רבי שמואל מאיוורא

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:רב

פרמטרים ריקים [ תאריך פטירה עברי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי שמואל מאיוורא
אין תמונה חופשית
מקום לידה אֶוְורֶה, צרפת
מקום פעילות קשטילטירי (אנ'), צרפת
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו ריצב"א; רבי נתנאל מקינון; אחיו רבי משה מאיוורא
תלמידיו רבי יונה גירונדי; רבי יצחק מקורביל, בעל ספר מצוות קטן; מהר"ם מרוטנברג; רבי פרץ מקורביל; רבי שמשון בן צדוק; ועוד
בני דורו רבי יחיאל מפריז

רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"[1]; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.

ביוגרפיה

נולד באֶוְורֶה שבחבל נורמנדי עילית, צפון צרפת, לרבי שמואל מאיוורא.

למד אצל הריצב"א[2], וככל הנראה גם אצל אחיו רבי משה מאיוורא ואצל רבי נתנאל מקינון (שאצלם הוא היה במעמד של תלמיד חבר)[3].

מדברי כמה ראשונים נראה כי נהג בהנהגות חסידות, וכך הוא מופיע בתואר "החסיד" אצל אחד מתלמידיו[4].

כתב חיבורים על כמה ממסכתות הש"ס, מהם שכונו בשם "פרישה" ומהם בשם "שיטה"[5].

תקופת חייו המדויקת אינה ידועה. הזמן המוקדם ביותר לפטירתו הוא 1294, על פי מקור המזכיר אותו בחייו לצד אזכור של מהר"ם מרוטנברג כשכבר נפטר, בשנת 1293.

הוא מופיע כרב העיר קשטילטירי (אנ') שבחבל פיקרדיה בצפון צרפת, אחרי פטירת רבי יהודה בן יצחק מסר לאון בשנת ד'תתקפ"ד (1224)[6].

קיימת השערה על שני בנים שהיו לו: רבי יעקב ורבי מנחם.

רבי יונה גירונדי למד אצלו (כמו גם אצל אחיו רבי משה)[7], וכן רבי יצחק מקורביל, בעל ספר מצוות קטן, מהר"ם מרוטנברג, רבי פרץ מקורביל, רבי ידידיה מנירנברג[8], רבי שמשון בן צדוק (בעל "תשבץ קטן")[9].

תוספות איוורא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוספות איוורא

ערך את תוספות איוורא יחד עם אחיו רבי משה ורבי יצחק, שיחד עמדו הם בראש קבוצה שכונתה "גדולי איוורא", "רבני איוורא" או "חכמי איוורא". האחים למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ואף מביאים זה מדברי זה. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, וייתכן אף שעל כל הש"ס; חומר רב השתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ראו רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן, סי' קנ"ג; רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, מסכת מנחות, דף ט"ז, עמוד ב', אות כ"ח.
  2. ^ ספר האגור, סי' א'קנ"ו. וראו אורבך וליפשיץ להלן.
  3. ^ אפרים אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 396; יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29.
  4. ^ אפרים אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 396; יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 31.
  5. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 31–32.
  6. ^ רש"ל, שו"ת מהרש"ל, סי' כ"ט, וראו אצל יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29.
  7. רמב"ן, דרשות הרמב"ן, דרשה לראש השנה, ד"ה ודבר זה.
  8. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 30.
  9. ^ רבי שמשון בן צדוק, ספר תשב"ץ קטן, סימן קנ"א.

NivdakVeushar.png