רב חנא בר חנילאי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רב חנא בר חנילאי
מקום מגורים עיר הסמוכה לסורא
תקופת פעילות שני ושלישי לאמוראי בבל
רבותיו רב הונא
בני דורו רב חסדא, עולא

רב חנא[1] בר חנילאי היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי (המאות ה-3 וה-4 לספירה). תלמיד מובהק של רב הונא.

מקום מגוריו אינו מופיע בספרות חז"ל, אך מדברי התלמוד עולה כי עירו הייתה פרבר הסמוך לסורא, עירו של רבו רב הונא, והיא הייתה תחת אחריותו ההלכתית של רב הונא, שהיה רבה של סורא[2]. לדעת רבי אהרן הימן מקום מגוריו הוא מתא מחסיא, שנחרב בימיו ונבנה שוב בהמשך ימי האמוראים[3].

מהתלמוד עולה שהיה אדם חשוב ומכובד[4], והוא אף מכונה "גברא רבה" הטרוד בשמועתו (כלומר, שראשו תפוס בלימודיו)[5], אך לא מופיע כל דבר הלכה או אגדה ממנו[3]. עם זאת, בתלמוד מופיעה קושיה שהקשה[6], וכן שאלה הלכתית ששאל את רבו רב הונא[5]. אצל ריא"ז הוא מופיע כצדיק "שהיה גומל חסדים ביותר"[7].

אזכורו הבולט והמפורסם, הוא אודות מעשי הצדקה המיוחדים שלו, ועל ביתו שנחרב. בתלמוד בבלי מסופר על עולא ורב חסדא שהלכו יחד בדרך, ועברו על יד תל חרבות שהיה לפני כן ביתו של רב חנא בר חנילאי. לנוכח המראה נאנח רב חסדא. עולא, שהיה אמורא ארץ-ישראלי ונחותי, לא ידע את הרקע ושאל את רב חסדא על סיבת אנחתו. רב חסדא הסביר לו את סיבת האנחה, תוך פירוט תיאור מעשי הצדקה של רב חנא בר חנילאי בביתו:

אמר לו (רב חסדא לעולא): איך לא איאנח? (והרי) בית שהיו בו 60 אופות ביום, ו-60 אופות בלילה, והיו אופות לכל מי שצריך; ולא הוציא (רב חנא בר חנילאי) את היד מהכיס שלו, משום שסבר שמא יבוא עני בן טובים ועד שיושיט ידו לכיס יתבייש (העני). ועוד, היו פתוחות לו (לבית זה) ארבע דלתות לארבע רוחות העולם; וכל מי שהיה נכנס רעב, היה יוצא כאשר הוא שבע; והיו זורקים לו חיטים ושעורים בשנות בצורת מבחוץ, כדי שכל מי שמתבייש לקחת ביום יבוא וייקח בלילה. כעת שנפל (הבית והוא כעת) תל חרבות, וכי לא איאנח?

המקור בארמית
אמר לו: היכי לא אתנח? ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך; ולא שקל ידא מן כיסא, דסבר: דילמא אתי עני בר טובים, ואדמטו ליה לכיסא קא מכסיף. ותו, הוו פתיחין ליה ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא, וכל דהוה עייל כפין נפיק כי שבע. והוו שדו ליה חטי ושערי בשני בצורת אבראי, דכל מאן דכסיפא מילתא למשקל ביממא אתי ושקיל בליליא. השתא נפל בתלא, ולא אתנח?

במגבית צדקה שערך רב הונא, מופיעה השתתפותו באופן ייחודי מבין כל בני מקומו[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

NivdakVeushar.png