רבי שלמה חיים פרלוב (בולחוב)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
אב"ד ואדמו"ר בבולחוב
רבי שלמה חיים פרלוב
רבי שלמה חיים פרלוב (במרכז) עם מחותנו רבי קלונימוס קלמיש שפירא (לימינו)
רבי שלמה חיים פרלוב (במרכז) עם מחותנו רבי קלונימוס קלמיש שפירא (לימינו)
לידה נובומינסק
פטירה י"ג בתמוז תש"ג
סטרי
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, פולין
מקום מגורים בולחוב
מקום פעילות גליציה
תקופת פעילות תחילת המאה ה-20
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק רבנות, אדמו"רות
תפקידים נוספים ראש ישיבה
חיבוריו מקדש שלמה
בת זוג פיגה דבורה מרים
שם השושלת חסידות נובומינסק
אב רבי יעקב פרלוב (הראשון)
אם דבורה

רבי שלמה חיים פרלוב (בכתיב ארכאי: פערלאוו; ה'תר"ם - י"ג בתמוז ה'תש"ג) היה רב אדמו"ר, וראש ישיבה בבולחוב, משושלת חסידות נובומינסק, נרצח בשואה.

קורות חייו

נולד לרבי יעקב פרלוב האדמו"ר הראשון מנובומינסק ולדבורה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב. נקרא על שם סב אביו, רבי שלמה חיים מקוידנוב. בגיל צעיר התפרסם כעילוי, והתכתב עם רבנים כמו רבי אליהו חיים מייזל ורבי משה נחום ירושלמסקי[1]. את ספרו הראשון, "תוספות חיים" על מסכתות קטנות, סיים לחבר בגיל 16. בגיל 17 נשא את פיגה דבורה מרים בת דודו רבי יהושע השיל מבולחוב (נרצחה בח' בחשוון ה'תש"ב, יחד עם אמה), שהיה חתן רבי ישראל שמואל נייהוז מטומשוב.

בשנת ה'תרס"ד נפטר דודו וחותנו רבי יהושע העשיל והוא ירש אותו ומילא את מקומו ברבנות בולחוב (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובהמשך הייתה בפולין; כיום באוקראינה). רש"ח הקים בעיר ישיבה בה למדו כ-60 בחורים, והתפרסם ביותר גם הודות לספריו. הנהגתו הייתה כאביו בדרך חסידות קרלין וקוידנוב, הנהגה שבלטה בייחודיותה בגליציה. מדי שבת היה עורך שלושה טישים והשמיע מאמרי חסידות ארוכים. בית הכנסת שלו כונה "די פוילישע שוהל", וחצרו הייתה המרכז העיקרי של תנועת אגודת ישראל בעיר[2].

בשואה

בימי מלחמת העולם השנייה עודד את יהודי עירו לברוח, אך הוא עצמו סירב לברוח ונשאר לעודד ולחזק את בני קהילתו, באמרו שמקומו עם כל היהודים. בכסלו תש"ג (1942) הוא נכלא בגטו סטרי. החסידים יצרו קשר עם גוי שהסכים להסתיר את הרבי בביתו, אך הוא סירב לעזוב את אחיו, והלך לעבודה ככל היהודים. תוכנית שהוכנה בשלב זה להבריחו ליערות נכשלה בעקבות הלשנה.

בי"א בתמוז ה'תש"ג (יולי 1943) הוצא רש"ח, בעודו עטוף בטלית, יחד עם עוד יהודים לכיכר העיר והם הצטוו להתפשט, לאחר שהיהודים סביבו סירבו להפשיטו מפני כבודו והוצאו להורג על ידי הנאצים[3], ביקש רש"ח שיפשיטו אותו כדי שהנאצים לא יגעו בגופו, אמר וידוי בנחת ובקול רם ונורה למוות.

ספריו

  • מקדש שלמה, הכולל: ילקוט שלמה (אוסף מדרשים כעל פסוקי תהלים), מקור חיים (על תרי"ג מצוות), קהלת שלמה (דרשות חז"ל על המצוות), כרם שלמה (פירוש על פסוקי התהלים), בית שלמה (קישור פסוקים בתהלים לתורה שבעל פה).
  • סידור קהלת שלמה[דרושה הבהרה].
  • תוספות חיים - על מסכתות קטנות. נותר בכתב יד.

משפחתו

שושלת חסידות נובומינסק


רבי יעקב פרלוב (הראשון)
האדמו"ר הראשון
ומייסד חסידות נובומינסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק זליג מורגנשטרן
האדמו"ר מסוקולוב
Yitzhak zelig morgenstern.JPG
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק השני
מראשי אגודת ישראל בפולין
רבי איש מנובומינסק.png
רבי יהודה אריה פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ארצות הברית
רבי שלמה חיים פרלוב
האדמו"ר מבולחוב
רבקה רייזל
 
רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילה רוחמה
 
רבי נחום מרדכי פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ניו יורק
רבי יוסף
האדמו"ר מנובומינסק-ורשה
אברהם יהושע השל
חוקר ופילוסוף. מהוגי התנועה הקונסרבטיבית
Heschel2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב פרלוב (ארצות הברית)
האדמו"ר מנובומינסק
יו"ר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
70px
רבי אלטר ישראל שמעון פרלובסוזנה השל (אנ')
חוקרת ופרופ' במדעי היהדות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע העשיל פרלוב
ממלא מקום אביו בבורו פארק
הרב אלתר ישראל שמעון פרלוב
מכהן בבית כנסת נובומינסק בלייקווד
הרב אהרן פרלוב
מחבר סדרות ספרי ליקוטים מתורת החסידות

הערה: אילן יוחסין זה מכיל את אדמו"רי חסידות נובומינסק לענפיה, בתוספת אישים בולטים הקשורים במשפחה.

קישורים חיצוניים

ספריו

תהלים, ‏מקדש שלמה, בילגוריי תרצ"ז - תשל"ו, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבי משה נחום ירושלמסקי, באר משה, ‏חלק א', סימן נ"ג, ירושלים תשס"ג, עמ' קע"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ פרלוב, שלמה חיים, בן יעקב, באתר "רבנים שנספו בשואה".
  3. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ‏חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז.

NivdakVeushar.png