רבי פנחס רוזובסקי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הרב פנחס רוזובסקי
Rabbi Pinchas Rosowski.jpg
לידה 19 ביולי 1843
כ"א בתמוז ה'תר"ג
ניאסוויז', האימפריה הרוסית כיום: בלארוס
פטירה 5 בינואר 1904 (בגיל 60)
י"ז בטבת ה'תרס"ד
שווינציאן, האימפריה הרוסית כיום: בלארוס
רבותיו הנצי"ב, רבי אברהם דוד רוזובסקי
תלמידיו משה סבירסקי
אב יוסף
אם יענטע
רב העיירה פולונקה
רב העיר שווינציאן


פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה. היה אוטודידקט ורכש בעצמו שליטה בשפות: רוסית, גרמנית, צרפתית, לטינית, ארמית, סורית ואף מעט ערבית[1]. היה מראשי תנועת המזרחי וממייסדיה.

פנחס נולד בכ"א בתמוז ה'תר"ג, בניאסוויז' שבפלך מינסק באימפריה הרוסית (כיום בלארוס) להוריו יענטע ויוס'ל רוזובסקי, אנשים פשוטים אך אוהבי תורה. לאם היה אח רבי שמעון אריה רשופסקי, אשר כיהן כרב בערים הלוסק ואיהומן שבמחוז מוהילב. הרב רשופסקי נפטר בגיל צעיר, בהיות פנחס ילד קטן בן שנתיים, ולמשפחה הצטרפו יתומיו הרכים של הדוד. למרות הדוחק הכלכלי אליו נקלעה המשפחה, לא חסכו ההורים מכספם כדי להעניק חינוך תורני[2], ואכן זכו והאח הגדול אברהם דוד רוזובסקי, הוסמך לרבנות על ידי רבי יושֶׁה בֶּר הלוי סולובייצ'יק[3], והתמנה לרבה של העיר ויאליקאיה בראסטאביצה[4].
פנחס הלך בדרכי אחיו אשר התווה לו נתיב במסלול לימוד התורה וההנהגות, ובגיל 17 לערך נישא לבת דודו, ובהסכמתה נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין. בישיבה למד עד שנת ה'תרכ"ז בפרישות והתמדה רבה, והראה בקיאות גדולה בשני הש"סים ובספרי הראשונים[5].

בשנת ה'תרכ"ז בהיותו בגיל 24 התמנה לרבה של העיירה פולונקה, ובתפקיד זה שימש במשך 19 שנים, עד לשנת ה'תרמ"ו. היה נוהג לסור אחת לכמה זמן לעיר וילנה, ושם היה מבלה שעות כימים בספריית שטראשון, בה למד בספרי תורה ומדע[5]. במקביל רכש ספרים, שיהיו עזר בידו, לספרייתו הגולה והחשובה, ולשם כך חסך אף לחם מפיו. העובדה שרוזובסקי למד גם מדעים שונים, ייחדה אותו משאר הרבנים בדורו. מעבר לשליטתו בכל הספרות התלמודית, ההלכה והאגדה, שלט גם באלגברה ובהנדסה[3], שלט בכ-7 שפות,

כתביו

הרב רוזובסקי כתב מאמרים וספרים, אך בשל חסרון כיס לא עלה בידו להביאם אל הדפוס. במלחמת העולם הראשונה הלכו כתבי היד לאיבוד, ואין יודע מה עלם בגורלם. להלן כמה מאמרים שפורסמו בכתבי עת וקבצים תורניים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב י. ל. הכהן מימון, "שרי המאה", חלק שישי, עמ' 195, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשנ"ה
  2. ^ נחלת אבות, ‏מאת: לוי בן הרב דובער יונה אווצינסקי, עמ' 93, דפוס אברהם צבי רוזנקרנץ, וילנה, 1894, באתר HebrewBooks
  3. ^ 3.0 3.1 נחלת אבות, ‏מאת: לוי בן הרב דובער יונה אווצינסקי, עמ' 94, דפוס אברהם צבי רוזנקרנץ, וילנה, 1894, באתר HebrewBooks
  4. ^ תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד,, ‏מאת: לוי בן הרב דובער יונה אווצינסקי, עמ' 164, דפוס חנוך העניך פאלמאן, פיעטרקוב, 1908, באתר HebrewBooks
  5. ^ 5.0 5.1 יהודה לייב פישמן מימוןפרקי זכרונות על הציוניות, הצופה, 19 בפברואר 1954

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -15 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png