רבי משה הגר (קוסוב)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
האדמו"ר מקוסוב
לקט עני
הרב משה הגר
רבי משה מקוסוב.png
לידה 1860
ה'תר"ך
ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג קוסוב, גליציהממלכת הבסבורג
פטירה 1925 (בגיל 65 בערך)
ו' בתמוז ה'תרפ"ה
ברלין
מקום מגורים קוסוב
מקום פעילות גליציה
תקופת פעילות סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
חיבוריו לקט עני, ספר הצוואה, אזור האמונה, הגיון לבבי ועוד
בת זוג שרה מירל נכדת רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב), רעכל בת רבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג
אב רבי יעקב שמשון הגר
אם חוה
צאצאים חתנו רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק, בנו רבי חיים הגר מקוסוב

! colspan="2" style="background-color: lavender; text-align:center; font-size:100%" | אדמו"ר מקוסוב ה-4 |-valign="top" ! תקופת כהונה | ה'תר"מ - ה'תרפ"ה

|-valign="top"


! הקודם בתפקיד | רבי יעקב שמשון הגר |-valign="top" ! הבא בתפקיד | רבי חיים הגר מקוסוב (השני)

|-valign="top"

רבי משה הגר (מכונה לקט עני על שם ספרו; תר"ך - ו' בתמוז תרפ"ה) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות קוסוב. כיהן גם כנשיא כולל קוסוב, ושמונה מחוזות במרמורש היו תחת נשיאותו. נודע כעשיר וכחובב נגינה, ובעל שלל כשרונות, נטה חיבה גם למדע ולפילוסופיה. ספרו המפורסם "לקט עני".

ביוגרפיה

נולד בקוסוב בשנת תרט"ו או תר"כ כבן יחיד לרבי יעקב שמשון הגר בנו הגדול וממלא מקומו של רבי חיים הגר מקוסוב, ולחוה בת רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני). לאביו לא היו ילדים מנישואיו הראשונים והשניים, והוא תלה את הסיבה לכך בקפידתו של רבי משה מסאווראן; וכשנישא בשלישית נסע לציונו לבקש מחילה ולבקש להיפקד בצאצאים, ואכן בליל שבת בא אליו רבי משה מסאווראן בחלומו ובישר לו כי יוולד לו בן, והורה לקרוא לו על שמו.

נסמך להוראה על ידי רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה. נישא לשרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי (חתנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב), ממנה נולדה לו בת שנישאה לימים לבן דודה רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק. אחרי שהתגרשו נישאה בשנית לרבי יהושע רוקח מבעלז, ור"מ הגר נישא לרעכל בת רבי אברהם מנדל שטיינברג, ממנה נולד לו בנו יחידו רבי חיים, שמילא לימים את מקומו כאדמו"ר (ונפטר בשואה, בא' בחשוון ה'תש"ג).

היה חובב נגינה והלחין בעצמו ניגוני תפלה. היה גבוה במיוחד ובעל מראה חיצוני מרשים[1]. התפרסם גם כאמיד ובעל הון וניהל את עסקי היערות שלו בעצמו נחשב גם ללמדן ומתמיד, באופיו היה טיפוס מופנם ואף לא נהג לומר דברי תורה בשולחנותיו. נחשב גם לבעל ידיעה בספרות, אסטרונומיה, וברפואה, ובכתביו נמצאו נסיונות לטיפול במחלת הסרטן. ניסה להתאים תגליות מדעיות להלכה, והיה בקי בפילוסופיה ובקבלה. חסידיו אמרו שידע גם את חכמת בן קמצר לכתוב בארבע אצבעות בו זמנית והיה מוכשר גם באמנות[2] חלק מכתביו נכתבו בעברית צחה באופן נדיר, בעקבות זאת טענו חוקרים כמו גצל קרסל כי לא כתב אותם בעצמו[1].

כאדמו"ר

בשנת תר"מ נפטר אביו והוא הוכתר לאדמו"ר על מקומו. בתחילה סירב לקבל עליו את האדמו"רות, אך נעתר לבקשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לצד כהונתו כאדמו"ר מונה גם על ידי הקהילה כרב העיר קוסוב והסביבה[1]. בתקופת כהונתו כאדמו"ר התרחבה החצר, ובכמה מספריו שיצאו לאור מנויים 26 יישובים במרמרוש בהם התגוררו מחסידיו. כיהן כנשיא כולל קוסוב שניהל אביו, ושמונה מחוזות במרמרוש היו תחת נשיאותו. שאר המחוזות היו תחת חסות אדמו"רי ויז'ניץ. בין תלמידיו בחסידות נמנה רבי דוד שפרבר. רבי דוד ערך את כתבי רבו ("לקט עני") לדפוס, וייתכן שאף סייע בניסוח התוכן[3].

בחורף תרע"ה בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בביתו כחודשיים ימים – קרוב משפחתו רבי ישראל הגר מויז'ניץ, שנמלט מביתו בויז'ניץ מפני צבא האימפריה הרוסית (רבי ישראל אף נאסר בקוסוב על ידי שלטונות הכיבוש הרוסיים)[4].

תמך באסיפת הרבנים בקרקוב אותה יזם רבי אהרן מנדל כהן באב תרס"ג, במטרה ליצור התאגדות רבנים עולמית. תמך גם בייסודה של תנועת אגודת ישראל. ויחד עם האדמו"רים לבית רוז'ין השתתף בהקמת סדנאות מלאכה לנערים.

באחרית ימיו נסע לגרמניה לדרוש ברופאים, ונפטר בברלין בו' בתמוז תרפ"ה. ממשלת פולין שלחה קרון רכבת מיוחד להובלת גופתו מברלין עד לקולומיאה, ומשם הובלה במכונית לקוסוב בה נקבר בהלוויה המונית בי"ב בתמוז[2].

בנו יחידו רבי חיים מילא את מקומו באדמו"רות, נספה ברכבת בדרך מקולומיאה – בה נתפס באקציה – לאושוויץ בא' בחשוון ה'תש"ג.

ספריו ודברי תורתו

  • לקט עני - דברי תורה ודרושי חסידות על פרשיות התורה, סיגט תרע"א.
  • לקט עני - דברי תורה ודרושי חסידות על מועדי השנה, סיגט תרע"ה.
  • אזור האמונה - על שלשה עשר עיקרי האמונה ומאמרים נוספים בענייני אמונה, וכן שירים וחרוזים שחיבר בזקנותו. סיגט תרפ"ה.
  • ספר הצוואה - צוואתו אותה כתב בשנת תרע"א, הכוללת דברי מוסר בנושאים שונים. יצאה לאור בשנת תרפ"ח עם פירוש "לדוד להזכיר" על ידי רבי דוד שפרבר, בתוספת הקדמה מבנו רבי חיים הגר מקוסוב.
  • הגיון לבבי - ביסודות האמונה והקבלה, יצא לאור מכתב יד המחבר על ידי רבי יהושע דייטש חתן רבי דוד שפרבר, בליווי ביאור "לדוד להזכיר" של הרב שפרבר על חלק מהספר עליו הספיק לכתוב ביאור. בשילוב הגהות והשלמות מרבי יהושע דייטש, ירושלים תש"ל.

חיבורים נוספים שלו נשארו בכתב יד: פירוש על התנ"ך על פי פשט ודרש, לקוטי בתר לקוטי, הדעות והאמונות, שלום אסורי התקווה ומאמרים נוספים[2] .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אלפסי, יצחק, ‏"רבי משה מקוסוב", בתוך: תשעים שרים, חלק ב', ירושלים תשנ"ז, עמ' 407, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 מאיר וונדר, ‏"ר' משה ב"ר יעקב שמשון הגר", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ב', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 71, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ‏חכמי הונגריה: פרק ז', ירושלים תשנ"ז, עמ' 552, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ חסידי נדבורנה ביתר עילית, ‏כתב עת שארית יעקב, גליון 49, ביתר עילית תשע"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).



NivdakVeushar.png