רבי עזריה מן האדומים

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה לה רוסה, או די רוסי; באיטלקית: Bonaiuto dei Rossi;‏ 1513 בקירוב, מנטובה - 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

התפרסם בעיקר בעקבות ספרו "מאור עיניים", שהציג ביקורת על דברי חז"ל והניח רעיונות מחקריים ומודרניים בפרשנותו, וגרר שחכמי דורו יצאו נגדו, ומהם שאסרו לקרוא בספרו, ואף קראו לשרוף אותו.

חייו[edit | edit source]

על חייו של רבי עזריה מן האדומים ידוע אך מעט, בעיקר ממידע מפוזר שנוסף דרך אגב לספרו "מאור עיניים". משפחתו, משפחת דה רוסי (Dei Rossi, כלומר מהאדומים), היא משפחה יהודית ותיקה באיטליה. על פי מסורת משפחתית, הוגלתה משפחה זו לרומא יחד עם עוד שלוש משפחות מארץ ישראל על ידי הקיסר טיטוס מחריב ירושלים. אביו של עזריה מן האדומים, רבי משה בן עזריה דה רוסי איש רג'יו, היה איש יודע ספר, מקורב לרשויות, ועסק בחלפנות כספים ברישיון בעירו מנטובה.

רבי עזריה נולד במנטובה שבמחוז לומברדיה, כנראה בין השנים רע"ב - רע"ד (15121514)[1]. בילדותו קיבל חינוך יהודי מקובל - לימוד מקרא, משנה, תלמוד ועברית; החל מגיל 13 למד בעצמו. נשא לאשה את בתו של חיים מסראן, יהודי ממנטובה שהיה עוסק בהלוואות בריבית - העיסוק העיקרי של יהודים באירופה באותם הימים. אשתו זו ילדה לו מספר בנות. הוא עבר להתגורר בבולוניה, ובשנת שכ"ז (1567) עבר לפרארה. לא ידוע במה עסק לפרנסתו; לפי גרסה אחת היה רופא[2], והוא עצמו מספר שעסק ב"זיקוק ספרים" - כלומר צנזורה של ספרים עבריים והכנתם לדפוס. במקום אחר מזכיר רבי עזריה מן האדומים את השתדלותו להשיג מימון להדפסת משנה תורה של הרמב"ם עם פירושו של רבי יוסף קארו, "כסף משנה". לצד עיסוקו בהדפסת ספרים עסק עזריה מן האדומים גם בקריאתם המתמדת; ברשימותיו של הרופא היהודי האנוס אמאטוס לוזיטאנוס נמצאת (בין שאר המלצות רפואיות) הוראה האוסרת על רבי עזריה לקרוא בלילות לאור הנר.

מלבד ספרים יהודיים, למד ר' עזריה מן האדומים גם שפות, ובהן לטינית,[3] וקרא ספרות איטלקית וספרי היסטוריה ומחקר רבים שהיו מקובלים באותה תקופה. עסק במחקר ההיסטוריה של העת העתיקה, בחקר העמים הקדומים והנצרות ובארכאולוגיה יוונית ורומית. בשנת של"א החל בכתיבת ספרו "מאור עיניים", אותו סיים לכתוב לאחר כשנתיים.

בשנת של"ה (1575), חלם ר' עזריה מן האדומים כי תוך כשלוש שנים הוא ימות. על כך חיבר שיר קצר:

על משכבי שוהה בכסליו שי"ן למ"ד ה"א,
נדמה לי אומר הא לך עוד שלוש שנים.
לכן בשנת של"ח רוחי אל על יצלח,
אל נא רב טוב וסלח תשלג צלמון שנים.

ר' עזריה כתב את צוואתו ואף חיבר בעצמו את הנוסח שייכתב על מצבתו. נפטר בפרארה, בשנת של"ח (1578)[4].

"מאור עיניים"[edit | edit source]

"מאור עיניים", מנטובה של"ד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאור עינים (די רוסי)

חיבור העיקרי הוא ספר מאור עינים, שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית באופן שנוגע גם ביחס תורה ומדע. הספר מאופיין בגישה מחקרית ומודרנית שבה משתמש המחבר לפרש עובדות ורעיונות רבים בתנ"ך ובספרות חז"ל. הדברים העמידו את הספר לחרם ולשריפה, והיחס אליו הפך למורכב ולמסויג.

מן הספר עולה שרבי עזריה מן האדומים מאמין בכל עיקרי האמונה היהודית. כמו כן, מביע רבי עזריה מן האדומים אמון רב בנכונות הקבלה, בקדמות ספר הזוהר ובסמכותם של החכמים בענייני הלכה ובענייני השקפה. לעומת זאת את דברי חז"ל הוא מנסה ליישב באופן שיתאימו למחקר המקובל בימיו ולניסיונו האישי, ולצורך כך, מסביר רבי עזריה אגדות רבות שלא כפשוטן, ובמקרים מסוימים אומר כי חז"ל שגו בהבנת ענייני טבע וכדומה. הוא אף מרשה לעצמו לפקפק בכמה מסורות מקובלות, למשל בייחוסו של תרגום אונקלוס לעקילס ובייחוס ספר יוסיפון ליוספוס פלאוויוס. כמו כן, מפקפק רבי עזריה בדיוקה של הכרונולוגיה המקובלת על החכמים: לדעתו החלו לחשבה רק החל מתקופת הגאונים, והוא מוסיף למניין שנות הבית הראשון כ-20 שנה.

מיד עם פרסום הספר החלו קריאות נגדו, ובעוד שמספר חכמים מעירו דרשו ממנו הבהרות על דבריו, מיהרו אחרים ופרסמו איסור והגבלת קריאה על הספר. מהדורה שנייה של הספר שכללה שינויים לאור הביקורת הקשה, השכיכה במעט את ההתנגדות. במקביל החלה התארגנות נגד הספר בארץ ישראל, עם פרסומו שם. מספר שנים לאחר מכן הוצא חרם נגד הספר. אמנם גם ההתנגדות הארצישראלית התמתנה בהמשך. במהלך השנים עמד הספר שוב בעין הביקורת, וכך המהר"ל מפראג ביקר אותו בתקיפות ושלל את הקריאה בו באיסור מוחלט. אחרים הכשירו את הספר, אם כי לרוב בהסתייגות מה. בתנועת ההשכלה היהודית הספר התקבל בחום, ושימש הרבה מן המשכילים כמקור וכמודל לחיקוי.

לאורך הדורות, הספר צוטט במקורות תורניים רבים, בין על ידי אלו המתפלמסים מולו, בין על ידי אלו האוסרים את הקריאה בו, בין על ידי התומכים בספר ומתירים את העיון בו, ובין על ידי כאלו שרק ציטטו מדבריו בלא לדון במעמד הספר.

לקריאה נוספת[edit | edit source]

ספרי יעץ

מאמרים

  • כתבי עזריה מן האדומים, מבחר פרקים מתוך ספר 'מאור עיניים' וספר 'מצרף לכסף', ההדיר והוסיף מבוא והערות ראובן בונפיל, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א
  • יוחנן טברסקי‬, "עזריה מן האדומים, 1511-1578", קטיף - ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות ו-ז, תשכ. (עמודים ט)
  • יהושע לוינסון, "מן המשל להמצאה : צמיחת הבדיון כקטגוריה תרבותית", היגיון ליונה, תשס"ז. (עמודים 1-32)
  • Segal, Lester A., Historical consciousness and religious tradition in Azariah de' Rossi's Meor einayim, Philadelphia : Jewish Publication Society, 1989.ISBN 827603169

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ רבי עזריה מן האדומים כותב בספרו מאור עיניים, אותו הוא כתב בין השנים 1572–1574, כי הוא כעת בן כשישים שנה.
  2. ^ כרם חמד (כתב עת) ה' (תר"א) יום טוב ליפמן צונץ, תולדות ר' עזריה די רוסי, עמ' 132.
  3. ^ באנציקלופדיה אוצר ישראל נטען כי ידע גם יוונית, אולם זוהי טעות. כפי שניתן ללמוד מדבריו הבאים: "[...] ושמעתי המצא ממנו חיבור גדול בלשון יוון [...] מי יתן ידעתי ואבינהו, או יגע האלהים בלב אחד המשכילים להעתיקו אל לשון רומי או איטלקי [...]" (אמרי בינה - מאמר ט', בתוך: מאור עיניים. עמ' 146)
  4. ^ סיפור זה מאושר על ידי ר' יהודה אריה ממודנה, שראה שיר בכתב ידו של ר' עזריה בו הוא כותב את סיפור החלום הזה.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +17646 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png