שושנה (צמח מקראי)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
שושנה מקראית לפי זיהויה העיקריים
שושן צחור

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו[1]. בין מפרשי המקרא והחוקרים קיימת מחלוקת אודות זיהויו. מבין ההשערות השונות קיימות שתי דעות עיקריות המזהות צמח מסוים: ורד או שושן צחור. לפי דעה נוספת השושנה המקראית אינה אלא שם כללי לכמה צמחים. מקור השם שושנה קיים בצמח מצרי המזוהה כיום עם שושנת המים ומינים ממשפחת הנופריים (לוטוס), ויש הסוברים כי אף השושנה המקראית מתייחסת לאלו.

במקרא

שושן צחור בהטבעה על גב המטבע יהוד מדינתא. השושן הצחור הוא מצמחי הבר היפים של ארץ ישראל ומופיע רבות באזורה באמנות מתקופת המקרא וסביבתה

השושנה מופיעה בנביאים, בפסוק "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן"[2], וכן בכתובים, ובעיקר בספר שיר השירים, שם מוזכרת כמה פעמים - בדימויים של הרעיה על הדוד[3], או של הדוד על הרעיה[4], או של הרעיה על עצמה[5].

במקרא מופיע גם "שושן" כמוטיב אדריכלי - בכותרת לפילסטריכין ובועז)[6], או כשפה לכלי (בים של שלמה) - שבזה קיים אזכור מקביל של שושן[7] מול שושנה[8]. השושנים מוזכרים גם בהקשר מוזיקלי, וייתכן שהיו שם של זמר או של כלי נגינה שצורתו אולי הייתה דומה לפרח השושן[9], או שהיו למעשה גומא הפפירוסאשורית: שישנ), שעליו נכתבו אותם המזמורים. לדבריהם גם שאר אזכורי השושנה לקוחים מצמח זה, שכן הם באים לבטא יופי הניבט מגובהו ואשכול הגבעולים שבראשו, מה שמזכיר עמוד עם כותרת[10]. אחרים מערערים על כך[11].

זיהויה

על פי האזכורים במקרא נראה כי בין מאפייני הצמח ניתן לציין אותו כצמח: יפה ואהוב, העומד בניגוד לעשבים רעים וקוצניים; גדל במקומות או בתקופות רוויות מים; צמח בר שבוית למטרות נוי או בגלל ריחם. מאפיינים אפשריים: צמח אדום וקוצני[12]. קיימת גם אפשרות שהשם "שושן" או "שושנה" משמש למעשה בתנ"ך כינוי כללי לפרח יפה, ולאו דווקא מסוג מסוים[13], או לפרחים מקבוצה מסוימת[9]. בדומה לכך יש בספרות חז"ל "שושנה של ורד"[14], וכך גם בערבית השם שושן מתייחס לכמה מיני פרחים יפים[13]. אמנם ייתכן שבמקור הוא התייחס לפרח מסוים[13].

זיהוי השושנה אינו מוסכם על כל הדעות, וקיימות בזה שתי דעות עיקריות, ועוד כמה משנִיות:

שני הזיהויים העיקריים, הוורד והשושן הצחור, מופיעים במפרשי המשנה וההלכה כזיהוי ל"שושנת המלך" המשנאית[27].

שושנת העמקים

שושנת העמקים המקראית לפי זיהויה העיקריים
שושן צחור

שושנת העמקים המוזכרת במקרא, בפסוק "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים"[5], אינה אותו הצמח המכונה כיום שושנת העמקים, אך זהותה המדויקת אינה ברורה. יש הסבורים שהיא שושנה מקראית רגילה[28], ויש הסבורים שהיא מין נפרד[29]: חבצלת החוף (כך לדעת עמנואל לעף) או נרקיס, שכן השושנה המקראית - המזוהה עם השושן הצחור - אינה גדלה בעמקים[30][22].

אטימולוגיה

על פי פדניוס דיוסקורידס הצמח הוא sasa, ומפרחיו מופקת משחה בשם susinum. שמות אלו הם בעלי צליל זהה לשם המקראי "שושנה"[31] יש המניחים כי השם שושן מקורו ככל הנראה בסשׁן המצרי (ssn) ובשׁוֹשֶׁן הקופטית המזוהה עם הלוטוס - בייחוד עם שושנת המיםנופר) ומינים ממשפחת הנופריים[13][10][32]. צמחי מים אלו היו גדלים על שפת הנילוס, והיו מקור השראה לאומנים שפסלו כותרות לעמודים ולפילסטרים. דגם הלוטוס היה נפוץ בתרבות מצרים העתיקה, ומשם התפשט לאומנות הארצישראלית ולאומנות הפיניקית כבר בתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל[13][33]. לפי הדעות המזהות את השושנה עם צמחים אחרים, השם המצרי נדד אף הוא לארץ ישראל, ושם הוא יוחס לצמח אחר[22]. הנחה אטימולוגית זו היא השערה מסתברת, אך אין לה תמיכה במסורת זיהוי קדומה[22].

החל מהעברית של ימי הביניים וכלה בעברית מודרנית קיימים נגזרים רבים מהשושנה, בביטויים ואזכורים תרבותיים, ועד לשמות רבים של פרחים הנושאים את השם "שושנה" בצירוף, שמות בעלי חיים כמו שושנת ים, עיטורים בהרלדיקה, מחלות זיהומיות כמו מחלה הנושאת שם זה, ועוד.

בספרות התורנית

בספרות חז"ל קיימים מספר אזכורים של שושנה. במדרש רבה מוזכר "שושנה של ורד"[14], וכן "שושנה אחת של ורד"[16], שמהם ניתן להניח כי אין הכוונה במילה שושנה אלא לכינוי כללי פרח יפה[13]. דבר שגם עולה מתוך מתן שמות פרטיים למיני שושנים (ראו להלן)[9]. כיוון נוסף בזיהוי השושנים החז"ליים מזהה אותם עם האירוס[9].

שושנת המלך המשנאית לפי זיהויה העיקריים
שושן צחור

המשנה מזכירה את "שושנת המלך"[34], והמפרשים נחלקו בזיהויה, וכן גם החוקרים; לפי חלק מהם יש התאמה בינה לבין השושנה המקראית:

  • יש סוברים שהיא שושן צחור[35][36].
  • יש סוברים שהיא כלנית[37].
  • יש סוברים שהיא ורד[38].
  • יש ששללו את מינים אלו, וכתבו שהוא מין אחר[39].

בתלמוד ירושלמי מופיעה גם "שושנת קרמל"[40], וכן במדרש מוזכרת "שושנה אדומה"[41], שככל הנראה באה להבדיל בינה לבין השושן הלבן[42], ועוד מינים פרטיים של שושנים פרטיים[9].

בספר הזוהר מופיעה השושנה כמי שיש לה חמישה עלים פנימיים וחמישה עלים חיצוניים[43], מה שמקרב את הזיהוי עם הוורד.

הרמב"ם מזכיר בחיבורו משנה תורה לרמב"ם את השושנה במקביל לוורד, ומדבריו נראה שאינם אותו המין[44].

בפיוט ובשירה

הופעותיה הרבות של השושנה במקרא, יחד עם מיקום האזכורים והקשרם, וכן עם היחס שנתנו לה חז"ל, הקנה לה מוטיב עם משמעות עמוקה ובעלת הוד, וכך היא מופיעה רבות בפיוטי התפילה ובשירת ימי הביניים היהודית ושאחריה. בין הפיוטים שבה הוזכרה נמנים שושנת יעקב הנאמר בפורים אחר קריאת המגילה, מי בן שיח הנאמר בעת החופה היהודית, ועוד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי כסלו, עמ' רנ"ב.
  2. ^ ספר הושע, פרק י"ד, פסוק ו'.
  3. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ט"ז; מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"ג;מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוקים ב'-ג'.
  4. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ב'; מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ה'; מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ג'.
  5. ^ 5.0 5.1 מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק א'.
  6. ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוקים י"ט-כ"ב.
  7. ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק כ"ו.
  8. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ד', פסוק ה'.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 זהר עמר, עמ' 232.
  10. ^ 10.00 10.01 10.02 10.03 10.04 10.05 10.06 10.07 10.08 10.09 10.10 10.11 10.12 זהר עמר, עמ' 233.
  11. ^ 11.0 11.1 מרדכי כסלו, עמ' רנ"ד, והע' 4.
  12. ^ זהר עמר, עמ' 231–232.
  13. ^ 13.00 13.01 13.02 13.03 13.04 13.05 13.06 13.07 13.08 13.09 13.10 13.11 13.12 13.13 אנציקלופדיה מקראית.
  14. ^ 14.0 14.1 שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה ג'.
  15. ^ תרגום על מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ב'; ראו גם להלן בפסקה בספרות התורנית, ושם מספר הזוהר.
  16. ^ 16.0 16.1 ויקרא רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג'.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 מרדכי כסלו, עמ' רנ"ג, הע' 2.
  18. ^ 18.0 18.1 מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ב'.
  19. ^ ראו מרדכי כסלו, עמ' רנ"ג, הע' 2.
  20. ^ נפתלי הרץ טור-סיני, אצל: מרדכי כסלו, עמ' רנ"ו, הע' 9.
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 מרדכי כסלו, עמ' רנ"ב, הע' 1.
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 22.4 זהר עמר, עמ' 234.
  23. ^ מרדכי כסלו, עמ' רנ"ג ובהע' 3, ועמ' רנ"ד. ראו עוד להלן בפסקה אטימולוגיה.
  24. ^ מרדכי כסלו, עמ' רנ"ד–רנ"ה.
  25. ^ מרדכי כסלו, עמ' רנ"ד, הע' 5.
  26. ^ 26.0 26.1 מרדכי כסלו, עמ' רנ"ד, הע' 6.
  27. ^ ראו להלן בפסקה בספרות התורנית.
  28. ^ מערכת אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה מקראית, חלק ז', ערך שושן, שושן, שושנה, טור 608. כך גם משמע מרש"י, פירוש רש"י למקרא, על מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק א', ד"ה שושנת.
  29. ^ אנציקלופדיה מקראית; זהר עמר, עמ' 232 ועמ' 234.
  30. ^ מערכת אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה מקראית, חלק ז', ערך שושן, שושן, שושנה, טור 608.
  31. ^ זהר עמר.
  32. ^ מרדכי כסלו, עמ' רנ"ד.
  33. ^ זהר עמר, עמ' 233–234.
  34. ^ משנהמסכת כלאים, ‏פרק ה', משנה ח'.
  35. ^ רבי יצחק בן מלכי צדק על משנהמסכת כלאים, ‏פרק ה', משנה ח', וראו באנציקלופדיה תלמודית, כרך ל', כלאי כרם (א), פרק ד': הזרעים, ובהערה 537, ושם שהוא על פי תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ה', הלכה ז'.
  36. ^ זהר עמר, עמ' 232, על פי תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ה', הלכה ז' ועל פי פדניוס דיוסקורידס.
  37. ^ רמב"ם בפירוש המשניות לרמב"ם על משנהמסכת כלאים, ‏פרק ה', משנה ח', ואצל זהר עמר, עמ' 233, וכן בהערות של הרב יוסף קאפח, וראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך ל', כלאי כרם (א), פרק ד': הזרעים, ובהערה 538; רבי אשתורי הפרחי, 'ספר כפתור ופרח, פרק נ"ח, ד"ה הארוס.
  38. ^ פירוש ב' אצל רבי יצחק בן מלכי צדק על משנהמסכת כלאים, ‏פרק ה', משנה ח', וראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך ל', כלאי כרם (א), פרק ד': הזרעים, ובהערה 539, וראו שם שמקורו ככל הנראה מרבי נתן מרומי; רבי שמשון משאנץ ורבי עובדיה מברטנורא, על המשנה שם.
  39. ^ ראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך ל', כלאי כרם (א), פרק ד': הזרעים, ובהערה 541; ראו רבי חנוך אייגש, מרחשת, חלק א', סימן ג', רבי שלמה יוסף זוין, המועדים בהלכה, פסח, פרק חמישי - קטניות בפסח, ד"ה התוצרת של קטניות. ראו גם רבי מנחם המאירי, בית הבחירה למאירי, על תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ח', עמוד א', ד"ה הוורד.
  40. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ג', הלכה ו'.
  41. ^ ויקרא רבה, פרשה י"ב, פסקה א'.
  42. ^ זהר עמר, עמ' 232
  43. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף רל"ג, עמוד ב'; תיקוני זוהר, תקונא תמנייא ותלתין, דף ע"ח, עמוד ב'; זוהר חדש, כרך א' (תורה), פרשת יתרו, דף נ"ב, עמוד א'.
  44. ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ט', הלכה ו', ובמפרשי הרמב"ם, שם.

NivdakVeushar.png