שלמה קלהורה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

שלמה קלהורה (נכתב גם: קאלהורא, קאלהורי, קאלווארי, קליפארי[א]; נפטר בט"ז בכסלו ה'שנ"ז (7 בדצמבר, 1596)) היה רופא ושדלן יהודי בפולין במאה ה-16. שימש כרופאו של זיגמונד השני, מלך פולין. שלמה הוא אבי משפחת קלהורה שרבים מצאצאיה היו מפורסמים כרופאים, רוקחים ובנקאים.

ביוגרפיה

נקרא ככל הנראה על שם העיר קלהורה (אנ') שבספרד[1] [ב], שלמה היגר לפולין בשנת ה'ש"ך (1560) והתיישב בקרקוב (לדברי אחד מצאצאיו שימש כרופא המלכה אצל פרדיננד השני, מלך אראגון[2]).

שלמה נחשב מתלמידי החכמים שבקרקוב. הוא היה אחד ממנהיגי הקהילה בימי הרמ"א וגיסו רבי יוסף כץ. גדולי הדור התייעצו עמו בנושאים הלכתיים-רפואיים, וכך הוא מוזכר גם בספרות השו"ת[3]ובספר השל"ה[4].

השו"ב רבי צבי הרש, בעל "הגהות מהר"ץ" על "שחיטות ובדיקות" של מהר"י וייל, השתמש בבקיאותו הרבה בדיני טריפות. הוא מביא בחיבורו כי פעם בא לפניו עניין של פרה בעלת שני לבבות; "והראיתי לרבי שלמה קליפארה, הרופא מומחה דק"ק קראקא, ואמר לי שבדין הטרפתי"[5].

בשנת 1570 (ה'ש"ל) מונה על ידי זיגמונד השני, מלך פולין לרופאו האישי. בזכות כך הוא נפטר על ידי המלך מכל מסי הקהל והמדינה, והמרות עליו ועל בני משפחתו הייתה בידי המלך בלבד שלא כיהודי קרקוב האחרים שהיו נתונים גם לשליטת העירייה[ג]. שלמה השתמש בזכויותיו היתרות לצורכי עסקי מסחר מסועפים. ב-24 בינואר 1580 העניק לו המלך את הזיכיון להפיק מלח ולמוכרו בכל רחבי פולין למשך שש שנים. הוא היה שותף עם אחיו אברהם ויהודי נוסף בשם שלמה חדידה בכריית מלח במכרות המלח ברוסיה האדומה (באזור פלשטין[6]).

אחרי מותו של זיגמונד, המשיך בתפקיד רופא החצר אצל יורשו סטפן בטורי[7], לא אחת נקרא גם לזאמושץ' לטפל ביאן זאמויסקי ובבנו[8], ואף הוזמן על ידו להתיישב בזאמושץ' אולם הוא העדיף להישאר בקרקוב.

קשריו של שלמה עם האצולה הפולנית היו הדוקים ביותר עד כדי כך שבשנת 1593, כאשר הופקע ממנו סכום כסף גדול, פנה הסיימיק (אנ') (מעין פרלמנט אזורי) של פרובינציית קרקוב (אנ'), שהתכנס בפרושוביצה, אל ציריו בסיים בדרישה שיבקשו מהמלך להשיב לו את כספו[9].

נפטר בט"ז בכסלו ה'שנ"ז בקרקוב[10].

משפחתו

בניו

לקריאה נוספת

  • שלמה זלמן לאנדסבערג, תואר פני שלמה, קרוטושין תר"ל, עמ' 24–72.
  • רבי חיים נתן דמביצר, כלילת יופי, קרקוב תרמ"ח, עמ' כ"ג-כ"ה.

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ קיימות צורות נוספות, המן אצל משפחות מצאצאיו: קולהארי, קליפורה, קאליפארא או קליפארא, קאליהרו, ועוד.
  2. ^ לפי בן המשפחה שלמה זלמן פוזנר בספרו "תואר פני שלמה", מוצא השם מספרד המורית, שם היה חד מאבותיה מאנשי החצר של אחד הח'ליפים: חציו הראשון של השם - קאליף, ואילו חציו השני הוא רמז על מוצא המשפחה משבט יהודה שנמשל לארי.
  3. ^ אודות מעמדם החוקי של היהודים בפולין בתקופה זו, ראה ישראל היילפרין, ‏בית ישראל בפולין - חלק א' עמ' 31, ירושלים תש"ח-תשי"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), ובעמ' 45, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ראו קלהורה, באתר בית התפוצות.
  2. ^ שלמה זלמן לאנדסבערג, תואר פני שלמה, קרוטושין תר"ל, עמ' 71.
  3. ^ ראו לדוגמה: רש"ל, שו"ת מהרש"ל, סי' כ"א; רמ"א, שו"ת הרמ"א, סי' ל': "המומחה הרופא ר' שלמה לועז".
  4. ^ רבי ישעיה הלוי הורוביץ, שני לוחות הברית, ‏חלק ב', מסכת ראש השנה, נר מצוה, פסקה י"ט, חיפה תשע"ח, עמ' תרס"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
  5. ^ רבי צבי הרש, ‏שחיטות ובדיקות, עם הגהות גבול בנימין, וינה תקפ"ד, דף מ"ח, באתר HebrewBooks.
  6. ^ צבי קארל, ‏"קראקא", בתוך: ערים ואמהות בישראל, חלק ב', ירושלים תש"ח, עמ' 300, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין, ‏חלק א', ירושלים תש"ח, עמ' 32, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); נתן מיכאל גלבר, ‏"לתולדות הספרים בפולין", בתוך: אוצר יהודי ספרד, ירושלים תשי"ט, עמ' 89, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  8. ^ גוטרמן, עמ' 72.
  9. ^ נתן מיכאל גלבר, ‏"לתולדות הספרים בפולין", בתוך: אוצר יהודי ספרד, ירושלים תשי"ט, עמ' 89, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  10. ^ רבי חיים נתן דמביצר, ‏כלילת יופי - א, קרקוב תרמ"ח - תרנ"ג, דף כ"ג עמוד ב', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). אצל הלחמי מופיע: י"ב בכסלו, וככל הנראה פחות מדויק.

NivdakVeushar.png