רבי משולם זלמן מירלש

מתוך האנציקלופדיה היהודית, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי משולם זלמן מירלש
לידה 1624
ה'שפ"ד
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושהוינה , האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 28 בנובמבר 1706 (בגיל 82 בערך)
כ"ב בכסלו ה'תס"ז
מדינה דנמרק
מקום מגורים וינה, ממלכת פרוסיהממלכת פרוסיהברלין , ממלכת פרוסיה, קהילות אה"ו
תקופת פעילות סוף המאה ה-17
תחומי עיסוק רבנות
בני דורו רבי גרשון אשכנזי, רבי יאיר חיים בכרך
אב רבי יעקב דוד

רבי משולם זלמן מִירְלְשׂ-ניימרק (נכתב גם: מירלס[1]; ה'שפ"ד, 1624כ"ב בכסלו ה'תס"ז, 28 בנובמבר 1706) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בקהילות אה"ו.

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרבי יעקב דוד קאפיל, ראב"ד בווינה, בן רבי נפתלי צבי הירש אב"ד פולדא. ככל הנראה נשא שלוש נשים זו אחר זו: גננדיל, בת רבי יעקב טמלש רבה של וינה; מרים, בת רבי נתן פרידלנד; ואישה שלישית, בת "הקצין" ברוך קרפלס. התגורר בווינה עד לשנת ת"ל, בה גורשו יהודי וינה, אז עבר לברלין.

בשנת ה'ת"ם עזב רבי הלל אשכנזי את רבנות קהילות אה"ו והתמנה לרבה של ז'ולקבה. במקומו בא לתפקיד רב הקהילות רבי משולם זלמן. בתפקיד זה כיהן כ-26 שנה. הוא הקים ישיבה במָקום, ועמד בראשותה.

רבי משולם זלמן מתואר כ"למדן" וכ"גאון" בפי גדולי דורו. בבית דינו דנו בעיקר דיני ממונות, והוא היה מהיחידים באירופה שהיה מוסמך לכך מטעם השלטונות, ופסקי דינו קיבלו אישור רשמי מטעמו של כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק, אליה השתייכה אז אה"ו.[2]

בשנת ה'תנ"ב נקרא לכהן כרב הערים ז'ולקובה וטיקטין, אך סירב.

בהשתדלותו נבנה באלטונה מבנה בית כנסת גדול, בשנת ה'תנ"א. בית הכנסת חרב בשואה.[2]

בשנותיו האחרונות מינה את חתנו רבי צבי הירש אשכנזי לכהן כרב לצידו. אחר פטירתו רצו קהילות המבורג וואנדסבק (אנ') שרבי צבי הירש ימלא את מקום חותנו, אך חלק מתושבי אלטונה רצו למנות את הרב משה מרוטנברג. על פי הסכם רוטציה, הוסכם ששניהם יכהנו כרבנים, כל אחד חצי שנה, לסירוגין.

על צדקותו סופר[3] שקודם תפילתו שחרית הוצעה לפני רכישת יהלומים במחיר זול, אך הוא דחה את ההצעה לאחר התפילה, משום חשיבות תפילה בציבור, על אף מניעת רווח כספי גדול. בינתיים ההצעה חמקה מידיו, ובוצעה מול אחר שהיה זמין לעסקה. רבי משולם זלמן שמח ביותר על שעלתה בידו לקיים את המצווה מול הפסד ממון זה.

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו רבי אברהם - דיין בפוזנא
  • בנו בנימין זאב וולף - מפרנסי הקהילה בברלין, חתן רבי נפתלי כ"ץ
  • בנו דובער
  • בנו רבי אריה לייב - אב"ד וואלפא
  • בנו נפתלי הירש ניימרק - רב בפולדא
  • בנו משה ניימרק - מחותנו של פתחיה, בנו של רבי דוד לידא
  • בתו (מאשתו מרים) שרה רבקה - אשת רבי צבי הירש אשכנזי (ה"חכם צבי")
  • חתנו רבי שלום ז"ק - אב"ד בירז'
  • חתנו רבי שמואל זנוויל מקראקא
  • חתנו רבי אלחנן ברלינר - אב"ד גרודנה
  • חתנו רבי יצחק אייזיק גינצבורג - אב"ד במוהילוב
  • בתו פעסלא - אשת רבי לייב הכהן פופרש

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ שם המשפחה מתייחס לאם המשפחה, מירל, עם צורת הייחוס ביידיש; בהתאם לכך נכתב עם גרש: מירל'ש או מירל'ס.
  2. ^ 2.0 2.1 קובץ, ‏תגים - ב, בני ברק תשל"א, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא, מגן גבורים לאורח חיים, סימן צ', אלף המגן ס"ק יג. הסיפור הובא גם במשנה ברורה, סימן צ', סעיף קטן כ"ט.

NivdakVeushar.png