רבי שמעון בן אבישלום

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

רבי שמעון בן אבישלום (או בן אבשלום, או בן אבטולמוס) היה אמורא בבלי מבעלי האגדה שזמנו ומקומו אינם ידועים בבירור.

שמו וזהותו

מקובל להניח כי היה מאמוראי בבל, שכן הוא מוזכר רק בתלמוד הבבלי, ולא בתלמוד הירושלמי הארצישראלי. עיסוקו העיקרי היה ככל הנראה באגדה, שכן מימרותיו הן בעיקר בתחום זה. באחד מאזכוריו הוא מופיע בתלמוד כמי ששם אביו היה "אבשלום"[1], אך יש מן הראשונים שכתבו שלא ייתכן לגרוס כן, שכן אין מזכירים שם של אדם רשע[2]. במקום נוסף הוא מופיע כמי ששם אביו היה "אבטולמוס"[3], אך יש מהראשונים שגרסו "אבשלום"[4]. אף במקור בתלמוד בו הוא מופיע כ"בן אבישלום", קיימות גרסאות של "בן אבשלום"[5].

מדברי רבי יוסף שאול נתנזון משמע כי רצה לזהותו עם התנא שמעון אחי עזריה, שמוזכר כבנו של אבטילס, אך סיים בצריך עיון[6].

מדבריו

הוא מופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים בודדות; שתיים מהן באגדות התלמוד:

  • התלמוד דן במזמור התהילים הפותח בפסוק: "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ"[7], שעוסק בעת מנוסתו של דוד מאבשלום בנו שרצה להרוג אותו. התלמוד שואל מדוע אמר דוד באותה השעה מזמור, בעוד שלכאורה היה עליו לומר קינה. התלמוד מביא על כך את תירוצו של רבי שמעון בן אבישלום: "משל למה הדבר דומה? - לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו - היה עצֵב, לאחר שפרעו - שָׂמַח. אף כן דוד, כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ (ספר שמואל ב', פרק י"ב, פסוק י"א) - היה עצֵב, אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי. כיון דחזא דאבשלום הוא - שמח, משום הכי אמר מזמור"[8].
  • בנביא מוזכר כי דבורה הנביאה הייתה יושבת תחת תומר, לשפוט את העם[9]. בתלמוד מובא בשם רבי שמעון בן אבשלום כי מיקומה זה הוא משום איסור ייחוד[1], שכן כך היא בלא כתלים, תחת עץ שענפיו גבוהים.
  • במשנה מופיעה דעה כי המוכר עיר לחברו, אם לא פירטו מה כוללת העסקה, אנו מניחים כי בכלל העיר נמנה גם ה"סנטר". בתלמוד מובאים שני פירושים למילה "סנטר". אחד מהם הוא של שמעון בן אבטולמוס, המפרש כי הכוונה ל"באגי"[10], כלומר השדות שסביב העיר[11].

ראה גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א'.
  2. ^ בעלי התוספות, תוספות, על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ד, עמוד ב', ד"ה שני. וראו רבי אברהם חיים שור, על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ח, עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ח, עמוד א'. לזיהויו כרבי שמעון בן אבישלום, ראו לדוגמה אצל: בנימין זאב בכר, אגדת אמוראי ארץ ישראל, ‏חלק ג', תל אביב תרפ"ה-תרפ"ז, עמ' 775, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר) (בגרמנית), וראו גם: רבי יוסף שאול נתנזון, דברי שאול - חלק לשבעה, ‏ערך אבשלום, לבוב תרל"ט, דף ט"ו, עמ' ב', באתר אוצר החכמה.
  4. ^ רשב"א, ריטב"א, ר"ן ורמ"ה, על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ח, עמוד א'. אמנם רבנו חננאל, שם, ורשב"ם, שם, ד"ה שמעון, גרסו "אבטולמוס".
  5. ^ רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, דקדוקי סופרים, ‏חלק א', מסכת ברכות, פרק ראשון, מינכן תרכ"ח, דף י"ד, עמוד א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ רבי יוסף שאול נתנזון, שי למורה, אבן העזר, סימן קכ"ט, סעיף ל"ד, סוד"ה באבי שלום.
  7. ^ ספר תהלים, פרק ג', פסוק א'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד ב'.
  9. ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ח, עמוד א'.
  11. ^ רשב"ם, על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ח, עמוד א', ד"ה באגי.


NivdakVeushar.png