רב דוסא בן סעדיה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רב דוסא בן סעדיה
לידה בערך 930
בערך ד'תר"ץ
בבל
פטירה 1017
ד'תשע"ז
בבל
מקום פעילות בבל
השתייכות גאונים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבה

רב דוסא בן סעדיה אלפיומי גאון (ד'תר"ץד'תשע"ז), היה מגאוני בבל. כיהן כראש ישיבת סורא.

תולדותיו[edit | edit source]

שנת לידתו של רב דוסא אינה ידועה, וההשערה היא שנולד בערך בשנת ד'תר"ץ (930) לאביו רב סעדיה גאון, שהתגורר באותה עת בבגדד ועמד בראשות ישיבת סורא. יש משערים שנקרא על שם דוסא אביו של רבי חנינא בן דוסא, שרס"ג התייחס אחריו בחיבורו "אשא משלי", וביקש להציג את ייחוסו בכך שקרא לבנו על שמו.[1]

התייתם מאביו בילדותו, בשנת ד'תש"ב (942), כשהיה בערך בן שתים עשרה. בשנת 953 פרסם יחד עם אחיו שארית את רשימת ספרי אביהם, רס"ג.[2]

בשנת ד'תשע"ג (1013) התמנה לראש ישיבת סורא בבגדאד. ישיבת סורא סבלה באותה תקופה מקשיים תפקודיים, ולמעשה חדלה לתפקד זמן קצר אחרי פטירת רס"ג, בשנת 942. אך כדי לאפשר מינויים של תלמידי חכמים שנמנו על בני ישיבת פומבדיתא, פתח רב שרירא גאון מחדש את ישיבת סורא, ובראשה הועמדו בזה אחר זה צאצאי הגאונים הקודמים: רב צמח צדק בן יצחק בן פלטוי בן צמח גאון בן רב פלטוי גאון, רב שמואל בן חפני גאון בן רב כהן צדק גאון, ואחריהם רב דוסא בנו של רס"ג.[3] בתקופת גאונותו של רב שמואל בר חפני כיהן רב דוסא בתפקיד המשני בחשיבותו: אב הישיבה.[4] רב דוסא עמד בראשות ישיבת סורא כחמש שנים, עד לפטירתו בשנת ד'תשע"ז (1017).[5]

בתקופת גאונותו שלטו הבויהים בבגדד, אף על פי שבאורח רשמי עמד בראש החליפות הח'ליפה העבאסי אל-קאדר (1031-991). תקופה זו הייתה רבת תהפוכות בעיר, ולא אחת התפרע המון ברחובות.

מעמדו[edit | edit source]

התפרסם גם מחוץ לבבל, והשיב לשאלות שנשלחו אליו מקירואן (כיום בתוניס),[6] וליהודי ספרד. חלק מהשאלות עוסקות בבקשה לבאר דברים מכתבי אביו.

חיבוריו וכתביו[edit | edit source]

מכתביו השתמרו תשובות בודדות בלבד שפורסמו בתשובות הגאונים. בעיקר ידועה תשובתו בעניין כתובת בנין דכרין, בה הוא דן בין היתר בדברי רב האי גאון, בן דורו הצעיר ממנו. כמו כן הובאו מדברי תורתו בכתבי רבי יהודה אלמדארי. יש המייחסים לו גם את הדברים המובאים בשיטה מקובצת למסכת בבא קמא בשם רב דוסא גאון, אך ככל הנראה מדובר בחכם אחר בשם זה.

רבי אברהם אבן דאוד מביא בספרו ספר הקבלה, כי שלח איגרת לרב חסדאי בן יצחק הנשיא ובה מונוגרפיה על קורות אביו הרס"ג, וייתכן שהכוונה לפהרסת הנזכרת, שבה פירט את חיבורי אביו ואת קורות חייו בקצרה.

מלבד תשובותיו, חיבר רב דוסא גם פירושים לתלמוד שלא הגיעו אלינו, וכן ספרים בפילוסופיה שאבדו אף הם, בין חיבוריו היה אחד שדן בבעיית קדמות העולם, והוא נמנה ברשימת חיבורים שמסר הרמב"ם כעוסקים בנושא, לצד חיבוריהם של אביו רס"ג, רב שמואל בן חפני, אהרון בן סרדג'אדו, רב האיי גאון, ויונה אבן ג'נאח.[7]

לקריאה נוספת[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ א"א הרכבי, זכרון לראשונים, ה, עמ' קסה. לדיון רחב בנושא זה, ראו: אליעזר שלוסברג, תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל, ע"ד, רמת-גן תשמ"ט, עמ' 37.
  2. ^ כ"י קיימברידג' T-S 10G5.7, הספרייה היהודית בימי הביניים עמ' 312-3.
  3. ^ י. מאן, 'עניינים שונים לחקר תקופת הגאונים', תרביץ ה (תרצד), עמ' 178
  4. ^ מנחם בן-ששון, 'חידוש הקשרים של ישיבות בבל עב המערב', תרביץ נו (תשמ"ז), עמ' 190.
  5. ^ תאריך פטירתו עולה מתוך קטע הגניזה שפורסם על ידי גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, א, תשנ"ז, עמ' 21–119. הגאונים נבחרו בדרך כלל לעת זקנתם, ולכן כיהנו לתקופות קצרות יחסית. ראו ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, ירושלים, 1998, עמ' 21, הערה 33.
  6. ^ שלמה אהרן ורטהיימר, קהילת שלמה, עמ' 72: 'שטר שזמנו כתוב בשבת, לרבנו דוסא לעיר קירואן'; שלמה דב גויטיין, 'שלוש איגרות מן העיר קירואן אל יוסף בן עוכל', תרביץ לד (תשכ"ה), עמ' 178.
  7. ^ הוספת מעתיק המקור הערבי של מורה נבוכים כתב יד אוקספורד Hunt. 267, סוף חלק א, מצוטט על ידי מונק, במהדורתו למורה נבוכים בתרגום לצרפתית, חלק ראשון, עמ' 462.


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -537 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png