שמואל אטלס

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
אין תמונה חופשית

פרופ' שמואל ה. אטלס (ה'תרנ"ט, 1899 - ה'תשל"ז, 1977) היה פילוסוף וחוקר תלמוד. מהדיר חידושי הראב"ד על מסכת בבא קמא והשגות הרמ"ך על הרמב"ם. פרופסור אמריטוס בהיברו יוניון קולג' ומאנשי סגל בית המדרש לרבנים באמריקה.

תולדות חייו

נולד בקמאי שבליטא, לאברהם ליב בן רפאל אטלס, וברכה בת אליהו, אחותו של רבי ברוך הורוביץ מאלקסוט. למד בישיבות ליטא, בהן בישיבה שהוקמה בעיר הולדתו על ידי רבי ישראל זיסל דבורץ[1], ובימי מלחמת העולם הראשונה ב'קיבוץ' של רבי איצל'ה פוניבז'ר שהתקיים אז בשל תנאי המלחמה במריאופול על חוף הים האזובי בדרום-רוסיה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, התיידד בליטא עם רבי יחיאל יעקב וינברג, ובעקבותיו יצא ללמוד באוניברסיטאות גרמניה, באוניברסיטת ברלין ובגיסן. הקשר ביניהם נמשך גם בשנים שלאחר מכן, וכלל התכתבות ודברי הערכה.

למד בבית המדרש לרבנים בברלין[2], ובהמשך לימד במכון למדעי היהדות בוורשה[3]. עוד לפני השואה, הביא לדפוס את חיבורו הגדול, מהדורה מדעית של חידושי הראב"ד על מסכת בבא קמא.

אטלס נמלט ללונדון והדפיס בה בשנת ה'ת"ש (1940) את מהדורת חידושי הראב"ד שלו, וקטעים מכתב ידו של הרמב"ם בספרו משנה תורה, שאותם הקדיש לרעייתו צילה. ביתו נפגע בהפצצות על לונדון במלחמת העולם השנייה וכתבים רבים שלו עלו באש. ב-1942 הוא היגר לארצות הברית.

כתביו

  • נתיבים במשפט העברי, ניו יורק תשל"ח, הוצאת האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות (304 עמ')

בנוסף, כתב מאמרים בכתבי עת, כמו סיני ותרביץ, ובספרי יובל שונים. בכתביו עסק במשפט עברי, בפילוסופיה ואתיקה, ובמשנתו של שלמה מיימון.

אטלס ההדיר מספר חיבורים מספרות הראשונים, שלהם צירף הקדמות והערות:

  • חידושי הראב"ד, שיצא במהדורה מדעית, והקנה לאטלס פרסום. הספר על מסכת בבא קמא נדפס בקיידאן, אך כל עותקי הספר למעט 350 שנשלחו לארצות הברית ולבריטניה הושמדו במלחמה. לאחר שנמלט ללונדון הדפיס בה בשנת ה'ת"ש (1940) את מהדורת חידושי הראב"ד שלו. חידושי הראב"ד הודפסו עם הקדמה בעברית ובאנגלית, ועם הערותיו של רבי יחיאל יעקב וינברג.
  • "השגות" של רבי משה הכהן מלוניל על חלקים ממשנה תורה לרמב"ם, מכתב יד יחיד. החיבור פורסם בספר השנתי של היברו יוניון קולג'[4].
  • קטעים מספר יד החזקה לרבנו משה בן מימון ז"ל - קטעים מכתב ידו של הרמב"ם בספרו משנה תורה, שבספרייה הבודליינית של אוניברסיטת אוקספורד, עם הערות, ביאורים והשוואות[5]. בית הדפוס בו יצא לאור החיבור הופצץ ונשרף במלחמת העולם השנייה, ורק עותקים בודדים שרדו את השריפה.

לקריאה נוספת

  • שמואל אטלס, קווים לדמותו (של רבי יחיאל יעקב וינברג), סיני, נח, תשכ"ו, עמ' רפא-רצב.

קישורים חיצוניים

  • Feldblum, Meyer S. "Samuel Atlas, 1899-1978." Proceedings of the American Academy for Jewish Research 48 (1981): Xxix-xxi. [1]

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ דב ליפץ (עורך), יהדות ליטא, כרך ג', תל אביב תשכ"ז, עמ' 352.
  2. ^ יהודה רוזנטל, "בימ"ד לרבנים ברלין", בתוך מוסדות תורה באירופה (עורך: הרב שמואל קלמן מירסקי), ירושלים תשמ"ז, עמ' 678.
  3. ^ שבח אדן, "המכון למדעי היהדות בוורשה", בתוך מוסדות תורה באירופה (עורך: הרב שמואל קלמן מירסקי), ירושלים תשמ"ז, עמ' 577.
  4. ^ כרך 27, ניו יורק 1956 (ה'תשט"ז), עמ' א'-צ"ח.
  5. ^ משה בן מימון (רמב"ם) - אטלס, שמואל, ‏קטעים מספר יד החזקה, לונדון ה'ת"ש, באתר אוצר החכמה. על פרסום כתב יד זה, ראו אצל הרב אלעזר הורביץ, "הדרום", גיליון ל"ח, ניו יורק תשל"ד, עמ' 7, הע' 13.

NivdakVeushar.png