רבי שלמה חיים פרלוב (בולחוב)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רבי שלמה חיים פרלוב
רבי שלמה חיים פרלוב (במרכז) עם מחותנו רבי קלונימוס קלמיש שפירא (לימינו)
רבי שלמה חיים פרלוב (במרכז) עם מחותנו רבי קלונימוס קלמיש שפירא (לימינו)
לידה ה'תר"ם
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסיתמינסק מזובייצקי , מזוביההאימפריה הרוסית
פטירה 4 בינואר 1933 (בגיל 53 בערך)
י"ג בתמוז ה'תש"ג
אוקראינהאוקראינהסטרי , לבובאוקראינה
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, פולין
מקום מגורים גליציהגליציהבולחוב , איוונו-פרנקיבסקגליציה
מקום פעילות הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת פעילות המאה ה-20
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק ראש ישיבה, אדמו"ר, רב
חיבוריו "מקדש שלמה", קהלת שלמה", "תוספות חיים"
בת זוג פייגא דבורה מרים בת רבי יהושע השיל מבולחוב
אב רבי יעקב פרלוב (הראשון)
אם חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב
צאצאים ראו להלן

שגיאת לואה: wrong date.

רבי שלמה חיים פרלוב (בכתיב ארכאי: פערלאוו; ה'תר"ם - י"ג בתמוז ה'תש"ג) היה רב אדמו"ר, וראש ישיבה בבולחוב, משושלת חסידות נובומינסק, נרצח בשואה.

קורות חייו[edit | edit source]

נולד לרבי יעקב פרלוב האדמו"ר הראשון מנובומינסק ולדבורה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב. נקרא על שם סב אביו, רבי שלמה חיים מקוידנוב. בגיל צעיר התפרסם כעילוי, והתכתב עם רבנים כמו רבי אליהו חיים מייזל ורבי משה נחום ירושלמסקי[1]. את ספרו הראשון, "תוספות חיים" על מסכתות קטנות, סיים לחבר בגיל 16. בגיל 17 נשא את פיגה דבורה מרים בת דודו רבי יהושע השיל מבולחוב (נרצחה בח' בחשוון ה'תש"ב, יחד עם אמה), שהיה חתן רבי ישראל שמואל נייהוז מטומשוב.

בשנת ה'תרס"ד נפטר דודו וחותנו רבי יהושע העשיל והוא ירש אותו ומילא את מקומו ברבנות בולחוב (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובהמשך הייתה בפולין; כיום באוקראינה). רש"ח הקים בעיר ישיבה בה למדו כ-60 בחורים, והתפרסם ביותר גם הודות לספריו. הנהגתו הייתה כאביו בדרך חסידות קרלין וקוידנוב, הנהגה שבלטה בייחודיותה בגליציה. מדי שבת היה עורך שלושה טישים והשמיע מאמרי חסידות ארוכים. בית הכנסת שלו כונה "די פוילישע שוהל", וחצרו הייתה המרכז העיקרי של תנועת אגודת ישראל בעיר[2].

בשואה[edit | edit source]

בימי מלחמת העולם השנייה עודד את יהודי עירו לברוח, אך הוא עצמו סירב לברוח ונשאר לעודד ולחזק את בני קהילתו, באמרו שמקומו עם כל היהודים. בכסלו תש"ג (1942) הוא נכלא בגטו סטרי. החסידים יצרו קשר עם גוי שהסכים להסתיר את הרבי בביתו, אך הוא סירב לעזוב את אחיו, והלך לעבודה ככל היהודים. תוכנית שהוכנה בשלב זה להבריחו ליערות נכשלה בעקבות הלשנה.

בי"א בתמוז ה'תש"ג (יולי 1943) הוצא רש"ח, בעודו עטוף בטלית, יחד עם עוד יהודים לכיכר העיר והם הצטוו להתפשט, לאחר שהיהודים סביבו סירבו להפשיטו מפני כבודו והוצאו להורג על ידי הנאצים[3], ביקש רש"ח שיפשיטו אותו כדי שהנאצים לא יגעו בגופו, אמר וידוי בנחת ובקול רם ונורה למוות.

ספריו[edit | edit source]

  • מקדש שלמה, הכולל: ילקוט שלמה (אוסף מדרשים כעל פסוקי תהלים), מקור חיים (על תרי"ג מצוות), קהלת שלמה (דרשות חז"ל על המצוות), כרם שלמה (פירוש על פסוקי התהלים), בית שלמה (קישור פסוקים בתהלים לתורה שבעל פה).
  • סידור קהלת שלמה[דרושה הבהרה].
  • תוספות חיים - על מסכתות קטנות. נותר בכתב יד.

משפחתו[edit | edit source]

שושלת חסידות נובומינסק


רבי יעקב פרלוב (הראשון)
האדמו"ר הראשון מנובומינסק ומייסד חסידות נובומינסק
רבי יעקב מנובומינסק.PNG
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק זליג מורגנשטרן
האדמו"ר מסוקולוב
Yitzhak zelig morgenstern.JPG
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק השני
מראשי אגודת ישראל בפולין
רבי אלתר מנובומינסק.png
רבי יהודה אריה פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ארצות הברית
רבי יהודה אריה פרלוב.PNG
רבי שלמה חיים פרלוב
האדמו"ר מבולחוב
רבי שלמה חיים מבולחוב (cropped).png
רבקה רייזל
 
רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילה רוחמה
 
רבי נחום מרדכי פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ניו יורק
רבי נחום מרדכי פרלוב.png
רבי יוסף
האדמו"ר מנובומינסק-ורשה
אברהם יהושע השל
חוקר ופילוסוף. מהוגי התנועה הקונסרבטיבית
Heschel2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב פרלוב (ארצות הברית)
האדמו"ר מנובומינסק
יו"ר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
הרב שטיינמן הרב וואזנר נובומינסק הרב פוברסקי (cropped).jpg
רבי אלטר ישראל שמעון פרלובסוזנה השל
חוקרת ופרופ' במדעי היהדות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע העשיל פרלוב
ממלא מקום אביו בבורו פארק
הרב אלתר ישראל שמעון פרלוב
מכהן בבית כנסת נובומינסק בלייקווד
הרב אהרן פרלוב
מחבר סדרות ספרי ליקוטים מתורת החסידות

הערה: אילן יוחסין זה מכיל את אדמו"רי חסידות נובומינסק לענפיה, בתוספת אישים בולטים הקשורים במשפחה.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ספריו

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ רבי משה נחום ירושלמסקי, באר משה, ‏חלק א', סימן נ"ג, ירושלים תשס"ג, עמ' קע"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ פרלוב, שלמה חיים, בן יעקב, באתר "רבנים שנספו בשואה".
  3. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ‏חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז.

NivdakVeushar.png