רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
האמרי שאול
הרב שאול ידידיה אלעזר טאוב
Reb Shaul MODZITZER.jpg
לידה 20 באוקטובר 1886
כ"א בתשרי תרמ"ז
אוז'רוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 29 בנובמבר 1947 (בגיל 61)
ט"ז בכסלו תש"ח
תל אביב, ישראל
מקום קבורה בית העלמין היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים ראקוב (פולין), קארצ'ב, אוטבוצק, ניו יורק
מקום פעילות אוטווצק, ניו יורק, תל אביב
תקופת פעילות 19481920
חיבוריו אמרי שאול, ישא ברכה
אב רבי ישראל טאוב
אדמו"ר מודז'יץ ה־2
24 בנובמבר 192029 בנובמבר 1947
(27 שנים)
→ אביו הרב ישראל טאוב

רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ. הלחין למעלה מ-1,500 ניגונים. מכונה גם על שם ספרו "האמרי שאול" ובחסידות מודז'יץ בארצות הברית מכונה על שם ספרו "הישא ברכה".

קורות חיים[edit | edit source]

נולד באוז'רוב שבפולין לרבי ישראל טאוב, מייסד חסידות מודז'יץ. כנער ניכרו בו כישוריו המוזיקליים. נשא בשנת תרס"א את קיילה נחמה בתו של רבי אברהם איגר בעל ה"שבט מיהודה" מלובלין, ממנה נולדו לו בן ובת. בערך בשנת תרס"ה התגרש מאשתו (הילדים נותרו עם אמם שנישאה לרב ירמיה קאליש מאופלה), ובעקבות הגרושים נקלעו חצרות מודז'יץ ולובלין לסכסוך. בזיווג שני נישא לחוה בת המקובל רבי שאול הכהן שווארץ, רבה של סטופניצה, ממנה נולדו לו שני בנים ושתי ובנות, נפטרה בשנת תרע"ח מטיפוס. בזיווג שלישי נישא לנחמה בת רבי אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה נכדו של רבי דוד מקשנוב, נפטרה מסרטן כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה. בזיווג רביעי נישא לברכה אסתר בת אחיו הגדול רב יחזקאל טאוב מאוז'רוב.

הנהגתו[edit | edit source]

בשנת תרע"ז התמנה לרב בקהילת ראקוב, ובשנת תרפ"א, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמו"ר. כשנה לאחר מכן התמנה לרב בקארצ'ב, ובשנת תרפ"ט עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה, שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

באוטבוצק הקים ישיבה בשם "תפארת ישראל" שבה למדו כ-100 תלמידים. לחצרו נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות בפרט בימים הנוראים שבהם היה עובר לפני התיבה, בין המבקרים רבות בבית מדרשו היו גם שלום אש והלל צייטלין[1] ורבי נתן שפיגלגלס היה מגיע בקביעות לימים הנוראים[2]. בשנים אלו הוציא לאור כמה חיבורים תורניים. היה חבר מועצת גדולי התורה העולמית בפולין, ותומך בפעולותיה של אגודת ישראל שם[דרוש מקור].

נודע כאוהב ארץ ישראל, נהג לדרוש רבות בשבחה של ארץ ישראל ועודד את שומעיו לעלות אליה ולהשתתף בבניינה. ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים, בשנים: תרפ"ה, תרצ"ה, תרצ"ח ותש"ז. בביקורו הראשון נועד עם הנציב העליון הרברט סמואל. בשנת 1939 בעקבות פרסום הספר הלבן פרסם "קול קורא" בעיתונות היהודית שבו גינה את ממשלת בריטניה וקרא ליהודים להתחזק ולפעול למען יישוב הארץ ולא "לשבת בחיבוק ידיים"[3].

אחרית ימיו[edit | edit source]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לוילנה[4], וממנה הצליח להימלט לארצות הברית דרך יפן. בזמן שהותו בווילנה הלחין ניגונים ששיקפו את האסון האיום שהתרחש באותה תקופה לעם היהודי. בין השנים תש"א - תש"ז שהה בניו יורק והקים שם בית מדרש. בשנים אלו התפרסמו שבעה קונטרסים בשם "תפארת ישראל" ובהם מדברי תורתו ומניגוניו. בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תש"ז חלה לפתע ובשבת ט"ז בכסלו ה'תש"ח (כ"ט בנובמבר 1947) נפטר. הלווייתו התקיימה למחרת להר הזיתים בהשתתפות הרבנים הראשיים וגדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ישראל. מיד לאחר הלוויה הוחמר המצב הביטחוני בארץ ישראל עם פרוץ מלחמת העצמאות, הגישה להר הזיתים נמנעה ולאחר מכן האור נכבש על ידי הירדנים, והקמת המצבה התאפשרה רק כעבור כ-19 שנה לאחר מלחמת ששת הימים. בנו רבי שמואל אליהו טאוב (ה"אמרי אש") הוכתר כממלא מקומו, התגורר בתל אביב ובה הקים את בית מדרשו. כ-40 שנה לאחר מכן פתח גם נכדו רבי ישראל דוד טאוב בית מדרש בפלטבוש והוא מכונה האדמו"ר ממודז'יץ בארצות הברית.

ניגוניו[edit | edit source]

הרב טאוב היה מלחין פורה. משערים כי הלחין בין 1,500-2,000 ניגונים, חלקם פשוטים וחלקם מסובכים ומורכבים. הוא כתב 5 ניגונים כל כך מסובכים שהתייחסו אליהם כאל אופרות. האופרה ה-4 חוברה בהפלגתו לארצות הברית ולכן כונתה "אופרת הים". בן ציון שנקר, מגדולי מבצעי ניגוני מודז'יץ העיד כי הצליח לבצע את הניגון ללא טעות רק פעם אחת. אופי שירתו התבטא בשירה מהירה ומקוטעת, לפי הסבריו "כי אינו רוצה ליהנות מהשירה בעולם הזה".

ניחן בקול טנור עוצמתי, ונודע ביפי זמרתו, החסידים כינוהו גם "פסנתר חי". שירתו נחשבה לנפלאה, ורבים מכל רחבי פולין באו להאזין לו ולזמרתו[5].

ילדיו[edit | edit source]

היה נשוי מספר פעמים, והיו לו ילדים מכל נשותיו.

מזיווג ראשון
  • האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ
  • גולדה רויזא, אשת רבי חיים יוסף פינקלר (נרצח בשואה), בן רבי מאיר מנחם מרדושיץ.
מזיווג שני
  • רבי יהושע יחזקאל טאוב שהוציא לאור את ההגדה של פסח עם פירוש אדמור"י מודז'יץ, ובנו הוא האדמו"ר רבי ישראל דוד טאוב ממודז'יץ בארצות הברית.
  • חיים יצחק
  • מלכה, אשת הרב אברהם וישקובסקי, נרצחה בשואה עם בנה ישראל.
  • פייגא, אשת הרב יחיאל דנציגר, בנו של רבי אברהם חיים בנו של רבי שמואל צבי מאלכסנדר. נרצחה בשואה עם בעלה ושני ילדיה חוה שרה ושמואל צבי.
מזיווג שלישי
  • ציפורה, אשת אברהם שנקר
  • שרה, אשת אפרים רוזן
  • ישראל
  • דוד
מזיווג רביעי
  • צבי הירש

חיבוריו[edit | edit source]

  • אמרי שאול - אמרות ותורות על פרשיות השבוע.
  • ישא ברכה - תורות על פרשיות השבוע והמועדים, ליקוטים וענייני נישואין.
  • תפארת ישראל - קובץ שיצא מפעם לפעם ובו דברי תורתו ותווים של יצירותיו.
  • ישא ברכה - פירוש להגדה של פסח תש"נ (הספר בקטלוג ULI).

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

מחיבוריו:

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ מאיר שמעון גשורי, ‏לחסידים מזמור, ירושלים תרצ"ו.
  2. ^ ישראל אידלמן, ‏"אוטבוצק - בירת האדמו"רים", בתוך: ספר קהילה - אוטבוצק קרצ'ב, תל אביב תשכ"ח.
  3. ^ קונטרס תפארת ישראל, חוברת ה', ניו יורק 1945, עמ' כב-כג
  4. ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939.
  5. ^ ראו למשל: יהושע אייבשיץ, ‏כערער בערבה, ירושלים תשנ"ט, עמ' 154–153, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).


NivdakVeushar.png

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -3396 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png