רמי רחמימוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רמי רחמימוב
Rami Rahamimoff.jpg
לידה 17 במאי 1937
פטירה 15 במרץ 2008 (בגיל 70)
ענף מדעי נוירוביולוגיה
פרסים והנצחה פרס ישראל בחקר מדעי הרפואה לשנת תשנ"ח.
תרומות עיקריות
ביופיזיקה של העברה סינפטית, חקר תעלות יונים עצביות

רמי רחמימוב (17 במאי 193715 במרץ 2008) היה רופא, חוקר מערכת העצבים, פרופסור לפיזיולוגיה, והמדען הראשי של משרד הבריאות. חתן פרס ישראל, תשנ"ח.

ביוגרפיה[edit | edit source]

רחמימוב נולד בעיר סופיה שבבולגריה. עלה לישראל בשנת 1949 ולמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בשנת 1963 סיים לימודי רפואה באוניברסיטה העברית. בשנים 1965–1967 עשה פוסט-דוקטורט בלונדון אצל הפיזיולוג זוכה פרס נובל ברנרד כץ. בשנת 1971 מונה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ובשנת 1975 מונה לפרופסור מן המניין. בשנים 19811985 כיהן כדיקן הפקולטה. משנת 1992, עמד בראש מרכז מינרווה של האוניברסיטה העברית והטכניון לביופיזיקה של התא.

רחמימוב היה נשוי לפרופסור לביוכימיה חנה רחמימוב ואביהם של נמרוד רחמימוב, רופא אורטופד, איריס רחמימוב, פרופ' להיסטוריה, ותמר רחמימוב-הוניג, עורכת דין.

מחקר[edit | edit source]

במסגרת התמחותו בחקר המוח היה רחמימוב מחלוצי מדעני הנוירוביולוגיה ועבודתו ביססה את תחום הנוירוביולוגיה המודרנית בישראל. בין תפקידיו האקדמיים, למד וחקר במוסדות שונים בישראל ובעולם: האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת סטנפורד ומכון מקס פלאנק. מחקריו עסקו בתקשורת במערכת העצבים, וביססו את היחס הכמותי בין יון הסידן ושיחרור הנוירוטרנסמיטר. בהמשך עסק בחקר תכונותיהן של תעלות יונים במערכת העצבים. לאורך השנים פרסם עשרות מאמרים בעיתונות הרפואית והמדעית[1] . עבודתו המדעית זכתה להוקרה עם קבלתו את פרס ישראל לחקר הרפואה בשנת 1998.

הוראה[edit | edit source]

רחמימוב נחשב לאחד המורים הדגולים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, וזכה באופן קבוע מדי שנה בתואר המרצה המצטיין. הוא חינך דורות רבים של רופאים וחוקרים המהווים כיום את השדרה המרכזית של הרפואה בישראל. לאחר מותו, קרא בית הספר לרפואה את פרס המרצה המצטיין בשלב הפרה-קליני על-שמו של רחמימוב.

פעילות ציבורית[edit | edit source]

רחמימוב עסק בפעילות ציבורית נרחבת עוד כסטודנט ובמשך כל חייו. בין תפקידיו: יו"ר אגודת הסטודנטים לרפואה בישראל, יו"ר ועדת הביקורת של הסתדרות הסטודנטים, יו"ר וחבר ועדות בדיקה של המועצה להשכלה גבוהה ויו"ר האגודה הישראלית לביולוגיה ניסויית (אילנית). בשנת 1989 מונה רחמימוב לראשות ועדה שבדקה את המחקר הרפואי בישראל. רחמימוב היה יו"ר ראשון של המועצה לניסויים בבעלי חיים (19951999), יו"ר ועדת מקצוע הביולוגיה במשרד החינוך (משנת 1999), חבר הוועדה המדעית המייעצת וחבר הנאמנים של המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל, חבר הוועדה של המרכז למחקר רפואי באוניברסיטת תל אביב, יו"ר ועדת פרס אלקלס למחקר רפואי מטעם קרן קיימת לישראל, יו"ר חבר הנגידים של הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל (20062007), ואחרים. משנת 2001 ועד לפטירתו שימש כמדען הראשי של משרד הבריאות.

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ pubmeddev, rahamimoff r - PubMed - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +328 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png