שיעור כללי

מתוך האנציקלופדיה היהודית, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרן ליכטנשטיין מעביר שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת הר עציון

שיעור כללי (או כפי שכונה במאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-19: הלכה ותוספות) הוא שיעור המיועד לכלל תלמידי הישיבה ונמסר לרוב על ידי ראש הישיבה, להבדיל משיעור יומי אותו מוסר הר"מ לתלמידיו. השיעור הכללי מועבר לרוב פעם בשבוע, והוא נועד להעניק ראייה כוללת ומקיפה על הסוגיה הנלמדת, יותר מאשר השיעור היומי.

חשיבותו של השיעור הכללי ביחס לשיעור היומי משתנה מישיבה לישיבה. כך למשל, קיימות ישיבות (כדוגמת ישיבת חברון ובנותיה), שבהן ראש הישיבה מוסר רק שיעורים כלליים, ולעומתן קיימות ישיבות שבהן ראש הישיבה מוסר גם שיעור יומי, אף שבחלקן (כמו ישיבת פוניבז' ובנותיה) הוא מוסר את השיעור היומי רק במשך חלק מהשנה. דוגמה נוספת ניתן לראות בפער בין הרב אלעזר מנחם מן שך לבין רבי נחום פרצוביץ: בעוד הרב שך היה מסתגר ביום שהיה אומר את השיעור כללי ולא היה מדבר עם איש בשעת הכנת השיעור הכללי,[דרוש מקור] הרב פרצוביץ היה מייחס חשיבות יתר לשיעור היומי על פני השיעור הכללי, מכיוון שלפי שיטתו המיוחדת עיקר הלימוד הוא ההיצמדות לדברי הגמרא והראשונים, ולא סיכום הסוגיה.[1]

בישיבות רבות נהוג שבתחילת כל זמן, מוסר ראש הישיבה שיעור כללי המכונה "שיעור פתיחה", על הנושאים העיקריים במסכת אותה עומדים ללמוד או על הסוגיה הראשונה במסכת.

השיעורים הכלליים היו קיימים כבר במאה ה-17, ה-18 וה-19 במרכז אירופה. הם כונו בשם "הלכה ותוספות" (נפוץ בראשי תיבות "הו"ת"), והיו מתקיימים בעיקר בשבועות הראשונים של הזמן. אופיים היה בשיטת הפלפול שרווחה באותם הימים בישיבות האשכנזיות[2]. אצל מחברים רבים מופיעים בספריהם חידושי "הלכה ותוספות" בנפרד מחידושיהם על גפ"ת[3]. בישיבה בפרנקפורט, כמו בקהילות רבות ביהדות אשכנז, אף היה ניגון מיוחד לברכת החודש של חודשי חשוון ואייר, שנקרא "ניגון הלכה ותוספות" (בחודשים אחרים היה ניגון מותאם לחג שחל באותו החודש)[4]. לעיתים גם דרשות ארבע השבתות נקראו בשם זה.

אמירת קדיש דרבנן אחר "שיעור כללי" (או "הלכה ותוספות") נוהגת כבכל אחר לימוד תורה שבעל פה[5].

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ הקדמה לחידושי רבי נחום על מסכת יבמות.
  2. ^ ראו לדוגמה אצל רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא - אורח חיים, סימן א', ד"ה מכתבו, ואבן העזר, סימן נ"א, ד"ה סיבת, וחושן משפט, סימן כ"ח, ד"ה אמנם; בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ‏חלק ג', בני ברק תש"ע, עמ' 132 ואילך, באתר אוצר החכמה, על תיאור ישיבת פיורדא בימי רבי אברהם בנימין זאב המבורג, וחלק א', בני ברק תש"ע, עמ' 458, הע' 128 ו-129, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); יוסף בוקסבוים, חידושי רבי עזריאל, ‏הקדמה לכרך נשים, חלק א', ירושלים תשמ"ד, עמ' 12, באתר אוצר החכמה, על רבי עזריאל הילדסהיימר; שמחה אסף, מקורות לתולדות החנוך בישראל, ‏חלק ד', תל אביב תרפ"ה-תש"ג, עמ' ס"ג, ע"ח-ע"ט, פ"א, פ"ג, צ"ב-צ"ג, קי"ד ועוד, באתר אוצר החכמה על תקנות קהילות שונות על לימוד "הלכה ותוספות"; ישאל שציפנסקי, התקנות בישראל, ‏חלק ד', פרק שביעי, ירושלים תשס"ד, עמ' שט"ו ועמ' שמ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
    וראו אצל רבי אליקום גץ (בן המאה ה-17), שו"ת אבן השוהם, סימן י"ג, שמזכיר את "חידוד הלכה ותוספות", וכן אצל רבי יונה לנדסופר (גם הוא בן המאה ה-17), שו"ת מעיל צדקה, צוואת המחבר, אות י"ח, שמזכיר את "עיון הלכה ותוספות".
  3. ^ ראו לדוגמה: הקדמת רבי יוסף תאומים לספרו פרי מגדים, ובהקדמתו לספרו "רב פנינים" - "שושנת העמקים" (ושם שמבדיל בכך בין ספרו "ראש יוסף" לספרו "חילוקא דרבנן"); רבי יעקב לורברבוים, בית יעקב, על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע', עמוד ב' (ושם שחידושיו מחולקים לחידושי גפ"ת רגילים, ולחידושי "הלכה ותוספות"). וראו אצל רבי שלמה מחלם, בספרו מרכבת המשנה, וכן אצל רבי יוסף תאומים, בכמה מספריו - ציונים רבים לחידושיהם "הלכה ותוספות".
  4. ^ מרדכי ברויאר, ‏"מסורות מוסיקליות בתפילות שבת בק"ק פפד"מ", בתוך: דוכן: מאסף למוסיקה יהודית דתית, כרך י', ירושלים תשל"ד, עמ' 16, באתר אוצר החכמה. וראו גם מכון מורשת אשכנז, ירושתנו, ‏חלק ז', בני ברק תשע"ד, עמ' תכ"א, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  5. ^ ראו: שמואל קרויזר (מתרגם), סידור רבינו שלמה ברבי נתן, ‏הפרק הכ"ט, ירושלים תשנ"ה, עמ' ר"י, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -4821 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png