רב המנונא (השני)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רב המנונא
מקום קבורה חרתא דארגיז / ארץ ישראל (ראו בפסקה מקום קבורתו)
מקום פעילות בבל
תקופת פעילות שני אמוראים
רבותיו רב
תלמידיו רב יוסף
בני דורו רב חסדא

רב המנונא היה אמורא בבלי בדור השני של התקופה.

היה תלמיד אהוב של רב, עד שכונה על ידו "בני".[1] מסר כמה אמרות בשמו,[2] ובאופן כללי העביר הרבה מתורתו של רבו - רב, ובכל מקום שנאמר אמרי בי רב, הכוונה לרב המנונא.[3] על תלמידיו נמנה רב יוסף, והוא זכה להבנה מיוחדת בדברי רבו, גם כאשר רבים אחרים לא הבינו אותם.[4]

משנתו

בתלמוד מובאות בשם רב המנונא גם אמרות הנסובות על דברי אגדה; כך לדוגמה אמר: "לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן."[5] וכי "אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה."[6]

באופן כללי רב המנונא עסק רבות בתפילה; כך לדוגמה קבע כמה מההלכות הבסיסיות למתפלל: "וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו, רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו, וקולה לא ישמע - מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו, ויחשבה עלי לשכורה - מכאן ששכור אסור להתפלל."[7]

באותו נושא, רב המנונא קבע חלק מברכות התורה - חלק מהותי מהתפילה המוכרת בימינו - את ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו..." וקבע כי "זוהי מעולה שבברכות".[8] כמו כן מובאות בתלמוד נוסחים של כמה ברכות נוספות שתיקן רב המנונא.[9]

בתלמוד מובאות שני נוסחי תפילות שנהג לומר. האחת היא: "הא רב המנונא מצלי לה ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? - שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם."[10] והאחרת היא: "יהי רצון מלפניך השם אלוהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשיכה, ואל ידווה ליבנו, ואל יחשכו עינינו."[10]

מקום קבורתו

רב המנונא חי בבבל, אך כאשר נפטר הוחלט להעלות את גופתו לקבורה בארץ ישראל. יחד עם גופתו נלקחה גם גופת רבה בר רב הונא לקבורה בארץ ישראל, ובדרך הגיעו לגשר צר בו לא יכלו הגמלים נושאי הארונות לעבור יחד - והגמלים נעמדו. חז"ל פירשו זאת כי החכמים, גם לאחר מותם, נתנו כבוד האחד לאחר, ולא הקדימו לעבור.[11] לעומת זאת רש"י מביא תשובה מהגאונים, שבה נאמר שמערת קבורתו של רב המנונא קיימת בארגיז[12]. ביישוב הדברים, יש שכתבו כי אותו שהועלה לארץ ישראל הוא רב המנונא השני, ואילו רב המנונא השלישי אכן נקבר במקום מגוריו ב"חרתא דארגיז"[13], ויש שכתבו כי שניהם נאמרו על רב המנונא השלישי, שנקבר בתחילה במערה בעיר מגוריו חרתא דארגיז, ולאחר שהתאכל ונרקב בשרו ליקטו את עצמותיו והעלו אותו לקבורת קבע בארץ ישראל[14].

זיהויו בנפרד מרב המנונא השלישי

גם רב המנונא השני, וגם רב המנונא השלישי, מכונים בתלמוד "רב המנונא" בסתם. עם זאת, מתוך מספר אזכורים ומימרות בתלמוד, הסיקו מפרשי התלמוד כי מדובר בשניים שונים שביניהם מרחק של דור (האחד - הנוכחי - תלמיד של רב אמורא), והשני תלמיד [חבר] של רב חסדא)[15].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלימסכת עירוביןדף נ"ד, עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלימסכת ערוביןדף ט"ז, עמוד ב', תלמוד בבלימסכת עירוביןדף נ"ד, עמוד א', ובמקומות נוספים.
  3. ^ תלמוד בבלימסכת סנהדריןדף י"ז, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלימסכת כתובותדף נ', עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלימסכת שבתדף קי"ט, עמוד ב'.
  6. ^ תלמוד בבלימסכת קידושיןדף מ', עמוד ב'.
  7. ^ הפסוק מופיע בספר שמואל א, פרק א', י"ג; תלמוד בבלימסכת ברכותדף ל"א, עמוד א'.
  8. ^ תלמוד בבלימסכת ברכותדף י"א, עמוד ב'.
  9. ^ ראו: תלמוד בבלימסכת ברכותדף נ"ז, עמוד ב', ובתלמוד בבלימסכת ברכותדף נ"ח, עמוד א'.
  10. ^ 10.0 10.1 תלמוד בבלימסכת ברכותדף י"ז, עמוד א'.
  11. ^ תלמוד בבלימסכת מועד קטןדף כ"ה, עמוד א'.
  12. ^ רש"י , פירוש רש"י לתלמוד, על תלמוד בבלימסכת שבתדף י"ט, עמוד ב', ד"ה דארגיז.
  13. ^ ראו בהגהת רבי אברהם משכיל לאיתן, מצפה איתן, על תלמוד בבלימסכת שבתדף י"ט, עמוד ב'.
  14. ^ רבי חיים יצחק ראביד, ‏מרחבי יצחקי - א, על שבת, דף י"ט, עמוד ב', ברש"י ד"ה דארגיז, מרחביה תרפ"ט, עמ' קס"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  15. ^ ראו תוספות על תלמוד בבלימסכת עירוביןדף ס"ג, עמוד א', ד"ה רב המנונא, ועל תלמוד בבלימסכת יבמותדף פ"ג, עמוד ב', ד"ה אמרי; רא"ש, תוספות הרא"ש, על תלמוד בבלימסכת כתובותדף נ', עמוד ב', ד"ה יתיב.


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2981 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png