רבי שאול נחמיאש

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי
שאול נחמיאש
שער הספר גבעת שאול.pdf
שער ספרו "גבעת שאול"
לידה 1810
ה'תק"ע
פטירה 1870 (בגיל 60 בערך)
ה'תר"ל
מרקש
מקום קבורה מרקש
מדינה מרוקו השושלת העלווית - מרוקו
השכלה תלמוד, הלכה, קבלה, מוסר (הלכה)
מקום מגורים ורזאזאת, מרקש
מקום פעילות ורזאזאת
תקופת פעילות המאה ה-19
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק רבנות והנהגה רוחנית
חיבוריו ויאמר שאול, בית שאול, גבעת שאול, ויגד לשאול, קדש הלולים, ביאור על ארבעה טורים (כתב יד), ביאור על סידור התפילה (כתב יד).
שם השושלת נחמיאש
אב דוד
צאצאים בנו שלמה, מחבר הספר "ויחכם שלמה", בנו דוד מחכמי מרקש, ונכדו יוסף בן דוד נחמיאש, מחבר הספר "יוסף חן"

רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.

ביוגרפיה

רבי שאול בן רבי דוד נחמיאש, נולד בשנת ה'תק"ע (1810) בן לשושלת של רבנים מוכרת ונערצת, וממנהיגיה הרוחניים של קהילת ורזאזאת שבמרוקו. בשנת ה'תר"ו (1846) שהה ברבאט ואישר שם פסק דין של חכמי העיר צפרו. באחרית ימיו הוא הגיע לעיר מרקש ובשנת ה'תר"ל (1870) הוא נפטר שם.

בנו רבי שלמה נחמיאש, מחבר הספר "ויחכם שלמה" (קזבלנקה תרצ"ז), טרח עמל במשך כעשרים שנה להדפיס ולהוציא את כתביו לאור. בכמה מן הספרים הוא הקדים בדברי שבח ופיוטי הלל לאביו, ואף חיבר קונטרס המספר על ניסים שיוחסו לאביו, בשם "מעשה נסים".

השקפותיו

בחיבוריו האו חוזר ומטיף להמון העם לכבד תלמידי החכמים, לייקר התורה ולעסוק בה. חלקים נרחבים מפירושיו על התורה, בחיבורו "ויאמר שאול", מוקדשים לנושאים אלו. במקום אחר הוא מתמרמר על ביזוי תלמידי החכמים שהיה בתקופתו. מאידך הוא דורש מתלמידי החכמים שלא להיבדל מן ההמון, אלא "שיתחברו עם ההמון לעשות שלום ביניהם, להתחבר זה עם זה שיהיו באחדות... שבזה תלויה הגלות כנודע מאמר רבותינו ז"ל, ועל ידי זה תחזור השכינה מהגלות לדודה."

הליכותיו

לפי המסורת, רבי שאול נהג בהנהגות ייחודיות, ביניהם: התפלל תמיד תפילת מנחה עם טלית ותפילין. כמו כן בערבי שבתות וימים טובים הוא נהג ללמוד בבית הכנסת כשהוא עטוף טלית ועטור בתפילין, כהכנה לקבל את הימים הקדושים. לא אכל מ"בהמה שהורה בה חכם", כלומר, שהתעוררה שאלה לגבי כשרותה, על אף החכם התיר אותה. היה מוהל מומחה, והשתדל למול כמה שיותר מילדי ישראל. הרבה בתעניות, ומסופר אף שהתענה תענית הפסקה, כלומר, תענית כלשהי, המתפרסת על פני שבוע.

יצירתו

להלן חיבוריו שנדפסו:

  • ויאמר שאול - פירושים על התורה.
  • בית שאול - פירושים על נביאים וכתובים.
  • גבעת שאול - פירושים על חמש מגילות.
  • ויגד לשאול - פלפולים על מדרשים ואגדות התלמוד.
  • וישמע שאול - פסקי הלכה מלוקטים לפי סדר שולחן שולחן ערוך אורח חיים. בסופו דרשות על חנוכה ושיר על גדלות הא-ל, המיוסד על משקל תנועות ויתדות.
  • קדש הלולים - פירושים על פירוש רש"י על התורה ועל מפרשו רבי אליהו מזרחי, ועיונים על מעט מסוגיות הלתמוד.

הוא הותיר חיבורים נוספים בכתב יד: ביאור על ארבעה טורים, וביאור על סידור התפילה עם כוונות האר"י.

לקריאה נוספת

  • הרב פרופסור משה עמאר "מבוא" ל-ויאמר שאול, עמודים 9 - 35, לוד, תשע"ג

קישורים חיצוניים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +73 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png