רבי עוזיאל מייזליש

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי עוזיאל מייזליש
תפארת עוזיאל.png
שער הספר "תפארת עוזיאל"
לידה 1744
ה'תק"ד
פטירה 30 בנובמבר 1785 (בגיל 41 בערך)
כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו
מקום קבורה פוליןפוליןנובי קורצ'ין , פולין
מקום פעילות האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי  האיחוד הפולני-ליטאי, ריטשוואל (פו')
תקופת פעילות סוף המאה ה-18
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רבנות
רבותיו הבעל שם טוב, רבי דב בער ממזריטש וכמה מתלמידיהם
תלמידיו ראו להלן
בני דורו רבי אלימלך מליז'נסק
חיבוריו מנורה הטהורה, תפארת עוזיאל, ועוד (ראו להלן)
אב רבי צבי הירש
אם דרעזיל


רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס[1]; ה'תק"ד, 1744 - כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב בריטשוואל (פו') ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בשנת ה'תק"ד לצבי הירש מסמיאטיץ' ודרעזיל. היה צאצא של רבי נתן נטע טננבוים (בעל "נטע שעשועים") ושל רבי אריה לייב חסיד (ר' לייבלי חסיד; אב"ד פשמישל ולבוב, ומצאצאי הרמ"א).

כבר בהיותו צעיר החל לכהן ברבנות בערים חשובות בפולין בהתחלה באוסטרובצה[2] ולאחר מכן בריטשוואל (פו') ולבסוף ב"ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין).

בצעירותו התקרב לבעל שם טוב ונהיה תלמיד שלו ולאחר פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של המגיד ממזריטש, תלמיד הבעש"ט ועוד מצדיקי תנועת החסידות, כמו רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי אברהם מפודולסק, ורבי נחמן מקוסוב. היה בידידות עם רבי אלימלך מליז'נסק (יש שמחשיבים אותו כתלמיד רבי אלימלך[3]), רבי שמעלקא מניקלשבורג, רבי פנחס הורוביץ ("ההפלאה"), רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

בשל השתייכותו לתנועת החסידות סבל מהמתנגדים לחסידות, כאשר נודע לפרנסי אוסטרובצה שבפולין שם כיהן ברבנות על היותו חסיד – הודח מתפקידו וגורש מהעיר. הדבר היה בערב שבת, סמוך לכניסת השבת. את אותה השבת הוא עשה בביתו של חובש מקומי שגר בקצה העיר, ושלמרות זעם בני העיר ניאות להכניסו לביתו. לפי המסורת החסידית החובש ניאו תלכך בתמורה להבטחת רבי עוזיאל שיזכה לחתן תלמיד חכם (לימים השיא את בתו לרבי אריה לייב מאוז'רוב, מייסד חסידות אוז'רוב). הוא עקר לריטשוול על שמה נודע, ובסוף ימיו התיישב ב"ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין)[4].

נערץ על ידי צדיקי דורו שאף אמרו עליו "עבד ה'" – ראשי תיבות עוזיאל בן דרעזיל[5].

נפטר בגיל 42, בכ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, ונקבר בניישטאט (נובי קורצ'ין) שבפולין.

ספריו[edit | edit source]

ספריו בלולים הן בהלכה מדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים, והן בתורת החסידות מרבותיו תלמידי הבעל-שם-טוב. בין אלו שהוא מרבה לצטט מדבריהם, נמנים רבי משה אלשיך, רבי ישעיה הלוי הורביץ (בעל "שני לוחות הברית") ורבי יהונתן אייבשיץ. כתיבתו קולחת וצחה, ולעיתים הוא משתמש במשלים על מנת להבהיר רעיונות.
בדבריו הוא מציין גם לדברים שהתגלו לו בחלום.

תלמידיו[edit | edit source]

לרבי עוזיאל היו תלמידים רבים, בהם:

משנתו[edit | edit source]

בתורתו הוא מרבה להורות על הדרך לעבודת ה', באופן הנכון להתעלות ולהתקדש. כמו כן בדבריו מוזכרת רבות העשייה לשם שמים. גם התחדשות והתלהבות לעבודת ה' נחשבות כערכים מרכזיים אצלו.

משפחתו[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ספרו שהודפס ראשונה, תפארת הצבי. שער הספר
ספריו


הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ השם מייזלס נכתב בצורות שונות, ונהגה מֵייזְלְס.
  2. ^ רבי יהונתן הלוי אייבשיץ, ‏אהל ברוך <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשס"ד, עמ' קצ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ ראו לדוגמה אצל: אלפסי, יצחק, ‏"רבי אלימלך [ויסבלום] מליז'נסק", בתוך: 'אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', ירושלים תשמ"ו, עמ' רל"ג, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ המחנה החרדי, גיליון 508, עמ' 23.
  5. ^ היכל הבעש"ט, גיליון ב' שנה ד' (י"ד), עמ' ק"ז.
  6. ^ לדיון על כך, ולבירור זהותו, ראו: אברהם אביש שור, ‏"על תקופת שהותו של מרן הרא"ש הגדול מסטאלין בזעליחוב שבשיין וחלקו ביסוד כולל לעולי פולין בארה"ק בשנת תקנ"ז : פרק א'", בתוך: בית אהרן וישראל, גיליון י' (שנה ב', ד'), ירושלים תשמ"ז, עמ' פ"ד, באתר אוצר החכמה; בן ציון הלוי מייזעלס, ‏מבוא לספר "אור הגנוז לצדיקים", ירושלים תשס"ח, עמ' כ"ד-כ"ה, באתר אוצר החכמה.


NivdakVeushar.png