רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Disambig RTL.svg המונח "מהרש"א" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מהרש"א (פירושונים).
ציור מיוחס למהרש"א

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלס; ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך.

תולדות חייו

המהרש"א נולד לרבי יהודה הלוי[1] ולגיטל (ממשפחת המהר"ל מפראג) בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שבממלכת פולין, ונודע כעילוי עוד בילדותו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (יידיש: של איידל)[2]. בשנת שס"ח 1608 נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לפי ש.מ. חונס (תולדות הפוסקים), לאחר כהונתו בלובלין, כיהן כרב בטיקטין, אך יש שמקדימים את תקופתו בטיקטין לשנת שמ"ה[3]. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. השתתף בוועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום "דלתי לארח אפתחנו" (איוב)[4]. כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר בה' בכסלו ה'שצ"ב (1631), ונקבר באוסטרואה.

חתנו היה ר' משה בן יצחק בונמש (נקרא גם רבי משה מלובמלא)[5] ערך את פירושיו בספר "מהדורא בתרא" והוסיף הערות וחידושים משלו. בהקדמת הספר רשם את צוואת חותנו המהרש"א להפיק את חידושי ההלכות וחידושי האגדות זה לצד זה. תבנית זו נשמרה בדפוס וילנא.[7]

פירוש המהרש"א

המהרש"א חיבר שני חיבורים על הש"ס: חידושי הלכות המבאר את החלק ההלכתי בתלמוד, וחידושי אגדות המפרש את אגדות חז"ל. חיבורים אלו צורפו לחיבור אחד בדפוסים והם משולבים זה בזה לפי סדר הדפים, כאשר החלק האגדי הודפס בגופן קטן יותר על מנת להבדיל בין שני החלקים.[6] חיבור זה מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה. בנוסף, חתנו רבי משה חיבר חיבור בשם "מהדורא בתרא" הכולל את חידושיו וחידושי חותנו. חיבור זה נדפס אף הוא ברוב מהדורות הש"ס.

פירושו של המהרש"א מתמקד בעיקר בתוספות, אבל לפעמים מפרש גם את הגמרא ורש"י. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א, ורבי אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש") באגרותיו מדריך ללמוד מהרש"א כחלק עיקרי בלימוד[8]. גם חכמי צפון אפריקה והמזרח החשיבו מאד את לימוד המהרש"א, לדוגמה, הרב עזרא עטיה הנהיג בישיבת פורת יוסף, שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר. וכן נהגו בישיבות צפון אפריקה.[9]

בספרו מרבה המהרש"א לחלוק על המהרש"ל[10]. על המהרש"א נערכו מספר חיבורים, המפורסם שבהם הוא קרני ראם, המודפס לצד המהרש"א ברוב מהדורות הש"ס.

משפחתו

  • בנו יהודה לייב.
  • חתנו משה מייזליש מלובמלא - בן יצחק וולף מייזליש, בן דרייזל ושמחה בונם מייזליש.
  • בנו אברהם.
  • חתנו שמעון זאב אוירבך.
  • בתו - אמו של אליהו אברהם.
  • חתנו שלמה שפירא - אביו של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות".
  • בנו משולם זלמן.
  • בתו שרה - בזיזוג ראשון אשת ר' שמואל הירש. בזיווג שני אשת ר' בנימין וולף טויבער מווילנה, בנו של יצחק וולף בונם מייזליש, בנם של דרייזל שמחה בונם מייזליש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במספר פעמים בחיבורו מזכיר את אביו. ראו סוכה, דף י"א, עמוד א', ד"ה אי קביעי; דף ל"ח, עמוד ב', ד"ה באמת; דף נ', עמוד א', ד"ה חזקיה; ראש השנה, דף ח', עמוד א', ד"ה ה"ק; חגיגה, דף י"ז, עמוד א', ד"ה תפסת; סוטה, דף ז', עמוד א', ד"ה אבל; בבא בתרא, דף ל"ב, עמוד א', ד"ה אנן; ד, ק"ח, עמוד א', ד"ה ואחין; דף קכ"ב, עמוד ב', ד"ה ויתנו; דף קמ"ו, עמוד א', ד"ה סבלונות.
  2. ^ אליקים כרמוליזכרון לראשונים וגם לאחרונים, הכרמל, 31 במרץ 1867
  3. ^ הרב שמואלויל כהנא, ענף עץ אבות. מצוטט בספר טיקטין, תל אביב תשי"ט, עמ' 64.
  4. ^ על פי 'סיפורי צדיקים' ביידיש שם מתורגמת הכתובת "דלתו פתח לעני". הפסוק המקורי אינו ברור: סביר שמדובר על חלק מפסוק מתחילת קינת איוב "כִּי לֹא סָגַר, דַּלְתֵי..." או ממשלי איוב "בַּחוּץ - לֹא יָלִין גֵּר (במשמעות: זר), דְּלָתַי - לָאֹרַח אֶפְתָּח". ייתכן גם שהיה זה משחק מילים מהפסוק בפרשת כי תצא: "פתח תפתח" במשמעות פתיחת דלתות, במקור: עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ, או משחק מילים על מאמר התלמוד הבבלי (פרק השותפין) דלית ליה דלת במשמעות 'אין לו עניים', וגם 'לקחת (כלומר: פתחת) לו דלת'. ובספר תולדות אדם כתב הרב מרגליות "מעל המשקוף נחרת בכתבת קעקע 'בחוץ לא ילין גר, דְּלָתַי לאורח אפתח' (איוב לא לב)".
  5. ^ ספר תפארת אבותינו חלק ב', יצחק הכהן מאשקוויטש, הוצ' תמר, התשע"א, עמ' פ"ג.
  6. ^ 6.0 6.1 הספר חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א המכונה: מהדורא בתרא הודפס בלובלין בשנת ה'ת"ל (1670). לאחר מכן הועתק בש"ס בדפוס וילנא בסופי הכרכים של התלמוד הבבלי, עם שיבושים רבים, וביניהם גם אבדה ההפרדה בין הערות וחידושי רבי משה בונמש לתוכן המקורי והערוך של המהרש"א. ר' על הספר בכרטסת הספרייה הלאומית.
  7. ^ [6]
  8. ^ רבי אברהם ישעיה קרליץ, קובץ אגרות חזון איש, סי' א'.
  9. ^ ראו 'תורת ישיבות צפון אפריקה' פרק ח', 'משחת אהרן', 'משמרות כהונה' בהקדמה שם. וכן בספר 'עבודת הלוי' הוצאת בני יששכר - הספרייה הספרדית.
  10. ^ וראו על כך בשם הגדולים לחיד"א, ערך "חכמת שלמה".


תקופת חייו של הרב רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן





Emojione 1F4DC.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -666 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png