רבי משה הגר (רדוביץ)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רבי משה הגר
קברו בבית העלמין בצפת
קברו בבית העלמין בצפת
חיבורו העיקרי ויקח משה
תאריך לידה בסביבות ה'ת"ר
מקום לידה קוסוב
תאריך פטירה א' בכסלו תרס"ב
מקום פטירה צפת, ארץ ישראל
מקום קבורה בית העלמין בצפת, ישראל
חסידות רדוביץ
מקום מגורים רדאוץ, חיפה, צפת
מקום פעילות רדאוץ, חיפה, צפת
מספר בשושלת 2
הקודם רבי יוסף אלטר הגר
הבא רבי ישראל הגר
תחילת כהונה ה'תרל"ג
סיום כהונה ה'תרס"ב
אב רבי יוסף אלטר הגר
אם לאה נכדת רבי משה צבי מסאווראן
בת זוג חיה

רבי משה הגר (בסביבות ה'ת"ר - א' בכסלו תרס"ב) היה אדמו"ר ברדאוץ ואחר כך בצפת, האדמו"ר השני בחסידות רדוביץ, מגזע חסידות קוסוב.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד לרבי יוסף אלטר הגר וללאה נכדת רבי משה צבי מסאווראן, בסביבות שנת הת"ר. אביו החל לכהן כאדמו"ר אחרי פטירת רבי חיים הגר מקוסוב בשנת תרי"ד, בעיירה רדאוץ (רדוביץ).

בשנת תרל"ג הוריו עלו לארץ ישראל, והוא מילא את מקום אביו כאדמו"ר ברדוביץ. עלה כמה פעמים לארץ ישראל, לבקר את הוריו, וכן טיפל בקבורת אביו בחיפה ובהקמת האוהל על קברו.

בשנת תרנ"ז עלה לארץ ישראל. עם עלייתו הוא התגורר בחיפה, בה היה באותו תקופה מניין מצומצם של כמה עשרות יהודים אשכנזים, מיעוט קטן ביחס ל-1500 ספרדים. נכדו ד"ר יוסף הגר סיפר כי בעת מגוריו בחיפה היה בודד, ללא חברה מתאימה, וכעבור שנה וחצי עקר לצפת, וניהל אדמו"רות בבית מדרשו של אביו. אנשי חיפה שלחו אליו מכתב נרגש הקורא לו לשוב להתגורר בחיפה, שכן מאז עזב אותם "לא ידענו לא שבת ולא תורה".[1]

נפטר בשנת תרס"ב ונקבר בבית העלמין בצפת, סמוך לקבר האר"י.[2]

פרשת הגט[edit | edit source]

בשנת תרנ"א התגרש מאשתו חיה. מסדר הגט היה רבי מרדכי יאליש, רבה של פיסטין. חיה טענה כי הגט נמסר לה בכפייה, ותבעה אותו לדין תורה בפני רבי יצחק קונשטט, רבה של רדאוץ, שהוציא עליו כתב סירוב. חיה הדפיסה קונטרס עם מכתבי רבנים הקובעים שהגט בטל ושאסור לו לשאת אשה נוספת מחמת חרם דרבנו גרשום. בקונטרס מופיעים מכתבי הרבנים: רבי יעקב ווידנפלד אב בית דין הרימאיליב, רבי יצחק יהודה שמלקיש, רבי יצחק הורוביץ רבה של סטניסלב ובנו רבי אריה לייבוש הורוביץ רבה של סטרי[3].

ספרו[edit | edit source]

רבי משה כתב את דברי תורתו בספר "ויקח משה", בספר כלולים גם כ-70 מדברי תורתו של אביו רבי יוסף אלטר ולכן הוא קרא לספר על שם הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". הודפס על ידי בנו רבי ישראל מרדוביץ, מונקאטש, תרס"ז, ובמהדורה חדשה על ידי ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, קריית ויז'ניץ, תשע"ד.

הספר מלא ברמזים וקשה להבנה, הוא עושה שימוש רב בראשי תיבות ובנוטריקון. בסוף הספר מופיעים כמה שירים ביידיש.[1]

משפחתו[edit | edit source]

  • בנו רבי זיידא חיים (נפטר בחיי אביו ט' בתשרי תרס"א) - נישא לשיינדל רחל בת דודו רבי מאיר יהודה שפירא מבוקובסק, בן רבי דוד מדינוב וחתן רבי יוסף אלטר מרדוביץ בנישואין ראשונים.
  • בתו לאה - נישאה בזיווג ראשון לרבי אלעזר שפירא מברטש, ובזיווג שני לרבי נפתלי הלברשטאם מקשאנוב.
  • בתו צירל - נישאה לאברהם צבי (נפטר בצעירותו). בנה היה ד"ר יוסף הגר, מחבר הספר "בחינות היסטוריות"[4]. בנו היה ד"ר משה בן יוסף.
  • בנו רבי ישראל - כיהן כאדמו"ר מרדוביץ בארצות הברית. היה מהאדמו"רים הראשונים בארצות הברית, ופעל לחיזוק היהדות בה. הקים ישיבה ומוסדות חינוך והשגחה.
  • בנו דוד - נרצח בשואה.
  • בתו רחל - לא נישאה. קבורה בווינה.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

NivdakVeushar.png