רבי שלום שרעבי

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from שלום שרעבי)
Jump to navigation Jump to search
הרב שלום שרעבי
-
Tsiyoun Maran HaRaShaSh.jpg
קבר הרש"ש בהר הזיתים
לידה 1703 או 1720
ה'תס"ג או ה'ת"פ[1]
צנעא או שרעב
פטירה 1777 או 1782
י' בשבט ה'תקל"ז או ה'תקמ"ב
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה
תלמידיו החיד"א, רבי חיים די לה רוזה, רבי דוד מאג'אר
בני דורו רבי גדליה חיון
חיבוריו סידור הרש"ש, הקדמת רחובות הנהר ועוד

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, ה'תס"ג או ה'ת"פ, 1720י' בשבט ה'תקל"ז, 1777 או ה'תקמ"ב, 1782[2]) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, מחבר "פירוש השמ"ש"[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש",[4] עם כוונות התפילה.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בשרעב[5] או בצנעא[6] שבתימן לרבי יצחק. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי.[7] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדאד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.[8] משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.

על פי המסופר[דרוש מקור] הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון. לאחר פטירת ראש הישיבה מונה לראשות הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה. השמועה שלפיה נשא לאישה את בתו של הרב חיון ככל הנראה אינה מבוססת.[9]

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[10] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' אברהם גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.

הרש"ש שלח את תלמידו רבי יום טוב אלגאזי להסתובב בקהילות אשכנז כדי להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. במהלך סיורו התקבל בכבוד וגדולי הרבנים בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה בעל ספר "ההפלאה" ר' פנחס הורוביץ, המקובל רבי נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר, ה"חת"ם סופר". רבי נתן אדלר אף הביא מטורקיה רב שילמד אתו את ההגייה הספרדית, כדי שיוכל להתפלל על פי סידורו של הרש"ש. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.[11] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.

תפילתו[edit | edit source]

חיבר תפילה בשם "הבט משמים עדה תמה" המבטאת את רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו להקים את השכינה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה – שלא יצא מחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל, מנהגם של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י והרש"ש לאומרה אחר חצות הלילה שהוא עת רצון, וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.

הנצחה[edit | edit source]

על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון, ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין, בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום[12], אהבת שלום[13], נהר שלום[14], ישיבת השלום[15], החיים והשלום.[16].

תיקן כי מקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי[דרוש מקור].

מספריו[edit | edit source]

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
תקופת חייו של הרב רבי שלום שרעבי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ משוער בספר חוברת שרידי תימן של הרב אברהם נדאף
  2. ^ הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות בדף הזיהוי שלו ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"
  3. ^ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
  4. ^ לכתב יד סידור הרש"ש, אתר כתיב- הספריה הלאומית
  5. ^ יעקב ספיר, ספר מסע תימן פרק ל"ג; משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א' עמוד 639
  6. ^ אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 2055
  7. ^ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
  8. ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב.
  9. ^ ראו דיון בפורום אוצר החכמה
  10. ^ החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.
  11. ^ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
  12. ^ בראש העין בראשות ר' אבנר עפג'ין
  13. ^ בראשות ר' יעקב משה הלל
  14. ^ שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות ר' בניהו יששכר שמואלי
  15. ^ בראשות ר' דוד שלום בצרי
  16. ^ בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו ר' מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי ר' מרדכי עטייה
ראשי ישיבת המקובלים בית אל
רבי גדליה חיון רבי שלום שרעבי רבי יום טוב אלגאזי רבי חזקיהו יצחק שרעבי רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי רבי חיים אברהם גאגין רבי ידידיה רפאל אבולעפיה רבי אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תקי"א (1751)
תקי"א (1751) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
רבי שלום משה חי גאגין רבי ששון בכר משה פרסיאדו רבי מסעוד הכהן אלחדאד רבי שלום הדאיה רבי עובדיה הדאיה (במערב העיר) רבי שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) רבי מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן
חלק מסדרה ב-קבלה
Tree-of-Life Queens-Colour.png
תתי-נושא
אבי"עספירותקליפותאינסוף (קבלה)תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ החייםסדר השתלשלותמעשה בראשיתמעשה מרכבהמדיטציה יהודיתאסטרולוגיה קבלית • מיסטיקה יהודית • פרדס (יהדות)
ספרות
ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאךעץ חיים (ספר)
קטגוריות
קבלהיהדותמיסטיקה יהודית
אנשים
רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי משה בן נחמן • רבינו בחיי בן אשר • רבי משה קורדובירו • רבי עזריאל בן מנחם • רבי יצחק לוריא • רבי חיים ויטלהגאון מווילנא • רבי יעקב עמדן • הרב יהונתן אייבשיץ • רבי נפתלי כ"ץ • רבי חיים בן עטרהרמח"ל • רבי נתן אדלר • הרב שלום שרעבימרן החיד"א • הרב יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים • הרב שלמה אלישיב • הרב ישראל אביחצירא

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2809 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.



NivdakVeushar.png