רבי שמואל הנגיד
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
 | |
| שער אלווירה בגרנדה, המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד.[דרוש מקור] | |
| לידה |
993 קורדובה שבספרד |
|---|---|
| פטירה |
1056 (בגיל 63 בערך) גרנדה שבספרד |
| מקום פעילות | גרנדה שבספרד |
| השתייכות | ראשוני הראשונים בספרד, והווזיר הגדול בנסיכות גרנדה |
| תחומי עיסוק | תלמוד, פיוט |
| רבותיו | רב האי גאון, רבי חנוך ב"ר משה השבוי. |
| תלמידיו | בניו, רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד, רבי אליסף בר שמואל הלוי, 'הילד' יהודה בר שמואל הלוי |
| חיבוריו | הלכתא גברתא, (מבוא התלמוד), בן תהילים, בן משלי, בן קהלת |
| צאצאים | רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד |
רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה[1]; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומגדולי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה (טאיפה) של גרנדה שבספרד המוסלמית; נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא, ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר הגדול,[2] משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה.
תולדות חייו[edit | edit source]
נערותו[edit | edit source]
רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר קורדובה שבממלכת ספרד המוסלמית. בנערותו למד תורה מפי ר' חנוך בן ר' משה השבוי, תורת הלשון העברית מפי ראש המדקדקים רבי יהודה אבן חיוג', כן למד את הלשון הערבית וספרותה ושפות אחרות, מדעים ופילוסופיה; הצטיין ביפי כתבו בערבית ובצחות לשונו, והיה כבר מיומן בחיבור שירים בכמה וכמה לשונות. שמואל הצעיר היה מתרועע בחברת מלומדים ומשוררים, שכן עירו הייתה בירת החכמה ומרכז המדע שבספרד.
שנותיו הראשונות[edit | edit source]
באותה תקופה משוררים היו נפגשים למשתה, בו היו מתחרים בחיבור שירים לנושא כלשהו מוסכם, חדים חידות בצורה של שירים, ואף מחברים שירי יין וחשק והיתול. לפיכך, לצד שירים כבדי-ראש, רבי שמואל חיבר שירים קלילים (רובם מן הסתם חוברו בימי נערותו וצעירותו)
בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ועקב ריבוי בקשות אף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש. לאחר חורבן קורדובה, בהיותו בן עשרים, גלה לעיר מאלגה ופתח בה חנות לממכר בשמים, שם היה מתפרנס בדוחק, ובין היתר כותב מכתבים בעבור שפחת אבן-אלעריף, סופר המלך חבוס (שליט גרנדה) ויועצו. ויתפלא השר למראה צחות המכתבים, וישלח ויקרא לשמואל היהודי וימנהו לסופרו וליועצו. כעבור שנים, משחלה אבן-אלעריף ונטה למות, סיפר למלך שעצותיו לא היו שלו אלא של סופרו ויועצו היהודי, לפיכך יעץ למלך לקחתו כיועץ תחתיו.
עיקר פעילותו[edit | edit source]
בגיל שלושים וחמש רבי שמואל נתמנה לסופרו ויועצו של חבוס מלך גרנדה, אזי קיבל את תוארו "הנגיד". בהמשך התמנה לשר האוצר, לשר הצבא, ולבסוף נתמנה לתפקיד הווזיר הגדול.
מדי שנה היה יוצא בראש צבא חבוס להילחם באויביו. לדוגמה, כך נכתב בספר "בן תהילים" (סימנים נ"ט וק"ד) בשנת תת"א (1041): "ידיר ובעלי בריתו ואצל ומופק, והם שלשתם מראשי האנדלוס הרימו יד במלך ויפשטו על ארגונה ויהרגו את שר העיר שם, ואחר כן השתלטו על שמחאן ועל רוב מבצריה. ויצא הנגיד עם המחנות לקראתם, ותהי בם יד ה' ונהרגו שרי הצבאות ואצל ומופק ורבים מחיליהם. אך ידיר נמלט לקורטובה. וירדפהו הנגיד ויצר על העיר וילכדה, ואת ידיר תפש חי ויביאהו אסור אל המלך".[3]
לאחר מותו של חבוס ב-1038 רבי שמואל הנגיד תמך בבאדיס בן חבוס הבכור (אנ') על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך, ובאדיס אכן זכה בירושה, כשרבי שמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים.
רבי שמואל הנגיד שימש כעשרים ותשע שנים בשירות המלך, נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, מוצא חן הודות לענוותנותו ורוחו הנדיבה אף בעיני שרים שקינאו בו, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות ובלומדים עניים בספרד ובכל ארצות הגולה, כל שכן בחכמי ירושלים ובתלמידיהם, מספק שמן למאור לכל בתי הכנסת שבירושלים, ותומך מהונו ברבים ממשוררי זמנו. באותה תקופה, לאחר שרבו הרב חנוך הלך לעולמו, נתמנה לראש רבני ספרד, והיה משיב תשובות לרבים שפנו אליו בשאלות של דת ודין. ביתו היה בית ועד לחכמים, מקום של שירה וחכמה, וחכמים מכל רחבי ספרד, ואף מחוץ לספרד, היו מגיעים לבקרו, ביניהם רב נסים גאון, רבי שלמה אבן גבירול, ואחרים. רבי שמואל הנגיד היה מחבר שירי ידידות, תנחומים ותשובות לידידיו הרבים.
על מידותיו וחכמתו של רבי שמואל הנגיד חוברו לא מעט אגדות. לדוגמה:[4]
על פי אגדה מאוחרת[דרוש מקור] בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר)[5] הועברה לארמון אלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.
לרבי שמואל הנגיד היו שלשה בנים: רבי יהוסף הנגיד, יהודה, ואליסף, ובת שנפטרה בחייו.
השפעתו[edit | edit source]
רבי שמואל הנגיד היה המשורר העברי הגדול הראשון בתור הזהב של יהדות ספרד, ובעקבותיו הלכו שלושת המשוררים הגדולים רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי. בדורות האחרונים שירתו אף השפיעה על שירתם של משוררים עבריים מודרניים, כגון אריה לודוויג שטראוס, נתן יונתן, יהודה עמיחי, ואחרים. שיריו יצאו לאור במהדורות שונות, ומחקרים רבים חוברו על שירתו.
הנצחה[edit | edit source]
ב-2005 אריק מאר הוציא לאור ספר קומיקס בן שני חלקים, המתאר את חייו של רבי שמואל הנגיד ומשפחתו. הספר תורגם לשפות שונות.
על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד.
כתביו[edit | edit source]
כתב שני ספרי הוראה מעמיקים בתלמוד, אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא", אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר הפסיקה הקאנוני "ארבעה טורים", וכן במקורות נוספים. כמו כן, מיוחס אליו ספר מבוא התלמוד אשר נדפס בתלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות. יש המייחסים חיבור זה לר' שמואל בן חפני גאון, ויש האומרים כי ר' שמואל הנגיד קיצר את חיבורו של ר' שמואל גאון.[6] הגישה המסורתית מייחסת חיבור זה לר' שמואל הנגיד בעצמו, כמובא בספר כפתור ופרח וכמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדולים.
רבי שמואל הנגיד חיבר שלשה ספרי שירה בעקבות ספרי דוד ושלמה: "בן תהלים", ספר תפילות, שנערך חלקית על ידי בנו יהודה (מסופר[דרוש מקור] שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא), "בן משלי", ספר משלים ופתגמים שנערך על ידי בנו אליסף, וספר "בן קהלת" הכולל שירי הגות. נושאי שיריו אינם רק עניינים דתיים או לימודיים, אלא גם שאר ענייני החיים כמלחמה וכדומה.[7]
כמדקדק, רבי שמואל הנגיד חיבר ספרי דקדוק רבים מתוך הגנה על מורו רבי יהודה אבן חיוג' ותוך התפלמסות עם רבי יונה אבן ג'נאח שחלק עליו. הוא חיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.[8] רבי אברהם אבן עזרא כתב שלרבי שמואל הנגיד יש 22 חיבורים בענייני לשון.[9]
בנוסף, הנגיד חיבר מן השירים המפורסמים שחוברו בימי הביניים וביניהם: שירת חשק ושירת יין, כמו כן מצויה בשיריו אהבה הומוארוטית ושירי מלחמה[10][11]
ראו גם[edit | edit source]
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- ישראל לוין, שמואל הנגיד, חייו ושירתו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג-1963 (הדפסה שנייה: 1973)
- דוד ילין, שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים, ירושלים תרצ"ח (1938)
- דוד ילין, המשקלים בשירת שמואל הנגיד, ירושלים תרצ"ט (1939)
- חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, ירושלים-תל אביב, תשט"ו, עמ' 74-78; שם, ב, תשי"ז, עמ' 678
- קלמן שולמן, רבי שמואל הנגיד ור' שלמה אבן גבירול, בתוך "ספר תולדות חכמי ישראל", חלק ראשון, וילנה תרל"ט.
- ר. פרידמן, שר ונגיד לעמו: רבי שמואל הנגיד
- מרדכי מרגליות, ספר הלכות הנגיד, עם מבואות והערות, ירושלים: בהוצאת קרן יהודה ליב ומיני אפשטיין שעל יד האקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית, תשכ"ב-1962
- אפרים חזן, "החזרה הגזרית — מלים מרובות צורה בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- יוסף יהלום, "התחינות והתפילות המושרות של ר' שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- מתי הוס, "פשט או אלגוריה — שירת החשק של שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- דבורה ברגמן, "ריאליזם ומקבריות בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- יהונתן ורדי ומיכאל רנד, דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה, הוצאת האקדמיה ללשון, 2015
- שירמן, חיים, & כותר (1979). לתולדות השירה והדראמה העברית : מחקרים ומסות מוסד ביאליק, עמ' 97
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- רבי שמואל הנגיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יצירותיו[edit | edit source]
- הספר כל שירי רבי שמואל הנגיד, מהדורת חיים ברודי, באתר hebrewbooks
- קטעים משירים שכתב, באתר "דעת"
- דיוואן רבי שמואל הנגיד מהדורת דוד ששון, אתר 'דעת'.
- כתבי שמואל הנגיד בפרויקט בן-יהודה
- מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה
- שמואל הנגיד, דיואן, הוצאת אוקספורד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מבחר שירי שמואל בן יוסף הלוי הנגיד (מסדרים ומבארים מאת דוד ילין), הוצאת אמנות, 1931. באתר הספרייה הלאומית
- דיואן שמואל הנגיד, ההדרה ומבוא: דוד סלימאן ששון, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1934.
- כתב יד, בן משלי, פרמה, מאה 14, באתר הספרייה הלאומית
אודותיו[edit | edit source]
- דוד ילין, שמואל הנגיד, באתר פרויקט בן יהודה
- דוד ילין, שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים, באתר פרויקט בן יהודה
- אברהם רגלסון, תגים לשירת שמואל הנגיד, באתר פרויקט בן יהודה
- רבי שמואל הנגיד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הסיפור המדהים של שמואל הנגיד ובנו - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', פודקאסטים באתר "קטעים בהיסטוריה"
- אלי הירש, על שמואל הנגיד, מבחר בעריכת טובה רוזן, ידיעות אחרונות 2/5/08
- שמואל הנגיד כבעל הלכה, דבר, 12 באוקטובר 1962
- ר' שמואל הנגיד באתר אורנים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמואל הנגיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1345-1340, באתר HebrewBooks
- אברהם בן דאוד, ספר הקבלה, עמ' 71–73
- אברהם אליהו הרכבי, זיכרון לראשונים וגם לאחרונים - חלק ראשון: זיכרון לראשונים, מחברת ראשונה זיכרון רב שמואל הנגיד בן יוסף הלוי. המחברת הזאת תכיל בקרבה את הנשאר לפליטה מספריו בן תהלים ובן משלי עם מבוא והערות. ס"ט פטרבורג, תרל"ט. באתר hebrewbooks
- אהרן דארנצוויג, תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (א), הכרמל, 3 באפריל 1870
- תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (ב), הכרמל, 10 באפריל 1870
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "מת אב ומת אלול", בבלוג "סופרת ספרים", 7 בנובמבר 2018
- נעם אשכולי, שמואל הנגיד מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
- תבנית:אות
| תקופת חייו של הרב רבי שמואל הנגיד על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ לעיתים גם אִבְּן נָגְרִילָה
- ^ Arthur F. Menton, The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV: 'Shmuel HaNaggid was born in Cordoba in 993'., 2021 (באנגלית)
- ^ שמואל הנגיד, דיואן שמואל הנגיד, בעריכת דוד סלימאן בן דוד ששון, לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, תרצ"ד
- ^ אברהם רגלסון, תגים לשירת שמואל הנגיד, "הפועל הצעיר" 29.8.1967
- ^ אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'
- ^ מרדכי מרגליות,מבוא לספר הלכות הנגיד
שרגא אברמסון, מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג
- ^ י. ח. רבניצקי, ח. נ. ביאליק, ש. בן-ציון, שירת ישראל, ספר ראשון, קרקא: הוצאת מוריה, תרס"ו
- ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן, (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: ISBN 9789654935241).
- ^ "ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי ר' יהודה המדקדק הראשון, וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.
- ^ Abba Solomon Eban, Avi Shlaim, Interview With Abba Eban, II March 1976, Israel Studies, 8, 2003, עמ' 153–177 doi: 10.1353/is.2003.0017
- ^ 95 Cet = AC 2 = WDS J03184–0056, Cambridge University Press, 2019-08-29, עמ' 132–133
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקר • ריב"א • ראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרוע • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • המרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי יצחק מדורא • האגודה • מהרא"ק • מהר"י טירנא • מהרי"ל • מהר"י וייל • תרומת הדשן | |
| צרפת | רש"י • בעלי התוספות (רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז • יצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץ • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך | |
| אנגליה | תוספות חכמי אנגליה • רבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב (אנ') • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון | |
| פרובנס | בעל האשכול • בעל העיטור • בעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלוניל • המנהיג • ריב"ב • בעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההר • המאירי • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבנו ירוחם | |
| ספרד הנוצרית | רבי יהודה הברצלוני • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי שמואל הסרדי • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • מהר"ם חלאווה • אבודרהם • רבי יעקב בעל הטורים • ר"ן • רבי נימוקי יוסף | |
| ספרד המוסלמית וצפון אפריקה | ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רי"ץ גיאת • רבי יצחק אלבאליה • רבנו אפרים • ר"י מיגאש • רמב"ם • ריב"ש • רשב"ץ | |
| איטליה ויוון | רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי הלל בן אליקים • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק | |
| קטגוריה:רבנים: ראשונים | ||
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +882 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
- רבנים: ראשונים
- דור הביניים בין הגאונים לראשונים
- משפחת רבינו שמואל הנגיד
- פוליטיקאים יהודים ספרדים
- פוליטיקאים יהודים בימי הביניים
- מדקדקי העברית בימי הביניים
- בלשנים ולשונאים יהודים ספרדים
- משוררים יהודים בימי הביניים
- משוררים כותבי עברית
- משוררים יהודים ספרדים
- מילונאים כותבי עברית
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- מחברי ספרי כללי התלמוד
- ראשי ממשלה יהודים
- וזירים גדולים
- ילידי 993
- נפטרים ב-1055