רצח פוליטי
רצח פוליטי הוא רצח של אדם על שום דעותיו או פעילותו האידאולוגית או הפוליטית.
הגדרות ומחלוקות[edit | edit source]
רצח פוליטי עשוי להתבצע לצורך מטרות שונות, כגון החלפת השלטון, זיעזוע המשטר, שינוי הקו המדיני של מדינה או תנועה פוליטית, סיכול תוכנית מדינית, סילוק מתחרה מזירת ההתמודדות על השלטון, או מניעת המשך פעילות. לעיתים הסיבה לרצח אינה להגשמת מטרה עתידית ברורה, אלא כנקמה על מעשי עבר, השגת אפקט פסיכולוגי כלפי תומכי הנרצח, ואף פרסום עצמי.
ההגדרה של פעולה כרצח פוליטי תלויה כמעט תמיד בעיני המסתכל. אירוע הנחשב לרצח פוליטי בעיני תומכי הנרצח, לעיתים קרובות יוגדר על ידי מתנגדיו כהתנקשות לצורך שחרור מרודן, נקמה לגיטימית, או פעולת ענישה (הוצאה להורג), בעיקר אם הם מחזיקים בעמדת כוח בזמן הרצח או כתוצאה ממנו. בדומה לכך, אירועים המתרחשים כחלק מלחימה נגד ארגוני גרילה או ארגוני טרור ומוגדרים מצד אחד כפעולות אכיפה, השלטת סדר בכוח הנשק, או סיכול ממוקד, עשויים להיתפס על ידי הצד השני כרצח פוליטי. על כן הגדרות של אירועים ספציפיים נתונות לעיתים קרובות במחלוקת.
בהיבט ההיסטורי, רצח פוליטי יכול לשנות גורל של עמים ומדינות. אירועי רצח פוליטיים הביאו במספר מקרים לשינוי ניכר במדיניות בעקבות החלפת השלטון, ובטווח ארוך יותר. דוגמאות לכך הן רצח הקיסר הרומי קליגולה שסיים את שלטון האימים והטירוף שלו, רצח נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן שגרם לעיכוב ארוך ביישום שוויון זכויות לאחר ביטול העבדות, ורצח יצחק רבין שעצר בפועל את המשך יישום הסכמי אוסלו. רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכי-דוכס פרנץ פרדיננד היה הניצוץ שהצית את מלחמת העולם הראשונה.
בהיבט המשפטי, רצח פוליטי עשוי להיות עבירת רצח מבחינת החוק הפלילי המקומי, אך לעיתים מתואר הרצח בדיעבד כמעשה לא פוליטי ואף לגיטימי, במיוחד אם הוא חלק מהפיכה שהצליחה להביא להחלפת השלטון. במקרים רבים זכו רוצחים בדיעבד להכרה כגיבורים לאומיים. בימי קדם היו מקרים רבים בהם מבצעי רצח פוליטי תפסו את השלטון בעצמם. עלייתו של יהוא לשלטון בממלכת ישראל היא דוגמה לכך.
לא כל רצח של אישיות פוליטית נחשב בהכרח רצח פוליטי. טבח משפחת המלוכה של נפאל שבוצע על ידי יורש העצר אשר התאבד לאחריו, לא נחשב כרצח פוליטי, על פי ההסבר המקובל (אם כי על פי תאוריית קשר הנפוצה במדינה, האחריות לרצח מוטלת על אחיו של יורש העצר שהוכתר למלך לאחר הרצח; במסגרת השערה זו, זהו רצח פוליטי לכל דבר).
התנקשות או ניסיון התנקשות באישיות פוליטית מוסברים לעיתים כמעשה טירוף. כך היה ברצח השרה השוודית אנה לינד, וכך היה בניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן.
הוצאה להורג של שליט או יריב פוליטי לאחר הפיכה אינה נחשבת לרוב כרצח פוליטי, אם השלטון החדש אינו המשכו הישיר של השלטון הקודם. דוגמאות לכך הן הוצאתו להורג של ניקולאה צ'אושסקו לאחר לכידתו בידי מורדים, ושל סדאם חוסיין, בעקבות משפטו בידי המשטר החדש בעיראק, אשר בנסיבות אחרות היו עשויים להיות מוגדרים כרצח פוליטי.
אבטחת השלטון[edit | edit source]
לנוכח האיום של רצח פוליטי, הייתה הגנת חיי השליט לאורך ההיסטוריה למשימה חשובה שהוטלה על כוחות מיוחדים, לרוב של נאמני השליט כמו קרובי משפחתו או בני עמו. בתקופה המודרנית, בה נחשפים המנהיגים לציבור ואינם מסתגרים בארמונות וטירות, הפך תפקיד שמירתם למורכב וקשה ביותר ודורש הכשרה מקצועית ונהלים מיוחדים. בארצות הברית מוטלת משימת אבטחת הנשיא על השירות החשאי. ברוסיה את התפקיד מבצע שירות הביטחון הנשיאותי ושירות האבטחה הפדרלי. בישראל מוטלת משימת אבטחת ראשי השלטון על היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי ועל יחידת "כח עוז" של משמר הכנסת.
ראו גם[edit | edit source]
- רשימה של התנקשויות פוליטיות
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- אמיל פויירשטיין, רציחות פוליטיות במאה העשרים, הוצאת כתר, 1986.
- אשר אילני, רציחות פוליטיות בארץ ישראל, הוצאת כרמל, 2004.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- אושי דרמן, על מעשי רצח פוליטי בהיסטוריה היהודית, באתר בית התפוצות, נובמבר 2017
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1782 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
