רבי שלמה יוסף זווין

הרב שלמה יוסף זווין. לצדו יושב אבא אבן וברקע תמונתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב שלמה יוסף זווין (חנוכה ה'תרמ"ה, 1885 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) היה תלמיד חכם חסיד חב"ד, כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וכמו כן זכה פעמיים בפרס הרב קוק. מרבני הציונות הדתית ברוסיה ובארץ ישראל, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל והיו"ר הראשון של בית דין רבני חב"ד בישראל.

תולדות חייו

נולד בעיר קזמירוב שבמחוז פינסק, גדל והתחנך בסביבה חסידית. אביו שלח אותו ללמוד בישיבת מיר במיר, שם למד בחברותא עם הרב יחיאל יעקב ויינברג, מחבר ה"שרידי אש". תקופה מסוימת למד בקיבוץ אברכים אצל האדמו"ר ר' שמריהו נח שניאורסון בבוברויסק, ממנו קיבל סמיכה לרבנות. הוא הוסמך גם על ידי ר' יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") ועל ידי הרב יחיאל מיכל אפשטיין, מחבר ערוך השולחן.

הרב זווין נתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה". בהמשך היה רב בקלימאון ובנובוז'יבקוב. כיהן ברבנות בקהילות רוסיה בתקופה הקשה שלאחר המהפכה הקומוניסטית, ואף נטל חלק פעיל במאבק לשמירת גחלת הדת ברוסיה הסובייטית תחת הנהגתו של האדמו"ר מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון. ערך ביחד עם הרב יחזקאל אברמסקי את כתב העת "יגדיל תורה" ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים. יסד וערך עיתונות אורתודוקסית בעברית שעסקה בבעיות השעה.

עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ד (1935), התיישב בתל אביב ומונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ו-1936 עזב את משרתו זו ועבר לירושלים. היה סגן יושב ראש התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות.

נמנה עם רבני הציונות הדתית. נבחר בשנת תשכ"ד לכהן במועצת הרבנות הראשית לישראל ובשנת תשל"ג נבחר שוב כמומלץ של הרב שלמה גורן. בשנת ה'תשי"ט (1959) קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.

הרב זווין היה מגדולי הלמדנים של המאה העשרים. שכלל והעשיר את שיטת בריסק והביאה לכלל ניסוח בהיר מקיף ומושלם. כשרונותיו בלטו בעיקר במאמרים אותם פרסם (כמו בספריו "אישים ושיטות" ו"המועדים בהלכה"), בהם היה מנתח ומסכם נושא למדני בבהירות. מאמרים אלו עסקו לעיתים בנושאים שונים מן הקצה אל הקצה, והוכחה בהם שליטה מקיפה במכמני התלמוד ומפרשיו. כתב גם דרשות לפרשות השבוע והחגים המבוססות על הספרות החבדי"ת, וכן הרבה לעסוק בסיפורי חסידים. מעבר לבקיאות ולמדנות מעמיקה וחודרת, ניכרת מכתביו יכולת כתיבה מהדהדת.

נמנה עם חסידי חב"ד. התכתב רבות עם רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. עשה שימוש ברעיונות חסידיים-חב"דיים כדי לבאר על ידם עקרונות משפטיים המצויים בהלכה.

מימין לשמאל: הרב גרשון חן, הרב אליעזר קרסיק והרב זווין.

בשנת 1967 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

היה נשוי ללאה לבית לווין, שנפטרה בשנת 1952, ולהם היה בן ובת. נפטר בשנת 1978, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

שמו הונצח ברחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים.

גישתו למדינת ישראל

הרב זווין נהג לעשות סעודת מצווה מדי שנה ביום העצמאות, והתפלל בבית הכנסת שבמוסד הרב קוק, שם אמרו הלל בברכה. הוא עצמו סבר שיש לומר את ההלל ללא ברכה.

בשנת תשי"ט ענה על השאלה "כיצד ניתן צביון דתי ליום העצמאות?":

מדינת ישראל עצמאית היא בגדר נס ופלא ונחשבת כמאורע החשוב ביותר בכל ההיסטוריה היהודית בדורות האחרונים. למרות זאת אין אני נוטה לחוות דעה בתקומת ישראל אם היא אתחלתא דגאולה. אין אנו מצויים בסוד ד' ואין לנו אפילו מושג מאופן גאולת ד' שעתידה לבוא. כך שאווילי הוא לומר שתקומת ישראל על מכונו המוצאת את בטויה בתנ"ך, היא גאולת ישראל בהווה. ומשום שממלכתיות יהודית עצמאית הוא חזיון מופלא שאין עוררים עליו לפיכך מצווים אנו להודות ולהלל לד'. וכל שאינו נוהג כך - הרי הוא כאילו כופר בטובתו של הקב"ה. אולם שמחת מצוה זו צריכה לנבוע ממקורות ההלכה ומאושיות המסורת, ובהתאם לכך היא צריכה למצוא את ביטויה... מצינו במדרש רבה שמות כ"ג: '"ויאמרו לאמר": נהיה אומרים לבנינו ובנינו לבניהם שיהיו אומרים לפניך כשירה הזאת בעת שתעשה להם נסים'. וכן נאמר בברייתא במגילת תענית פרק ט: בחדש כסלו, שמונת ימי חנוכה, למה ראו לגמור בהם את ההלל, אלא שכל תשועה ותשועה שהקב"ה עושה להם לישראל, הן מקדימין לפניו בהלל בשיר ובשבח ובהודאה, כעניין שנאמר: ויענו בהלל ובהודות לד' וכו'. בהתאם לכך חייבים אנו לקרוא את הלל ולערוך סעודה. עלינו לקבוע את יום העצמאות כיום הודיה לד', כיום שמחה משתה וששון אשר ישא את חותם המסורת. לדעתי צריך להבליט את הנס האלוקי שבעצמאות ישראל, ואין מקום לאשליה של כוחנו ועוצם ידינו קוממו את המדינה הזאת. ומתוך כך יש לקוות שברבות הימים תתפשט בקהל הרחב חגיגת יום העצמאות אשר תשא אופי של קדושה היונקת ממקורות התורה...

— שבועון 'מחניים' לחייל הדתי, יום העצמאות תשי"ט

האנציקלופדיה התלמודית

ערך מורחב – אנציקלופדיה תלמודית

הרב זווין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת ה'תש"ב (1942). במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת הניתוח ההלכתית שלה. ערך את כל הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית היא גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו. וסגנון כתיבתו ועריכתו שימשו ומשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו בהשתלשלות המפעל הזה.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג בשנת ה'תשי"ט, הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זווין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

מכתביו

ספריו:

• המועדים בהלכה -ניתוח היסודות ההלכתיים של מצוות החגים והמועדים (אוסף מאמרים שפורסמו בעיתון הצופה).
• לאור ההלכה - ניתוח היסודות ההלכתיים של נושאים נבחרים
• אישים ושיטות - ניתוח ביקורתי של שיטתם ההלכתית של עשרה מגדולי הרבנים במאה העשרים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי חיים סולובייצ'יק (בפרק זה פרק משנה על בנו הגרי"ז), רבי יוסף רוזין (הרוגאצ'ובי), רבי מאיר שמחה הכהן (מחבר אור שמח ומשך חכמה), רבי חיים עוזר גרודזינסקי (ה"אחיעזר"), הרב קוק, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי ברוך דב ליבוביץ (הברכת שמואל), החזון איש, רבי איסר זלמן מלצר (מחבר אבן האזל).
• סופרים וספרים: ביקורות ספרים מתחום הספרות התורנית
• סיפורי חסידים: אנתולוגיה של סיפורי חסידים. כרך אחד לפי סדר פרשיות התורה וכרך אחד על סדר המועדים.
• לתורה ולמועדים (רסיסי הגיונות), חלק א' לפרשיות השבוע. חלק ב' (ניצוצות חב"דיים) למועדים
• לשאלת הגיוס של בני הישיבות (תחת השם "אחד הרבנים")

ממאמריו:

• מאמר על השמיטה מאת הרב זווין
• אוֹר או אוּר, מאמר לחנוכה
• דמות הפלאים של בעל ה"תניא", באתר דעת (הופיע במקור בבשנה בשנה תשכ"ד)

פרסם מאמרים הלכתיים רבים וביקורת של ספרות תורנית בעיתון "הצופה" ובכתבי עת.

קישורים חיצוניים

• קורות חיי הגאון רבי יוסף שלמה זוין, הקדמת נכדו לספר אישים ושיטות מהדורת ירושלים תשס"ז
• גאון אמיתי, חסיד אמיתי ומקושר אמיתי - הרב שמואל אלעזר היילפרין על מורו ורבו, הרב זוין באתר שטורעם
• ד"ר אהרן ארנד הרב שלמה יוסף זֵוִין ויום העצמאות. בדף השבועי פרשנות התלמוד, גל' 599 של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.
• רבי שלמה יוסף זוין, באתר ישיבת כרם ביבנה
• הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל, אשכול עליו בפורום "משפחות סופרים" שבמערכת הפורומים אוצר החכמה

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -15012 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים