שלוש רגלים

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from שלוש הרגלים)
Jump to: navigation, search

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

ראייה - עלייה לרגל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עלייה לרגל

בזמ שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה לעלות לעיר ירושלים לבית המקדש, ולהיראות בעזרה, העלייה לרגל נזכרת מספר פעמים בתורה כמצווה: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל".

בעת העלייה לבית המקדש נצטוו מצווה זו הייתה על מנת להקריב את קורבן הראייה שנתחייבו בו

כפי שכתוב בפסוק, מצוות העלייה לרגל היא לגברים בוגרים בלבד, אך גם נשים וקטנים היו נוהגים בה. המצווה נקראת במקורות גם "ראייה", כי החובה היא "להראות לפני ה'",

קרבן ראייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עולת ראייה

כחלק מהחיוב לעלות לרגל, ישנה עוד חובה על כל זכר להביא קרבן מיוחד שנקרא "עולת ראייה" שאותו היו אמורים להקריב עולי הרגל, על העולה לרגל ללא הקרבת הקורבן, מלבד שביטל מצות עשה, אף עבר על איסור לאו "של לא יראו פני ריקם".

קרבן חגיגה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורבן חגיגה

מלבד קרבן זה היו מקריבים אף קרבן חגיגה.

קרבן שלמי שמחה


מצות שמחה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמחת הרגלים

בכל אחד משלוש הרגלים ישנה מצוות שמחה כמזוכר בתורה ""וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ: (דברים, ט"ז, יד-טו).

בזמן בית המקדש

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלמי שמחה

בזמן שבית המקדש היה קיים, קיום מצות השמחה היה דווקא על ידי אכילת בשר קדשים של קרבן החגיגה.

בזמן הזה

בזמן הזה שאי אפשר לקיים את מצוות השמחה על ידי אכילת בשר קדשים, עיקר מצות שמחה היא בשתיית יין. וכך אמרו בתלמוד -

חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם ביין רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים בראוי להם ביין ונשים במאי תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין

פסחים קט א

שמות החגים ומהותם

שלוש הרגלים בספר שמות, פרק כ"ג:

שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה.
אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה;
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹן ה'.

חג פסח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסח

חג פסח מכונה בתורה חג המצות, פסח חל בט"ו של החודש העברי ניסן. ממצות הפסח הם אכילת קרבן הפסח בזמן שבית המקדש היה קיים, ואיסור אכילת חמץ.

חג השבועות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבועות

חג שבועות מכונה בתורה הקציר. זמן חג השבועות לא נזכר תאריך מפורש בתנ"ך אלא הוא מצוין כיום ה-50 ממוצאי החג הראשון של פסח, יום החמישים לספירת העומר. כיום, כשלא מקדשים את החודש על ידי ראיית הלבנה, חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.

חג סוכות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סוכות

חג סוכות מכונה בתורה חג האסיף, בדומה לפסח אף הוא חל בט"ו לחודש, לחודש תשרי.

משמעות

שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד.

חג אירוע היסטורי עונה חקלאית תקופת חיים קריאת מגילה
פסח בני-ישראל יצאו ממצרים והפכו להיות עם עצמאי. אביב התבואה, שכן אז היא מתברכת בבישולה. לידה, תחילת השנה ואביב החיים של האדם. שיר השירים
שבועות בני ישראל קיבלו את התורה במעמד הר סיני. קציר החיטה ותחילת תקופת הביכורים, שלאורכה מבשילים פירות הארץ. חתונה, אמצע השנה והחיים. מגילת רות
סוכות זכר לכל 40 שנות הנדודים במדבר, בהן ישבו בני ישראל בסוכות. אסיף התבואה אל הבית והגורן מפני הגשמים. זקנה, סופה של השנה וסוף החיים. מגילת קהלת

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2930 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png