שאלות ותשובות

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from שו"ת)
Jump to: navigation, search
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית

שאלות ותשובותראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

היסטוריה

בהיות עם ישראל בארצו, כאשר התעוררה שאלה הלכתית כלשהי, היו מעלים את השאלה לפוסקי הדור, אשר ישבו בסנהדרין (בירושלים, לאחר החורבן ביבנה ולאחר מרד בר כוכבא וחורבן הדרום, בגליל). לאחר שגלה עם ישראל מארצו והתפזר בגולה, נוצרו פוסקים מקומיים, אשר אליהם פנו בשאלות הלכתיות. נהוג היה כי השואל ישלח שאלה לרב, והרב יענה תשובה. מפעם לפעם יצא קובץ שאלות ותשובות כאלו בדפוס, ונודע בשם "שו"ת". תופעת השו"ת החלה להופיע כבר בספרות התנאים והאמוראים. ישנן עדויות מן התקופה ההיא לאגרות שנשלחו בין שני המרכזים, בבל וירושלים, וביניהם לבין תפוצות אחרות. אלה מביניהן שהושבו עד חתימת התלמוד, הוכנסו לתוכו, כחלק ממנו. ספרות השו"ת הקיימת לפנינו מתחילה מתקופת הגאונים (תשובות הגאונים) וכוללת עד היום כ-3,000 חיבורי שו"ת, מהם הכוללים מספר כרכים. (ראו דוגמאות לספרי שו"ת מתקופת האחרונים בערך פוסק).

התפתחות השו"ת

בראשית ימי השו"ת היו השאלות בעיקר שאלות קצרות ומעשיות, בספרות הגאונים השו"ת היא בעיקר ביאורים בתלמוד. בסוף ימי הגאונים ובימי הראשונים הונחו היסודות לשו"ת שעיקרם דיונים הלכתיים, אף שלא הוזנח ההיבט המעשי שלהם. לעומת זאת בספרות השו"ת של האחרונים נמצאים תשובות רבות שעיקרם דיונים תלמודיים שנידונו בין חכמים שונים.

בתקופת הגאונים והראשונים, התשובות נערכו וקובצו לספר לאחר מיתת המחבר. מקובל לומר כי הראשון שערך והדפיס את תשובותיו בעצמו היה רבי בנימין בן מתתיה, בן המאה ה-15 - המאה ה-16 בעל שו"ת "בנימין זאב"[1].

הדפסת השו"ת

עם המצאת הדפוס והדפסת ספרי שו"ת הפכה קטגוריית השו"ת לקטגוריה נוספת בספרות, ופרחה ספרות שו"ת שלא נשאלה מעולם, אלא כותבה העלה את השאלה ואת התשובה מדעתו. ניצנים כאלו נמצאו אף טרם המצאת הדפוס, כדוגמה הספר תרומת הדשן. המאפיין העיקרי של שו"ת שאין להם שואל הוא זוויות שונות לשאלה, שמאפשרות דיון בכל אחת מהם תחת מטרייה אחת, משום התוצאה המעשית שיש להם במקרה הנידון בשאלה.

מאפיינים

ספרות השו"ת מאופיינת בסגנון ייחודי הזהה ברוב ספריה. לרוב, כל תשובה מתחילה בדברי פתיחה לנמען, ופעמים רבות היא כוללת דברי שבח ותארים (דבר שהיה לו פעמים רבות משקל אצל הכותבים ואצל הנמענים, וכן למפרע אצל היסטוריונים). לאחר מכן תתואר לרוב השאלה בקצרה ("על דבר אשר שאלתם" וכדומה), ולאחריה תבוא התשובה. אורך התשובות עשוי להיות שונה בין משיב למשיב, וגם אצל אותו משיב - בין תשובה לחברתה. לקראת סיום התשובה עשויות להופיע שוב מילות הערכה או דברי התנצלות. בסוף התשובה תופיע לרוב חתימת המשיב. שכיח כי יציין הוא את מקומו ממנו הוא כותב את תשובתו, ולפעמים יכתוב על עצמו בקצרה דברים נוספים.

ספרי שו"ת רבים מכילים את דברי השואל במלואם, לפעמים אף בסימן נפרד בפני עצמו. לעתים קיימים גם סימנים המכילים תשובות שנשלחו על ידי כותבים אחרים, עם שמות כותביהם, שמסיבות מסוימות בחרו בעלי השו"ת לכלול את אותה התשובה בספרם.

בשלביה הראשונים, בעיקר בספרות השו"ת שבזמן הגאונים, תשובות רבות נכתבו בשפה הארמית, אך לאחר מכן לרוב הן נכתבו בלשון הקודש, גם כאשר כותביהן או אלו שעבורם היו הן ממוענות היו דוברים שפות אחרות כמו ערבית-יהודית או יידיש.

ספרות השו"ת מאופיינת גם בשימוש רב בראשי תיבות וקיצורים, הן כחיסכון מצד הכותב (בזמן וכוח, בדיו, במקום על הדף, או בעלויות הדואר), והן משום היכרותו עם הנמען שיבין את הדברים כפי שהם (זאת בשונה מספר מודפס שקוראיו מהווים קשת רחבה יותר ברמת האוריינות).

ביטויים רבים נפוצים בספרות השו"ת, וחלקם גם הומצאו בה. כך לדוגמה מצוי הביטוי "תרי צנתרי דדהבא", שמקורו בתנ"ך: "שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב" (צנתר הוא כלי צינורי דק המשמש ליציקת שמן למנורה)[2], והוא מופיע לראשונה בתרגומו הארמי בספרות השו"ת של האחרונים כביטוי לצמד אנשים חשובים[3].

היבטים ויישומים צדדיים

בנוסף לתפקידו המקורי של השו"ת לפסיקת הלכה, משמש השו"ת כמקור חשוב לביוגרפיה של כותבים או ממוענים, ובכלל להיסטוריה של עם ישראל.

משיבים נודעים

בדורות הראשונים היו גאוני בבל משיבים את תשובותיהם בעילום שם, וכך צמחה ספרות שו"ת הגאונים שאין לה מחבר מסוים (אף שתשובות רבות ממנה חתומות בשם המשיב, וחלקן קובצו בדורות האחרונים לפי מחברן, כמו תשובות רב נטרונאי בר הילאי ורב שר שלום גאון). הרשב"א היה מגדולי המשיבים בדורו והשיב לפי עדות בני התקופה כ-10,000 תשובות, בידינו נכון לשנת 2013 כששת אלפים מתוכן. רדב"ז גם הוא השיב רבות בעיקר בלשונות רמב"ם, גם מתשובותיו נותרו רבות בכתב יד. בדורות האחרונים השיבו רבות הרב יחזקאל לנדא בספר נודע ביהודה, הרב משה סופר בספר חתם סופר, הרב שלום מרדכי שבדרון מברעז'אן, הרב יוסף שאול נתנזון, הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, ועוד. בדור האחרון השיבו רבות הרבנים; הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר ולדנברג, הרב משה פיינשטיין, הרב יצחק יעקב וייס, הרב שמואל וואזנר, הרב משה שטרנבוך ועוד.

השפעת התשובות על ההלכה

עם כינוס ההלכה במאה ה-16 על ידי ר' יוסף קארו ואחרים בעקבותיו, שוקעה בה רבות מספרות השו"ת, הספר בית יוסף מבוסס בעיקר על תשובות הרשב"א ותשובות מהרי"ק. לעומת דרכי משה של ר' משה איסרליש שמבוסס רבות על תשובות אשכנזיות ובעיקר על תשובות מהרי"ל. גם בהמשך התפתחות ההלכה מהווה ספרות השו"ת חלק מרכזי ממנה, כדוגמה הספר ילקוט יוסף המבוסס בעיקר על פסקי הרב עובדיה יוסף בתשובותיו.

שו"ת שאינם נוגעים להלכה

כאמור, נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה, וכדומה (שאינם נוגעים להלכה). לדוגמה, בשו"ת הרשב"א[4] נשאל:

לתרץ לך המקראות החולקים בספר שמואל לדברי הימים שבשמואל כתיב (ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק י"ג) התבוא לך שבע שנים רעב בארצך וגומר ובדברי הימים כתיב (ספר דברי הימים א', פרק כ"א, פסוק י"ב) אם שלש שנים רעב...

שו"ת בעידן הטכנולוגי

בדור האחרון, ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עדנה לנושא השו"ת. בראשית נוסד פרויקט "שו"ת במראה הבזק", שעל ידי כולל ארץ חמדה של הרב שאול ישראלי (היום עומדים בראשותו הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל). אברכי הכולל קיבלו שאלות מכל רחבי העולם והשיבו עליהן - באמצעות הפקס. לימים קובצו שאלות ותשובות רבות מאלו ויצאו לאור בסדרת ספרים, המכילה נכון להיום שמונה כרכים (כל תשובה שנשלחת מאברכי הכולל עוברת בדיקה של ראשי הכולל וכן של הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב נחום אליעזר רבינוביץ'). עידן המידע הנוכחי מזרז את נושא השו"ת עוד יותר, ואם שאלה שנשאלה לפני דור אחד בלבד נענתה רק לאחר שבועות רבים, ובפרויקט "מראה הבזק" נענתה תוך ימים.

בימינו נפוץ השו"ת באתרי אינטרנט המאפשרים לשלוח שאלה בטופס פנייה ולקבל תשובה בדוא"ל תוך שעות ספורות. בנוסף נוצרה כתיבה של שו"ת בו עונים רבנים שונים (לדוגמה- שו"ת 'תשובה מקובצת'), ולא רב אחד, כבעבר. בנוסף, שכיח השו"ת גם בבמות פומביות כמו פורומים אינטרנטיים, שבהם השאלות ותשובות הרבנים משמשות בסיס לדיון גלוי בתגוביות. השו"ת באינטרנט מכונה לעיתים שאל את הרב, כינוי שאף נטמע באנגלית בתעתיקו העברי, בקרב קהילות יהודיות דתיות דוברות אנגלית.

החל משנת תשמ"ז, 1986, החל להופיע פינת הלכה בצורת שו"ת בעלון פרשת השבוע שיחת השבוע בעריכת הרב יוסף שמחה גינזבורג בהם עונה על שאלות שנשלחו בענייני הלכה ומנהג, בשנת תשע"ג יצא שו"ת פינת ההלכה בשני כרכים ובהם למעלה מ-800 תשובות הלכתיות שענה הרב גינזבורג בעלון במשך השנים.

החל משנת 2004 החל להופיע "שו"ת SMS" בעלון פרשת השבוע עולם קטן ולאחריו גם במעייני הישועה. במסגרת ה"שות סמס", יכול כל אדם לשלוח את שאלותיו במסרון לרבנים שמואל אליהו ושלמה אבינר, ולקבל תשובתם במסרון ישירות למכשירו. השאלות הנבחרות מתפרסמות בעלוני השבת.

בשנת 2012 החלו להתפרסם במדור "שו"ת ברסלב" באתר ברסלב סיטי שאלות ותשובות שהופנו לרב אליעזר שלמה שיק ונענו על ידיו. השאלות והתשובות שעוסקות בתחומים רבים ובפרט בנושאים הקשורים לחסידות ברסלב קובצו לאחר מכן לסדרת ספרים באותו השם - "שו"ת ברסלב", המונה נכון להיום שלושה-עשר חלקים.

מימד נוסף של הקידמה הטכנולוגית בא לידי ביטוי ב"פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת הפרויקט, שהחל בתחילת שנות ה-70, הועלו לפורמט ממוחשב מאות ספרים ואלפי דפי שו"ת מתקופות שונות, החל בשו"ת רב האי גאון (תקופת הגאונים) וכלה בשו"ת שרידי אש (מתקופת השואה של הרב יחיאל יעקב ויינברג) ושו"ת "יביע אומר" ו"יחווה דעת" (של הרב עובדיה יוסף). פרויקט השו"ת מאפשר, הלכה למעשה, לכל רב למצוא פסיקות קדומות בנושאים רבים ומגוונים, ולהתאים את השאלה שבאה לפניו להיסטוריה ההלכתית המקובלת.

לקריאה נוספת

  • Irving A. Agus, Urban civilization in pre-Crusade Europe : a study of organized town-life in northwestern Europe during the tenth and eleventh centuries based on the Responsa literature, Leiden : E. J. Brill, 1965

קישורים חיצוניים

שו"ת באתרי אינטרנט שונים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ מאיר בניהו, מבוא לשו"ת בנימין זאב מהדורת יד הרב נסים, ירושלים, ה'תשמ"ט, עמ' קס"ט.
  2. ספר זכריה, פרק ד', פסוק ג', וראו ביאורו במפרשי המקרא שם.
  3. ^ לראשונה הוא מופיע במאה ה-18 אצל רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אבן העזר, סימן ע"ז (ומובא גם בתוך שו"ת ב"ח החדשות, קונטרס אחרון, סימן ז'), ולאחר מכן - במהלך המאה ה-19 - הוא מופיע יותר בספרות השו"ת, החל אצל רבי משה נחום ירושלמסקי, שו"ת נשמת חייםרבי חיים ברלין), סימן קל"ט; רבי אברהם שמואל בנימין סופר, שו"ת כתב סופר, יורה דעה, סימן קי"ב; רבי עמרם בלום, שו"ת בית שערים, חלק יורה דעה, סימן קס"ב; רבי דוד צבי הופמן, שו"ת מלמד להועיל, חלק ב' (יורה דעה), סימן ל"ו, וחלק ג' (אבן העזר וחושן משפט), סימן כ"ב. בהמשך - במהלך המאה ה-20 - הוא נהיה רווח ביותר בספרות השו"ת, ועם זאת החל להופיע גם בכרזות כבוד ועוד.
  4. ^ ח"א, יב, באתר HebrewBooks


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -4692 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png