רבי משולם ישכר הורוביץ

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

רבי משולם ישכר הורוביץ (ה'תקס"ה, 1805 - כ' בחשוון ה'תרמ"ח, 7 בנובמבר 1887) היה רבה של סטניסלב, ומחשובי הפוסקים בגליציה. מפורסם בעיקר על שם ספר השו"ת שלו 'בר ליואי'.

ביוגרפיה

נולד בסטניסלב לאביו רבי אריה ליבוש רב העיר, ולאמו רייזל בתו של צבי הירש מנדלסבורג מקוזמיר, בנו של הנגיד המפורסם יוסף יוזפא מנדלסבורג מיוזפוב, וחתנו של רבי משולם איגרא.

בגיל 18 סמך אותו להוראה רבי יעקב לורברבוים, ובשנת תקפ"ז היה לרב בזלוזיץ. בשנת ת"ר נקרא לסייע לאביו הזקן רבי אריה ליבוש ברבנות העיר. כעבור שנתיים נבחר לרבנות טיסמניץ, לאחר שהתחייב שלא לעזוב את הרבנות בעיר במשך עשר שנים לפחות, אך בשנת תר"ד נפטר אביו והוא עבר לסטניסלב למלא את מקומו על פי צוואתו[1], לאחר שתושבי טיסמניץ ויתרו לו על התחייבותו.

למעלה מארבעים שנה כיהן רבי משולם ברבנות סטניסלב ועל שמה נתפרסם. סמכותו בגליציה בכלל, ובסטניסלב בפרט היתה רבה, וגדולי הדור התחשבו מאוד בו ובדעתו. פסיקתו הייתה עצמאית, ולפעמים פסק בשונה מדברי אחרונים שלפניו או גם ראשונים[א].

מאורע שפרסם את שמו של רבי משולם כאיש קדוש, אירע ביום הכיפורים תרכ"ח, בו עורר רבי משולם את בני העיר לשוב בתשובה, מפני שהוא רואה אש מלהטת על העיר, במוצאי היום אסף את ספריו כדי לפנותם, ולמחרת פרצה שריפה בעיר, אולם למרבה הנס איש לא ניזוק.

פעילות ציבורית

בשנת תר"ל החרים את החזן המקומי שעבר לכהן בטמפל הרפורמי בעיר.

בהנהגה הציבורית לא הסתדר רבי משולם עם דרכו של הארגון החרדי בגליציה מחזיקי הדת, שהובל בעיקר על ידי חסידות בעלז, בכינוס רבנים של הארגון שהתאסף בשנת תר"מ, תבע רבי משולם שהתקנות ייכתבו בלשון הקודש ולא ביידיש, אולם דרישתו לא התקבלה.

יחסו לחסידות היה מסויג, והוא התנגד לה בצורה פסיבית בלבד. מסופר כי אדמו"רים רבים נמנעו מלשבות בסטניסלב משום שחששו להיפגש עמו. על אף כל זאת רבי מאיר מפרמישלאן שלח אליו בקשות לתפילה, ורבי חיים מצאנז ביקר אצלו כשהיה בדרכו לבקר את רבי ישראל מרוז'ין.

פטירתו

בשנתיים וחצי האחרונות לחייו כהו עיניו מכיוון שלמד כל חייו בלילות לאורם של נרות חלב, אולם לפי המסופר הוא לא גרע מהתמדתו.

ביום שני כ' בחשוון ה'תרמ"ח נפטר רבי משולם ישכר. בהלוויתו השתתפו כ5000 איש, הספידוהו בניו רבי יצחק ורבי שאול, ועל קברו הוקם אוהל.

ספרי הספד עליו נדפסו לאחר פטירתו בשם 'זעקת לב משברון גו' בדרוהוביץ', ו'עין דמעה' בקראקא.

ספריו

  • בר ליואי שו"ת ארבעה חלקים נדפס בלבוב בשנת תרכ"א והיה לאחד מספרי השו"ת החשובים ביותר בדורו.
  • כלי חמדה על התורה נדפס בפשמישל בשנת תרמ"ה.
  • שבחא דמרא על הגדה של פסח נדפס בלבוב בשנת תר"מ.

צאצאיו

  • בנו רבי אלעזר מרוהטין.
  • בנו רבי יצחק - רב באטיניא, זורובנא, וממלא מקומו של אביו בסטניסלב.
  • בנו רבי שאול - רבה של טיסמניץ אביו של רבי חיים ליבוש הורוויץ מקראקא.
  • בנו רבי יעקב יוקל מדלטין.
  • בנו רבי יוסף מאוסיציא.
  • בתו דינה - אשת רבי יצחק יהושע קליגר מגריידונג.
  • בתו לאה - אשת ר' שלמה אוסטרזצר.
  • חתנו רבי משה תאומים מהורדנקה.
  • חתנו פנחס בורשטין מסערט.
  • חתנו אשר דישע מברודי.

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. ^ נינו רבי צבי הירש הורוביץ מציין כי היה אומר על עצמו "אני ראשון ואני אחרון", כפרפרזה על הפסוק בספר ישעיהו, פרק מ"ד, פסוק ו'[2].

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבי צבי הירש הורוביץ, ‏כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ רבי צבי הירש הורוביץ (דרזדן), ‏תולדות משפחת הורוויץ, קרקוב תר"צ, באתר אוצר החכמה.


NivdakVeushar.png