רבי סיני הלברשטאם

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
אדמו"ר מז'מיגראד
רבי סיני הלברשטאם
לידה 1870
ה'תר"ל
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסיתרודניק , האימפריה הרוסית
פטירה 21 ביולי 1941 (בגיל 71 בערך)
כ"ו בתמוז ה'תש"א
ברית המועצותברית המועצותסיביר , ברית המועצות
מקום פעילות גורליץ, קולושיץ, נובי ז'מיגרוד
חיבוריו חמדה גנוזה
בת זוג רחמה בת רבי נפתלי הורוביץ (מעליץ)
אב רבי ברוך הלברשטאם
אם פעסיל בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)
צאצאים ראו פסקה
אדמו"ר מצאנז-ז'מיגראד ה־ראשון
תרס"זתש"א

רבי סיני הלברשטאם (תר"לכ"ו בתמוז תש"א) היה רב ואדמו"ר בז'מיגרד, מייסד חסידות צאנז-ז'מיגראד.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד לרבי ברוך הלברשטאם מגורליץ שכיהן אז כרבה של רודניק, ולפעסיל בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב). נישא לרחמה בת רבי נפתלי הורוביץ (מעליץ), והתגורר תקופה במעליץ.

היה תלמיד וחסיד של דודו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ולעיתים קרובות נסע אליו.

כיהן כרב הצעיר של גורליץ, לצד אביו רבי ברוך, ובהמשך כיהן כרבה של קולושיץ. בשנת תרס"ז החל לכהן כרבה של ז'מיגרד, על שמה התפרסם, שם החל לנהוג באדמו"רות.

בשנת תרצ"ח עבר להתגורר בקראקא לצורך טיפולים רפואיים. כממלא מקומו ברבנות ז'מיגרד מינה את בנו רבי אהרן, רבה של אשיק. בקראקא ניהל ישיבה לבחורים חסידיים.

במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט לרוסיה, והתיישב בבוברקה. כעבור תקופה קצרה גורש לסיביר, ויחד אתו גורשו חלק מבניו ומצאצאיו. בדיעבד התברר שבזכות הגירוש שרדו צאצאים אלה את השואה. בהם היו בניו הבחורים ישראל ואריה לייבוש - לימים אדמו"רי ז'מיגראד, נכדו רבי מאיר הלברשטאם - לימים האדמו"ר מטשאקווא בבני ברק, ונכדו רבי נפתלי הלברשטאם - לימים האדמו"ר מצאנז גריבוב.

נפטר באומסק, סיביר, בשנת תש"א, ועל מקום קבורתו הקימו בניו קבר. כעבור שנים נעשה ניסיון להעברת גופתו לישראל, ובנו רבי אריה לייבוש רכש עבורו חלקת מקום בהר הזיתים.[1] התוכנית לא יצאה אל הפועל, אך הוקמה מצבה על שמו בהר הזיתים וצאצאיו נוהגים לפקוד אותה ביום היארצייט, זאת על פי האמונה כי צדיקים שנקברים בחו"ל מובאים ונקברים בארץ ישראל על ידי מלאכים.

הנהגתו[edit | edit source]

היה נוהג לקום בחצות הלילה וללמוד עד זמן התפילה. היה בעל קסם אישי, וסביבו התרכזו חסידים ואוהדים. חסידיו פתחו קלויז בבילגוריי. התפרסם גם כבעל מופת, ובתקופה מסויימת כונה "חוזה". על פי המסופר, בעת שהותו בקראקא ריפא בחור אילם.[2]

משפחתו[edit | edit source]

ספריו[edit | edit source]

  • חמדה גנוזה, סיפורי צדיקים. חלק ראשון על רבי חיים הלברשטאם, חלק שני ושלישי על תלמידי בעש"ט ועוד גדולי ישראל, על ידי מכון חבת הקדש, ברוקלין תשנ"ח–תשס"ב. מהדורה חדשה עם הערות, על ידי הרב שמעון שמואל הלברשטאם, ירושלים תשע"א.

כרך עם חידושיו בכתב יד אבד בשואה.[2]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

NivdakVeushar.png