות. זהו גידול משמעותי לעומת שנת 2000, בה עמד אחוז התפוצה של שטר זה רק על 13%. מבחינת מטבעות[19] המטבע הנפוץ ביותר ב-2014 היה 10 אגורות, שתפוצתו עמדה על כמיליארד ורבע מטבעות, ולאחריו מטבע 1 ש"ח בתפוצה של כ-481 מיליון מטבעות, 1/2 ש"ח בתפוצה של כ-160 מיליון מטבעות, ומטבעות 2, 5 ו-10 ש"ח עם תפוצה של 60-80 מיליון מטבעות לכל סוג.
סימן השקל החדש והופעתו בטיפוגרפיה העברית[edit | edit source]
הסימן ₪ (שקל חדש) עוצב ב-1985 על ידי משה פרג (מופיע בתמונה באפור). הגופנים העבריים הספורים שהיו קיימים אז כללו את הסימן בעיצוב מאוד דומה לזה של פרג, אך העיצוב לא תאם את סגנון טיפוס האות של כל גופן, וגרם לצרימה צורנית וחוסר אחידות במרקם הטקסט של אותם גופנים.
משפחות הגופנים 'סלעית' ו'סלע אציל', שעוצבו על ידי שמואל סלע ויצאו לאור כגופנים למחשבים אישיים בתחילת 1992, היו למעשה הראשונות שכללו סימן ₪ מעוצב בסגנון טיפוס האות (מובלט בתמונה). התקדים הזה יצר נורמה, ומאז רוב הגופנים העבריים כוללים סימן ₪ התואם בעיצובו לסגנון טיפוס האות שלו[20].
שערי חליפין[edit | edit source]
| שער חליפין נוכחי עבור ILS | |
|---|---|
| מהאתר Google Finance: | AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD |
| מהאתר Yahoo! Finance: | AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD |
| מהאתר XE.com: | AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD |
| מהאתר OANDA.com: | AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD |
ראו גם[edit | edit source]
חוק מטבע השקל החדש, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט- השקל כמטבע בר-המרה
- החברה הישראלית למדליות ולמטבעות
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- שערי חליפין יציגים, באתר בנק ישראל
- קטלוג שטרות ומעות מהעבר, באתר בנק ישראל
- הודעה לעיתונות של בנק ישראל - "לקראת סוף שנת 2007 יוכנס למחזור מטבע חדש בערך 2 ש"ח בימים אלה הגיעו דוגמאות ראשונות של המטבע"
- אלעד רובינשטיין, חשיפה ראשונה של מטבע 2 ש"ח, באתר ynet, 9 בדצמבר 2007
- צבי לביא, מזל טוב: השקל החדש חוגג 25 שנה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2010
- "שקל" הקטלוג הנומימטי הישראלי המקוון החל מ-1927 (באנגלית)
- שטר בעריך 20 ש"ח מפולימר, אתר בנק ישראל
- אשר שכטר, תחליטו כבר: מדוע מוחלף המטבע הישראלי בפעם הרביעית תוך 60 שנה?, באתר TheMarker, 16 בפברואר 2012
- יובל סער, איך עוצבו השטרות החדשים, באתר הארץ, 6 במאי 2013
- אביטל להב, הכירו: השטר החדש של 50 שקל, באתר ynet, 2 במרץ 2014
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ חוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985, באתר בנק ישראל
- ^ CLS Bank live with Israeli Shekel and Mexican Peso 26 May 2008
- ^ מירב ארלוזורוב, ביטקוין - הגרסה הישראלית: המדינה רוצה שקל דיגיטלי - שיחליף חלק מהמזומן, באתר TheMarker, 23 בדצמבר 2017
- ^ מירב ארלוזורוב, ישראל מצטרפת לשיגעון הביטקוין: כל מה שצריך לדעת על השקל הדיגיטלי, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2017
- ^ הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 27 באוקטובר 1998
- ^ 6.0 6.1 סדרה ב' של השקל החדש, באתר בנק ישראל(הקישור אינו פעיל)
- ^ 7.0 7.1 7.2 פנחס בר-זאב, שטר בסימן שאלה, מתוך עלון עמותת הנומיסמטיקה בישראל, אוקטובר 2005
- ^ שטר בעריך 20 ₪ מפולימר יופץ לציבור..., באתר בנק ישראל, 11 באפריל 2008
- ^ מהפכת השטרות: רבין ובגין במקום שרת ועגנון, באתר ynet, 17 בדצמבר 2009
- ^ נגיד בנק ישראל החליט להחזיר את רשימת הדמויות..., באתר בנק ישראל, 21 בדצמבר 2009
- ^ שרי רז ואילנה גור יחליטו מי יופיע על הכסף שלנו, באתר ynet, 28 ביולי 2010
- ^ יוסי גרינשטיין, פישר הכריע: משוררים על השטרות החדשים, באתר nrg, 9 במרץ 2011
- ^ בועז פיילר, שטרות בלי מזרחים: "כך לא בונים אתוס משותף", באתר ynet, 28 באפריל 2013
- ^ 14.0 14.1 בנק ישראל - הודעות לעיתונות - השטר השני בסדרת השטרות החדשה בעריך 200 שקלים חדשים, יופץ לציבור החל ביום רביעי, 23.12.15, www.boi.org.il
- ^ 15.0 15.1 15.2 בנק ישראל - הודעות לעיתונות - השטרות הבאים בסדרת השטרות החדשה – בעריכים של 20 ש"ח ו- 100 ש"ח, יופצו לציבור החל ביום חמישי, ה' בכסלו התשע"ח, 23.11.17, www.boi.org.il
- ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 בנק ישראל מפרסם מידע אודות סדרת השטרות החדשה, באתר בנק ישראל
- ^ 17.0 17.1 עיצוב השטרות 50 ו-200 ש"ח באתר בנק ישראל
- ^ אליצפן רוזנברג, כמה כסף אתם מושכים מהבנק מדי שנה?, באתר ynet, 28 באוגוסט 2015
- ^ מחלקת המטבע - סקירה שנתית 2014, באתר בנק ישראל, מתאריך 19 באוגוסט 2015 -- הנתונים מתוך עמ' 25 בסקירה, לוח מס' 6
- ^ מידע מתוך עמוד הפייסבוק של "אות סלע", אוחזר ב-22.2.13
 | ||
|---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +6463 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
