רבי שבתי כהן

המצבה של קברו

רפרודוקציות של ציורי דיוקן המיוחסות לש"ך

תמונה המיוחסת בטעות לש"ך. מתואר בה הרב חיים דייטשמן, אב בית הדין של קולין

תמונה המיוחסת לש"ך. ייחוסה אינו מוסמך

רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש "הש"ך" ("שפתי כהן") על השולחן ערוך.

תולדות חייו

נולד בעיירה אמסטיבובה (רו') באיחוד הפולני-ליטאי, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן ברבנות. רבי מאיר היה תלמיד חכם מפורסם, וראשית לימודו של רבי שבתי היה אצל אביו. כבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, ובגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ידידו ושותף לימודים של אביו. בהמשך נסע ללובלין ולמד אצל רבני העיר רבי העשיל, ורבי נפתלי כץ. בלולבין נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנא שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנא כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל ר' משה לימא בעל החלקת מחוקק), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת 1655 גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.

אגדה מספרת שאיבד את בתו התינוקת ביער כשברח מביתו בשנת 1655, שנה בה כבשו הרוסים את וילנה, ומלך או שר מקומי מצא אותה, וגידל אותה כנסיכה ללא שתדע את מוצאה היהודי, ובאורח פלאי, החליטה להצטרף לעם היהודי, ומצאה את אביה שזיהה אותה כבתו.

אגדה דומה מספרת על בריחתה של אחותו הצעירה וחבירתה לקבוצת קבצנים שהסתובבה בין העיירות, באחד המקרים התקבלה האחות כמשרתת בבית חמיו של הש"ך, שם התוודע אליה אחיה - הש"ך. כעבור זמן עם פטירת חמותו הציע הש"ך לחמיו לשאת את המשרתת היתומה לאשה, כשרק אחרי מעמד החופה הודיע לו שהיא אחותו. הש"ך ברכם שיזכו לצאצאים גדולים בתורה. רבי מאיר איזנשטט, מחבר שו"ת פנים מאירות, היה בנם.

משפחתו

• אביו רבי מאיר הכהן - אב"ד אמסטיבובה (רו') (שבמחוז וולקוביסק) ומוהילוב שבאיחוד הפולני ליטאי.
• אשתו הייתה נכדת ר' שמחה בונם מייזליש מקראקא בנם של שפרינצא (בת ר' שמואל מקראקא) ור' אברהם מייזליש, בן ר' יוסף, בן יצחק אייזיק.
• את אמו מזכיר הש"ך (ביו"ד סימן שכ"ו סס"ק ד') "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תי' ומשאר נשים צדקניות חכמניות שנזהרו בזה".
• אחיו הרב יונה נחום כהנא, אב"ד סוכטשוב שבפולין, למד אצל אביו ואחיו, ולאחר מכן בסלוצק אצל רבי יעקב מטומשוב. חתנו של הרב אהרן שמואל קאיידנובר, וסבו של הרב גדליה משה כהנא מחבר ספר 'חמד משה'.
• אחותו (אסתר) - אמו של רבי מאיר איזנשטט מחבר שו"ת "פנים מאירות".
• בנו משה. אביו של יצחק שהביא לדפוס את ספרו של סבו "גבורת אנשים".

ספריו

שפתי כהן על השולחן ערוך

הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר "שפתי כהן" (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. את חיבורו על יורה דעה פרסם רבי שבתי בקרקא בשנת ת"ו 1646, בגיל 24.

באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר "טורי זהב" על חלק "יורה דעה" מאת רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של הב"ח, הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע).

מעניינת התבטאותו של הש"ך אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:

אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. וא-ל א-להים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים.

— הקדמתו לספרו נקודות הכסף

בדפוסים המקובלים של השולחן ערוך, נוהגים להדפיס את דברי הש"ך והט"ז משני צידי דברי השולחן ערוך, ונקראים "אשלי רברבי".

ספרים נוספים

הרב שבתי חיבר מספר ספרים נוספים:

• ספר הארוך - על טור יורה דעה
• תקפו כהן - ספר למדני - על "דיני תפיסה". ספר זה נלמד הרבה בישיבות, רבי יונתן אייבשיץ אף חיבר לו קיצור, והספר קונטרס הספקות נכתב עליו.
• פועל צדק - מנין המצוות לפי סדר ימות השבוע.
• גבורת אנשים - על סוגיית "גבורת אנשים" בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן קנ"ד, סעיף ז'. לספר צורף שו"ת של אביו רבי מאיר הכהן.
• מגילת עיפה (אמסטרדם 1651), שבו הוא מבכה את חורבן קהילות אירופה שהיה עד לו. בספר יש מידע היסטורי רב על התקופה.
• הש"ך גם כתב קינות על פרעות ת"ח ות"ט (אמסטרדם 1651), חלק מקינותיו נכנסו לספר הקינות, הנאמרות על ידי האשכנזים בט' באב.
• קיימים הגהותיו על ספר ים של שלמה לחולין בכתב יד.

הש"ך היה לאחד מ"נושאי הכלים" (כינוי לפרשני השו"ע) העיקריים של שו"ע יורה דעה וחושן משפט, ופירושיו מודפסים בכל המהדורות.

למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת ה'תמ"ג (1683) שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז. כך, רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז.

עצמאותו בפסיקת הלכה

בכתביו לא נרתע מלחלוק על דברי השולחן ערוך ולהכריע נגד התוספות מכח סברה ובמקום אחר תמה על דברי השו"ע, הרמ"א ועוד: "וכל זה ברור כשמש בצהרים ולא הוצרכתי להאריך רק שהב"י ומהר"ם איסרליש, ובעל ספר לחם משנה ושארית יוסף וב"ח לא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם ומקום הניחו לי מן השמים".

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שבתי הכהן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1248-1241, באתר HebrewBooks
• 'ר' שבתי ב"ר מאיר הכהן (ש"ך)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 96–97 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1294–1295).
• על הש"ך מתוך ספר שם הגדולים של החיד"א
• הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 109–113.
• שבח קנביל, תולדות הש"ך, בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
• שלמה אנגלארד, כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ״א והש״ך, ישורון, חלק יג עמ' תשי"א
• הרב יהושע ענבל, סלע מחלוקת הש"ך והט"ז, מעמ' 34 ואילך, ישורון, חלק לג.

ספריו לקריאה מקוונת

• הארוך מש"ך
• תקפו כהן מהדורת פרנקפורט ה'תל"ז
• תקפו כהן מהדורת וורשה ה'תרמ"ב
• נקודות הכסף אמשטרדם ה'תע"ה
• פועל צדק
• גבורת אנשים
• דרוש על ההגדה

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רבי שבתי כהן על ציר הזמן

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1169 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים