רבי צבי הירש אורנשטיין

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי צבי הירש אורנשטיין
Zvi Hirsch Orenstein.jpg Signature of Zvi Hirsch Orenstein. May 1884.png
חתימתו של רבי צבי הירש אורנשטיין
תאריך לידה ה'תקע"ו
מקום לידה לבוב, גליציה
תאריך פטירה ט' בניסן ה'תרמ"ח (בגיל 72 בערך)
מקום פטירה לבוב, גליציה
תאריך לידה לועזי 1816
תאריך פטירה לועזי 21 במרץ 1888
מקום פעילות לבוב, גליציה
השתייכות יהדות גליציה
תחומי עיסוק פסיקת הלכה
רבותיו רבי מרדכי זאב אורנשטיין (אביו)
חיבוריו שו"ת ברכת רצ"ה
מכתב, בכתב ידו, חתום, בגרמנית באותיות עבריות. אל גיסו נתן רילר פון קליר. לבוב, 1884

רבי צבי הירש אורנשטיין (רצ"ה; ה'תקע"ו, 1816 - ט' בניסן ה'תרמ"ח, 21 במרץ 1888) היה רב גליציאני. רבן של בריסק, רישא ולבוב, מחבר ספר השו"ת ברכת רצ"ה.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בלבוב שבגליציה לרב מרדכי זאב אורנשטיין, בנו של הרב יעקב משולם אורנשטיין – מגדולי פוסקי ורבני יהדות גליציה בזמנו, ומחבר "ישועות יעקב". אביו כיהן כרבה של פשמישל. למד אצל אביו ואצל הרב שמריה שטיקלר ממוסט ורבנים נוספים. נישא לבת עשירים מסלוצק אך הזוג התגרש לאחר זמן מה, הוא נישא בשנית לשרה עכסה בת ר' יחיאל מיכל בן ציון קריסטינופולר[1] רבה של ברודי (נפטרה טבת תרנ"א).

בשנותיו הראשונות סירב לקבל תפקידי רבנות, הוא ירש הון רב, רכש אחוזה והתפרנס מדמי השכירות. הוא סבר שרכישת ביטוח רכוש נובעת מחיסרון באמונה ולכן לא ביטח את רכושו. שריפה שכילתה את רכושו כמעט כליל אילצה אותו לחפש משרה רבנית. בשנת ה'תרכ"ג (1863) הדפיס את ספרי "ישועות יעקב" של סבו וצירף להם הערות והשגות משלו, הספר זכה לתפוצה רחבה והקנה לנכד הצעיר שם ברחבי העולם התורני. שנה לאחר מכן חיפשה קהילת בריסק הוותיקה, רב שיחליף את רבה המנוח הרב יעקב מאיר פאדווא, ופנתה בהצעה למינוי אל הרב יוסף שאול נתנזון. האחרון דחה את ההצעה והציע במקומו את הרב צבי הירש אורנשטיין. הוא כיהן ברבנות העיר במשך תשע שנים. בתרל"ג (1873) גורש מבריסק בידי השלטונות הרוסיים בשל היותו נתין זר. הוא נסע לריישא וכיהן ברבנות העיר במשך שנה וחצי[2].

עם פטירת רבי יוסף שאול נתנזון נפתחה מערכת בחירות סוערת לרבנות העיר לבוב, מרכז יהדות גליציה. הרב אורנשטיין שמלבד קרבת המשפחה שלו לרבני העיר הקודמים, גם שלט בשפה ובספרות הגרמנית והצרפתית, זכה לתמיכת האליטה של הקהילה ולתמיכת החוגים המתקדמים. זו כשלעצמה הייתה סיבה טובה עבור המחנה החסידי להתנגד למינויו ולבחור במועמד אחר, הרב יצחק אהרן איטינגא (אטינגר), שלמרות עושרו היה עממי ואהוב על המעמדות הנמוכים. לאחר מערכת בחירות יצרית ועמוסת כתבי פלסתר הדדיים, ניצח רצ"ה[3], במה שהגדיר וונדר "ניצחון האריסטוקרטיה על הדמוקרטיה".

לאחר שנבחר, השלימו מתנגדיו עם בחירתו, בעיקר בשל הכבוד הרב שהסב למעמד הרבנות. הוא היה שותף גם בפעילות הציבורית של מוסדות הקהילה וחבר מועצת העיר. התנגד להקמת בית מדרש לרבנים בסגנון מודרני בעיר. היה שותף לתכנון הקמת תנועת מחזיקי הדת של חרדי גליציה, אך בשל נקודות מסוימות שלא התקבלו על דעתו, כמו גם קו אידיאולוגי שונה מזה שהובילו מנהיגי התנועה, פרש ממנה מאוחר יותר.

נפטר בט' בניסן ה'תרמ"ח, 21 במרץ 1888 לאחר מחלה ממושכת ממנה סבל בשנותיו האחרונות.

חתנו רבי אריה לייב ברוידא (לבוב) כיהן אחריו כראב"ד לבוב, והביא לדפוס את ספרו "ברכת רצ"ה" שנה לאחר פטירתו (למברג תרמ"ט) בתוספת הערות והגהות בשם "מלחמות אריה".

קטע של חידוש בעניין "המוצא שברי צלמים", בכתב ידו, חתום בעברית. נכתב אל הוריו
דף 4
                    דף 2                              דף 3
דף 1

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

כתביו

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ ראה עליו אצל מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים תשל"ח-תשנ"ז, חלק ד' עמ' 619-620.
  2. ^ יצחק ווייסמאן, אוסטריא: רזעשאוו (בגאליציען), הלבנון, 5 באוקטובר 1873
  3. ^ יצחק האלצער, עסטרייך-אונגארן: רזעשאוו, המגיד, 1 בספטמבר 1875

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -922 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png