שלושת האמגושים

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה יובא לאתר על ידי רובוט, ולא עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר  •  מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

מדיה מוסתרת זמנית אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  מדיה מוסתרת זמנית דחה דף: סיבה: מדיה מוסתרת זמנית


מדיה מוסתרת זמנית
סגידת האמגושים. סרקופג מהמאה ה-4 (קריית הוותיקן)
מדיה מוסתרת זמנית
שלושת האמגושים נושאים את מתנותיהם - פסיפס ביזנטי בבזיליקת סנט אפולינרה נואובו ברוונה (המאה ה-6)
מדיה מוסתרת זמנית
דיפטיך המתאר את הצליבה (ימין) ואת סגידת האמגושים (שמאל). הספרייה הלאומית בפריז (1350 לערך)
מדיה מוסתרת זמנית
מדיה מוסתרת זמנית
סגידת האמגושים בקתדרלת שטרסבורג (המאה ה-14 או ה-15)
מדיה מוסתרת זמנית
האמגושים בפני הורדוס - זכוכית צבועה על ויטראז' בטכניקת גריזיי (צרפת, תחילת המאה ה-15)
מדיה מוסתרת זמנית
הסגידה מאת פיליפו ליפי ופרא אנג'ליקו (תחילת המאה ה-15)
מדיה מוסתרת זמנית
הערצת חכמי הקדם לפי לאונרדו דה וינצ'י (1481)
מדיה מוסתרת זמנית
מסעם של האמגושים מאת ג'יימס טיסוט (המאה ה-19)
מדיה מוסתרת זמנית
פסל מודרני של שלושת האמגושים בברזיל (המאה ה-20)
מדיה מוסתרת זמנית
סגידת האמגושים במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה
מדיה מוסתרת זמנית

שלושת האמגושים (גם שלושת המגים, שלושת חכמי המזרח, או שלושת חכמי הקדם) הם על פי הברית החדשה והמסורת הנוצרית שלושה חכמים או מלכים שהגיעו מהמזרח אל בית לחם כדי לסגוד לישו, "מלך היהודים", לאחר לידתו. בברית החדשה עצמה לא מוזכר מספר האמגושים.


שלושת האמגושים בברית החדשה[edit | edit source]

הגעת האמגושים מוזכרת רק בבשורה על-פי מתי ונעדרת מספרי הבשורה הסינופטיים האחרים. וכך תואר המעשה אצל מתי:

"ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית-לחם יהודה ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלים: ויאמרו איה מלך היהודים אשר ילד כי ראינו את-כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו: ויהי כשמע הורדוס המלך את-דבריהם ויחרד הוא וכל-ירושלים עמו: ויקהל את-כל-ראשי הכהנים וסופרי העם וישאל אתם לאמר איפה יולד המשיח: ויאמרו לו בבית-לחם יהודה כי-כן כתוב ביד הנביא: ואתה בית-לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את-עמי ישראל: אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר לדעת העת אשר נראה הכוכב: וישלחם בית-לחם ויאמר לכו חקרו היטב על-דבר הנער והיה כי-תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות-לו גם-אני: ויהי כשמעם את-דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר-ראו במזרח הלך לפניהם עד אשר-בא ויעמד ממעל לאשר-היה שם הילד: ויראו את-הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד-מאד: ויבאו הביתה וימצאו את-הילד עם-מרים אמו ויפלו על-פניהם וישתחוו-לו ויפתחו את-אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר: ויצוו בחלום לבלתי שוב אל-הורדוס וילכו בדרך אחר אל-ארצם"

הבשורה על-פי מתי, ב', 1-12

על זהותם של האמגושים[edit | edit source]

האמגושים היו שבט עתיק במדי, שבטרם נכבשה בידי הפרסים האחמנים בשנת 550 לפנה"ס, נשאו בתפקידים דתיים שונים. לאחר מכן הם קיבלו על עצמם את האמונה הזורואסטרית ושימשו כמעמד הכהונה בפולחן הזרואסטרי, כאשר במסגרת תפקידם היו בעלי ידע באסטרולוגיה. האמגושים המתוארים בברית החדשה הם האמגושים הידועים ביותר בהיסטוריה, ולפי הבשורה הם הגיעו מהמזרח תוך שהם עוקבים ומונחים בידי כוכב בית לחם אשר הוליכם אל מחוז חפצם. הבשורה אינה מציינת מהיכן בדיוק הגיעו האמגושים, אולם בתודעה הנוצרית התקבעה זהותם כפרסית או פרתית, ובאמנות הביזנטית הם תוארו במלבושים פרסיים אופייניים. גרסאות אחרות טענו כי מקורם של האמגושים היה מבבל, ונקודה מעניינת נוספת היא שהברית אינה נוקבת במספרם, אך במסורת הנוצרית נתקבע זה על שלושה החל במאה ה-3, ככל הנראה בשל כך שנזכרו שלוש מתנות שנשאו עימם - "זהב ולבונה ומור".

בשפות אירופה התקבע שמם של האמגושים במספר אופנים. "Maguš" או "Magupati" (היינו "כהן-אדון") בפרסית התגלגל ליוונית בצורת "μάγος" (רבים "μάγοι") ומשם ללטינית "Magus" (ברבים "Magi"). ממילה זו באו מאוחר יותר המילה "מאגיה" (כישוף) ומילים רבות נוספות בשפות אירופה שלהן משמעויות דומות (לדוגמה באנגלית Magic, Magician וכדומה). המקור למושג "אמגושים" בעברית הוא בתקופת התלמוד, וזו באה מיוונית וציינה את הכת הפרסית המיסטית הנ"ל.

בתחילת המאה ה-6 כבר תוארו שלושת האמגושים לא ככוהנים או כחכמים אלא כמלכים. באיטלקית ובספרדית מכונים האמגושים בהתאמה "I Re Magi" ו"Los Reyes Magos", היינו "המלכים האמגושיים", ובגרמנית הם נקראים בפשטות "Heilige Drei Könige", היינו, "שלושת המלכים הקדושים". באנגלית נוהג בדרך כלל הכינוי "Three Wise Men" (שלושת החכמים), לצדם של "The Three Kings" ("שלושת המלכים") או "Kings from the east" ("מלכי המזרח").

לאחר שסגדו לבן האלוהים, שבו שלושת האמגושים למזרח ולא הוזכרו שוב בברית החדשה. מרקו פולו טען כי בהיותו בעיר סאווה, דרומית לטהראן בשנת 1270, הצביעו בפניו על שלושת קבריהם של האמגושים, וציינו באוזניו כי מעיר זו יצאו השלושה לדרכם לארץ ישראל. לפי המסורת שמורים שרידיהם של שלושת האמגושים במקדש שלושת האמגושים בקתדרלת קלן בגרמניה, שנבנתה כדי לאחסנם. אלה הובאו לפי המסורת על ידי הלנה הקדושה מארץ ישראל לאיה סופיה בקונסטנטינופול, ומשם הגיעו למילאנו. הקיסר פרידריך ברברוסה, ראש הקיסרות הרומית הקדושה, הביאם ממילאנו לקלן ומסרם לארכיבישוף של קלן ב-1164. לשרידים הייתה חשיבות דתית עצומה ואפשר היה לסמוך עליהם שימשכו צליינים מכל ארצות הנצרות. די היה בכך כדי להצדיק את הקמת הקתדרלה.

שמותיהם[edit | edit source]

בכנסייה המערבית התקבעו שמותיהם של שלושת האמגושים במאה ה-8: קאספר (או גאספר), מלכיור, ובלשאצר. כנסיות אחרות העניקו להם שמות שונים כמו הור, קרסודאן ובסאנאטר בכנסייה האתיופית, או קאגבה, באדאדאחארידה ובאדאדילמה בכנסייה הארמנית. ברי ששמות אלה אינם פרסיים ואין להם משמעות בפרסית, למעט גאספר, שהוראתו היא "בעל האוצר", ואף היה מלך פרסי בשם דומה במאה ה-1. מאידך, בכנסייה הסורית נתנו לשלושת האמגושים שמות בעלי צליל ומשמעות פרסיים, אך ברור שאין בכך כדי להוכיח את אמינותם. שמותיהם לפי גרסה זו היו לארוואנדאד, גושנאסאף והורמיסדאס.

האירוע במסורת הנוצרית[edit | edit source]

רוב הכנסייות הנוצריות מתייחסות אל שלושת האמגושים כאל שלושת בעלי הסמכות (מלכים, כוהנים או חכמים) שסגדו לישו לראשונה, ועל כן נחשב האירוע להתגלותו של האחרון בפני גויי העולם. האירוע מונצח בדרך כלל בחג ההתגלות ב-6 בינואר.הכנסייה הארמנית מציינת את חג המולד בתאריך זה לפי הלוח היוליאני.

במעמדם של שלושת האמגושים חלה התפתחות כבר בתקופת הנצרות הקדומה, והם הועלו כאמור מדרגת אסטרולוגים, קוסמים או חכמים לדרגת מלכים, וזאת כדי להתאים את המעמד לאמור בתנ"ך בספר ישעיהו:

"וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ".

ישעיהו, ס', ג'

או בתהילים:

"מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ".

תהילים ע"ב, י'

אולם לפי דעה אחרת, קרה הדבר לאחר תקופתו של הקיסר קונסטנטינוס, ובמטרה להאדיר את שמם של המלכים הנוצריים וליצור קרבה בינם לבין ישו. בכל אופן, בתחילת המאה ה-6 כבר התבסס מעמדם של האמגושים כמלכים.

האמגושים באמנות[edit | edit source]

באמנות הדתית[edit | edit source]

"סגידת האמגושים" או "הסגידה" הייתה אחד מהנושאים הפופולריים באמנות הדתית הנוצרית, ומצאה ביטוי בכל סוגי האמנות הפלסטית - ציור, פרסקות, פסיפסים, פיסול, ויטראז'ים ועוד. הכנסייה אהבה את הנושא שכן הוא המחיש את רעיון מלכותו של ישו כבר מיום לידתו, ו"מסעם של האמגושים" (ראו ציור מאת ג'יימס טיסוט), "האמגושים בפני הורדוס" (ראו תמונת זכוכית צבועה) או "חלום האמגושים" היו נושאים שזכו לפחות תשומת לב.

בתחילה תוארו האמגושים בפרופיל כשהם צועדים בשורה ואוחזים את מתנותיהם בידיהם השלוחות לפנים. הם הולבשו בבגדים פרסיים, במכנסיים ובמצנפת פריגית אדומה (ראו לדוגמה בפסיפס מבזיליקת סנט אפולינרה נואובו ברוונה), והעמדה זו של האמגושים חיקתה סצינות שתיארו ברברים המביאים מנחה לקיסר או לשליט. במאה ה-10 נראו לראשונה כתרים לראשיהם של האמגושים, ומלבושיהם הותאמו לתקופת היצירה ואיבדו כל קשר לאופנה שנהגה במזרח הקדום. מאפיין נוסף שאומץ עם השנים היה להציג את שלושת האמגושים כבני גילאים שונים וכמייצגים את שלושת שלבי חייו של האדם (ראו לדוגמה פסל בקתדרלת שטרסבורג). עוד התפתחות בתיאורם של האמגושים נגעה למוצאם. החל במאה ה-12, ובצפון אירופה מהמאה ה-15, הוצג בלשצאר, הצעיר מבין השלושה, כמורי כהה, ואילו קאספר הזקן, הולבש בבגדים מזרחיים (ראו לדוגמה בפסל המודרני בברזיל).

במאה ה-14 החלו אמנים לפאר את בגדיהם ואת מתנותיהם של שלושת האמגושים, ואט אט הפכה "הסגידה" לאירוע פומבי רב-קהל המתואר באופן מורכב לפרטי פרטים. לעיתים שולבו האמגושים באירוע לידתו של ישו, ומורכבותו של המעמד והפאר בו תואר עמדו בניגוד לסגידת הרועים הנזכרת בבשורה על-פי לוקאס (ב', 15-20). מקומם של בעלי החיים לא נפקד מהאירוע ובין אלה נמנים שוורים, סוסים, גמלים, כלבים, בזים, טווסים ועוד.

באמנות אחרת[edit | edit source]

סיפור המעשה מוצג באופן קומי ומזווית שונה לחלוטין בסרט בריאן כוכב עליון שהוא פרודיה על חיי ישו. הסרט נפתח בלידתו של בריאן בבית הנמצא כנראה ברחוב בו נולד גם ישו. שלושת האמגושים נכנסים בתחילה בטעות לבית אמו של בריאן ומעניקים לה את מתנותיהם, אך כעבור דקות ספורות הם חוזרים לקחת אותן כדי לתיתם לאם הנכונה. במשחק הווידאו כרונו טריגר מ-1995 מופיעות שלוש דמויות משנה הנושאות את שמותיהם של שלושת האמגושים ומסייעות לדמויות האחרות. כך גם במשחק קסנוגירז מ-1998 ובאנימה נאון ג'נסיס אוונגליון. שלושת האמגושים נזכרו גם בספרו של אומברטו אקו באודולינו.

ראו גם[edit | edit source]

לקריאה נוספת[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +536 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.