חסידות קוידנוב
חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19. מקים החסידות היה רבי שלמה חיים פרלוב, נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש ושל רבי אשר מסטולין (הראשון). מרכז החסידות היה בעיירה קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק (Дзяржынск) בבלארוס).
האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב צבי מאיר ארליך, המכהן בבני ברק.
היסטוריה[edit | edit source]
רבי מרדכי מלעכוויטש (ה'תק"ב – י"ג בשבט ה'תק"ע, 1810) היה תלמידו המובהק של רבי שלמה מקרלין ומהאדמו"רים הבולטים שפעלו בליטא בתקופתו. עמד בראש המגבית למען היישוב החסידי בארץ ישראל. את מקומו מילא בנו, רבי נח מלעכוויטש שעם תלמידיו נמנו רבי משה מקוברין ורבי אברהם וינברג מסלונים. חתנו של רבי נח, רבי מרדכי מלעכוויטש (השני), וכמה מצאצאיו כיהנו כאדמו"רים בלעכוויטש.
רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב[edit | edit source]
רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862), נכדו של רבי מרדכי מלעכוויטש (הראשון), היה האדמו"ר הראשון מקוידנוב. אביו, רבי אהרן (?– ג' בשבט ה'תקס"ו, 1806), היה נשוי לפערל, בתו של רבי אשר מסטולין (הראשון) ונפטר בגיל צעיר. שלמה חיים פרלוב גדל בבית סבו, רבי אשר מסטולין ואימץ את שם משפחתו פרלוב. בהמשך נישא ללאה ריזל, בת בתו של רבי שלמה מקרלין[1] וכיהן כרב בעיירות סטולין, טורוב וקוידנוב. משנת ה'תקצ"ג (1834), לאחר פטירת דודו, רבי נח מלעכוויטש, החל לכהן כאדמו"ר. מכונה בחסידות קוידנוב "האדמו"ר הזקן". לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוידנוב בנו, רבי ברוך מרדכי פרלוב. גם שני בניו הנוספים כיהנו כאדמו"רים, רבי נח (-י' בטבת ה'תרס"ד, חתן רבי מרדכי מאוסטילה) בהורודישץ הסמוכה לנובהרדוק ורבי אברהם אהרן בפוחוביץ'. חתנו הוא רבי שמעון מזאוויחוואסט, נינו של רבי מרדכי מנסכיז ואביו של רבי יעקב פרלוב מייסד חסידות נובומינסק.
רבי ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב[edit | edit source]
רבי ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב (ה'תקע"ח – ב' בתשרי ה'תרל"ב, 1871) מילא את מקום אביו בקוידנוב וכיהן כ"נשיא ארץ ישראל" עוד בחיי אביו. היה חתנו של רבי שלום מאוזודא. מכונה בחסידות "האדמו"ר האמצעי". בנו רבי אהרן מילא את מקומו באדמו"רות והרחיב את גבולות החסידות. חתנו היה קרוב משפחתו, רבי נח מלוביצקי מלעכוויטש.
רבי אהרן פרלוב מקוידנוב וצאצאיו[edit | edit source]
רבי אהרן פרלוב מקוידנוב (ה'תקצ"ט – כ"ו באלול ה'תרנ"ז, 1887) היה האדמו"ר הכריזמטי ביותר בשושלת. הביא את חסידות קוידנוב לשיא מבחינת מספר החסידים. עמד בראש כולל קוידנוב בארץ ישראל ורכש קרקעות בירושלים ובטבריה. הוציא לאור את ספרו של רבי משה קורדוברו, "אור נערב", בתוספת הגהות משלו וכתב את ההקדמה לסידור של חסידות קוידנוב. מדברי תורתו נדפסו לאחר פטירתו בספר "זכר צדיק".[2]
- רבי יוסף פרלוב מקוידנוב (ה'תרי"ד – כ"ו בכסלו ה'תרע"ו) חתן דודו רבי נח מהורודשיץ. הקים ישיבה גדולה בקוידנוב בשם "תומכי צדק" ועמד בראשה. הותיר אחריו הרבה כתבי יד מתורתו ומכתבי הדרכה לתלמידיו שלא נדפסו. היה אדמו"ר עם אלפי חסידים והקים את בית הכנסת לחסידי קוידנוב בבית ישראל בירושלים.
- רבי אלתר שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (? – י"ז באייר ה'תרע"ז), חתנו של רבי אברהם שמואל מברזנה.
- רבי יעקב יצחק פרלוב מקוידנוב (תרס"א – כ"ח בטבת ה'תרע"ט). כיהן זמן קצר באדמו"רות, בהיותו צעיר ומכונה על שם כך "האדמו"ר הצעיר". לאחר פטירתו החסידות נותרה ללא אדמו"ר, ועקב החלת שלטון הקומוניזם באותה תקופה החלה תקופת המשבר בחסידות, עד לשואה בה נכחדה רובה המוחלט של החסידות.
- חתנו רבי חיים משה יהושע מטומשפול-קוידנוב. נכד רבי יעקב ישראל מצ'רקס (קבור בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ').
- רבי שלמה חיים פרלוב מאוורוטש (? – י"ד בניסן ה'תרנ"ז, 1897) היה חתן דודו, רבי נחום דב שניאורסון מאוורוטש. כיהן כאדמו"ר באוורוטש, אך נפטר בגיל צעיר.
- רבי נחמיה פרלוב אדמו"ר מקוידנוב-ברנוביץ (? – כ"א בתמוז ה'תרפ"ז, 1927). היה חתנו של דודו רבי אברהם אהרן מפוחוביץ' ובזיווג שני חתנו של רבי נפתלי צבי מרדיחוב[3] בשנת ה'תרפ"א עבר לברנוביץ'. היה לו שם בית מדרש גדול וכמעט כל הבחורים בישיבת הגאון ר' אלחנן וסרמן היו אוכלים על שולחנו. הייתה לו ישיבה לחסידי קוידנוב בניהולו של ראש הישיבה חתנו הגאון רבי מנחם נחום רבינוביץ שניצל ועלה לחיפה והקים שם ביה"כ והיה אב"ד בבית הדין הרבני.
- רבי שלום אלתר חיים פרלוב אדמו"ר מקודינוב (ה'תרס"ד – ז' בחשוון ה'תש"א, 1940) היה תלמידו של רבי אלחנן וסרמן. נישא לבתו של רבי צבי רבינוביץ משדליץ. משנת ה'תרפ"ג החל לכהן כאדמו"ר. ניחן בחן וגאוניות מיוחדת והיה בעל קול ערב. בתקופת השואה שהה בגטו וילנה ושם נספה.[4] למרות שהושג עבורו אפשרות לצאת מהגטו, העדיף להישאר עם כל היהודים.
- רבי נפתלי צבי גליקמן אדמו"ר מסוסנוביץ'-קוידנוב (ה'תרס"ה, 1905 – ט' בטבת ה'תשנ"ה) היה חתנו ובן אחיינו של רבי נחמיה פרלוב (היה נינו של רבי נפתלי צבי מרדיחוב). כיהן כאדמו"ר ברובע הברונקס בניו יורק שבארצות הברית ומשנת ה'תשל"ג בחיפה שם כיהן כרב בית הכנסת "פאר ישראל".
- הרב נפתלי פרלוב מתל אביב, חתן רבי ישכר דב מבעלז.
- חתנו רבי מרדכי מטיטשלניק.
- רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב מטופרוב (? – ח' בתשרי ה'תש"ב, 1941) היה חתנו של רבי אהרן מקוידנוב. היה נכדו של רבי חנוך העניך מאלעסק. היה חסיד טריסק ובהמשך היה גם מקורב לחסידות בעלז. כיהן כרב בטופרוב והיה למעשה מנהיג החסידות לאחר פטירת אחיינו רבי יעקב.
- רבי חנוך דוב זילברפרב - אדמו"ר בבוטושאן ובתל אביב.
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא - חתנו של רבי משולם זלמן יוסף. אדמו"ר בנארול ולאחר השואה בניו יורק ובבני ברק.
רבי שלום פרלוב מבראהין[edit | edit source]
רבי שלום מבראהין (תרי"א – כ"ו בחשוון ה'תרפ"ו, 1925), אחיו של רבי אהרון, היה חתנו של רבי יוסף מברזנה. רבי שלום לא כיהן באדמו"רות אך התפרסם בשל השפעתו הרבה. כיהן כרב בברזנה ובבראהין. ספריו: "דברי שלום", "משמרת שלום",[5] "עטרת שלום", "דובר שלום" "מדרש פנחס החדש" ו"שם אהרן"[6]. ספרו "משמרת שלום" הוא ספר הלכה לפי סדר השולחן ערוך. בספרו זה הביא המחבר מקורות ונימוקים למנהגי האדמו"רים וחסידיהם. כך למשל, בסימן ב' הוא מגן על מנהג הטבילה במקווה לפני תפילת שחרית ואפילו על חשבון תפילה בציבור.[7] היה חותנם של רבי ישכר לייב וינברג מסלונים ורבי יוסף פיצ'ניק מסארני.
בנו, רבי שלמה חיים פרלוב (תרמ"ז, 1886 – ?), מילא את מקום אביו לאחר פטירתו. בה'תרצ"ה נשלח לסיביר ושם נפטר כתוצאה מעבודות פרך שהוטלו עליו.[4]
החסידות לאחר השואה[edit | edit source]
לחסידות קוידנוב היה בית כנסת בשכונת בית ישראל בירושלים, בשם "בית יוסף", על שמו של האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידנוב. בהמשך עבר בית הכנסת לרשות חסידי חב"ד.
- רבי חנוך דב זילברפרב (ה'תר"ן – ח' באב ה'תשל"ח, 1978), בנו של רבי משולם זלמן יוסף, נולד וגדל בבית סבו בקוידנוב. בהמשך עבר לטופרוב שבה התמנה אביו כרב. כאביו, היה גם הוא מקורב לחסידות בעלז. בשנת ה'תרפ"ט הוכתר כאדמו"ר בעיר בוטושאן שברומניה במקום חותנו רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא. היה ידוע כעסקן ציבורי. בתקופת השואה פעל רבות למען הפליטים מפולין שהגיעו לרומניה. בשנת ה'תש"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בית המדרש של החסידות הוקם ברחוב דיזנגוף. נפטר בשנת ה'תשל"ח ונטמן בבית הקברות שומרי שבת. נכדו הוא הכלכלן בן ציון זילברפרב.
- את מקומו מילא בנו, רבי אהרן זילברפרב. רבי אהרן (ה'תרע"ד – ט"ז באדר ה'תשנ"ד, 1994) נולד בסוליצה, שם כיהן סבו כרב. נישא לבתו של רבי יחיאל מיכל מקלויזנבורג-ברוד. בתקופת השואה שהה בבוטושאן ובבוקרשט. בשנת ה'תש"ט עלה לישראל. בה'תשל"ח מונה לאדמו"ר. בשנת ה'תשמ"ט הקים בית מדרש נוסף לחסידות קוידנוב ברחוב רבי עקיבא בני ברק המהווה כיום את מרכז החסידות.
- האדמו"ר הנוכחי מקוידנוב הוא רבי יעקב צבי מאיר ארליך. אביו, רבי יחיאל מיכאל ארליך, כיהן כרב שכונה בתל אביב ועמד בראש כולל במלון דבורה בעיר, נשוי לברכה, בתו של האדמו"ר רבי בעריש שפירא מנארול. הוא הקים חבורה לבחורים, והחסידות מוציאה עלון שבועי מתורת החסידות. בשנים האחרונות הוקמה ישיבה קטנה הנחשבת לישיבה כלל חסידית, בהמשך הוקמה גם ישיבה גדולה שנסגרה לבסוף.
אדמו"ר נוסף מבית קוידנוב הוא רבי נפתלי צבי גליקמן מסוסנוביץ'-קוידנוב (ה'תרס"ה, 1905 – ט' בטבת ה'תשנ"ה) שהיה חתנו של דודו זקינו רבי נחמיה פרלוב. שהיה אדמור מקוידנוב בעיר בראנוביץ. רבי נפתלי צבי היה בנו של רבי יצחק גליקמן משושלת רופשיץ-אפטא. היה מיוחס לרבים מגדולי החסידות. בתקופת השואה הצליח לברוח לרוסיה ונשלח לסיביר. בהמשך היגר לארצות הברית ושימש שם כאדמו"ר מסוסנוביץ'-קוידנוב. בשנת ה'תשל"ח עלה לישראל והתיישב בחיפה.[8]
מכון שיח אבות[edit | edit source]
לחסידות בבני ברק מכון הוצאה לאור בשם שיח אבות. המכון הוציא בשנת תשע"א את סידור "אור הישר" בנוסח אדמו"רי קוידנוב, בתוספת הלכות ומנהגים. סידור קוידנוב היה אחד מסידורי התפילה הנפוצים בקרב חסידים במזרח אירופה, והיו אדמו"רים שהקפידו להתפלל בו, כמו רבי אהרן מבעלז.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- הרב מיכאל ארליך, שיח אבות, תל אביב: מכון שיח אבות, ה'תשט"ו
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 109-106
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות. ספר כ: אדמו"רי נסכיז, לכוביץ, קידנוב נובמינסק, ה'תשכ"ג
- סידור שיח אבות בנוסח קוידנוב
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מאיר הכהן פופרש, סידור אור הישר קוידענאוו, באתר אוצר החכמה. זהו סידור קבלי על פי מפרש כתבי האר"י רבי מאיר פאפרש, ובתוכו כלולים רשימות, הערות ושינויי נוסח על פי המקובל בחסידות קוידנוב. בסידור הקדמה של האדמו"ר מקאיידאנוו משנת ההוצאה, תשל"ט 1979 והקדמות נוספות החל בשנת תרל"ח (סביבות 1878) שנת ההוצאה הראשונה.
- עדותו של הרב שאול ליברמן על זמרי החצר החסידית של קיידאנוב ופרסומם הרב בעולם החסידי באירופה לפני מלחמת העולם השנייה (באנגלית, ספר היזכור של קהילת מינסק, אתר חקר הדורות היהודי Jewish Gen)
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ בתו של רבי דב משה זוסמאן.
- ^ אור נערב, וילנא ה'תרנ"ט, באתר HebrewBooks; זכר צדיק, וילנה ה'תרס"ה, באתר HebrewBooks
- ^ בן רבי יצחק מברוד בן רבי אלימלך מסוקולוב.
- ^ 4.0 4.1 פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה
- ^ משמרת שלום, בויקיטקסט.
- ^ ספריו יצאו במהדורה מוערת עם תולדות המחבר, מכון שיח אבות, בני ברק תשע"ו.
- ^ ראו בסוף דבריו, שחולק במלים חריפות על דברי המשנה ברורה בזה.
- ^ אודותיו ראו כאן וכן בקונטרס שהוציא נכדו, שלום יוסף גליקמן, לזכר רבי נפתלי צבי גליקמן (רובין): האדמו"ר מסוסנוביץ-קוידנוב במלאת שנה להסתלקותו, ט' טבת ה'תשנ"ה
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +432 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
