רבי מרדכי עטייא

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי
מרדכי עטייא
שער הספר מר דרור.pdf
שער הספר מר דרור
לידה 1690
ה'ת"ן
מרוקו דמנאת, מרוקו
פטירה 1746 (בגיל 56 בערך)
ה'תק"ו
מדינה מרוקו מרוקו האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) טורקיה
השכלה תלמוד בבלי
מקום מגורים דמנאת, מרקש, איזמיר
מקום פעילות מרקש, איזמיר
תקופת פעילות ראש המאה ה-18
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק ריש מתיבתא
רבותיו רבי יצחק דילויה, רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי
בני דורו רבי חיים אבולעפיה (השני), רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי דוד חזן (מחבר: חוזה דוד)
חיבוריו מר דרור
אב רבי יצחק

רבי מרדכי עטייא (ה'ת"נ-1690 - ה'תק"ח-1746), מחבר הספר "מר דרור", היה ר"מ בעיר מרקש שבמרוקו ובעיר איזמיר שבטורקיה, בראש המאה ה-18.

ביוגרפיה

רבי מרדכי עטייא נולד לכל המאוחר בשנת ה'ת"נ (1690), בעיר דמנאת שבמרוקו ובה הוא קיבל את ראשית חינוכו. בגיל בר מצווה נשלח על ידי אביו רבי יצחק לעיר מרקש, בה הוא למד בישיבה שבראשה עמדו שלושה מחכמי העיר: רבי יצחק דילויה, רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי. עם השנים הוא שימש ר"מ בישיבה במרקש, לצד רבותיו.

נדודיו וטלטוליו

בתקופתו הכביד אסמאעיל מלך מרוקו את עול המיסים,[1] מה שפגע קשות בלומדי התורה שתורתם אומנותם. לדבריו, גורמים יהודים הטילו מס גבוה על תלמידי החכמים, ובעקבות כך הוא נאלץ להגר ממרוקו,[2] כאשר פניו מועדות לארץ ישראל, אל העיר חברון. בהקדמתו הוא מספר על תקופה של סבל שבה הוא נאלץ לנדוד ממקום למקום, ובמהלך הנדודים הוא נתקל בשודדים שגזלו ממנו את כל ממונו, והוא נותר עני וחסר כל.

באיזמיר

לאחר תקופת הנדודים הוא השתקע בעיר איזמיר שבטורקיה, ונבחר לכהן שם ר"מ. בספרו הוא יזכיר דברי תורה ששמע משניים מהחכמים באיזמיר: רבי דוד חזן, מחבר הספר "חוזה דוד" ושותף בבית הדפוס באיזמיר, ו"החכם השלם הגביר" רבי יהודה מורסייא. בתפקיד ההוראה הוא נתקל בקושי שמקורו בהבדלי השפה שהיו בינו לבין תלמידיו, וכדי להקל על כך הוא כתב להם את עיוניו על התלמוד ומפרשיו בעברית רבנית, במקביל להרצאת החומר על פה.

ספרו: מר דרור

עם השנים נאספו תחת ידיו כתבים המבארים מסכתות רבות והוא החליט להדפיסם. בסיוע גיסו האמיד שלמה הכהן, תושב העיירה יזיל היסאר הסמוכה לאזמיר, הוא הדפיס את ספרו על התלמוד תחת השם "מר דרור", הרומז לשמו - "מרדכי".[3] הספר יצא בשנת ה'ת"ץ (1730) בבית הדפוס באיזמיר, בצירוף הסכמותיהם של חכמי העיר: רבי חיים אבולעפיה ורבי יצחק הכהן רפפורט, שהביעו את הערכתם על צניעותו ועל פעילותו החינוכית. בהקדמה הוא מספר כי נותרו בידיו כתבים למסכתות נוספות ומספר דרשות שאותם הוא מקווה להדפיס, אך לא עלה בידו לממש את תקוותו.

לא ידוע הרבה על הרב עטייא, אך ספרו המבאר כ-12 מסכתות זכה לתפוצה רחבה ביהדות ארצות האסלאם שעליה יעידו האזכורים הרבים להם הוא זכה. כמו כן הוא זכה לחיבה יתירה בין חלק מן החכמים, אשר חלקו לו שבחים מופלגים. על ראש ישיבת פורת יוסף, רבי עזרא עטייה העידו שחיבב מאוד את חידושיו, ואף טען כי ייתכן שיש ביניהם קשר משפחתי.[4]

פטירתו

עת פטירתו בלתי ידועה, אך מאזכורים המצרפים לשמו את ברכות החיים או המתים ניתן לשער, כי הוא נפטר בשנת ה'תק"ו (1746).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "מבוא" ל-מר דרור, אור המערב, ה'תשע"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על תקופת מולאי איסמעיל ועל הכבדתו במסים, ראו עוד: דברי הימים של פאס עמ' 104 והלאה (ת"א תשנ"ג); שו"ת משפט וצדקה ביעקב א סימנים עח צב; כרם חמר ב ס' קמז - קסה; שו"ת רבי יהודה בן עטר קלד - קמח; נר המערב בפרקים יא יב יג; הירשברג תולדות היהודים באפריקה הצפונית ב 260 - 277.
  2. ^ תופעה זו, של נדודים בשל לחצי המסים, חזרה על עצמה אצל רבי שלום בוזגלו, מחכמי מרקש, וכפי שהוא מדווח בהקדמה לספרו כסא מלך (אמסטרדם תקכ"ט).
  3. ^ הרמז במילים "מר דרור" אל השם מרדכי נאמר בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ט, עמוד ב'.
  4. ^ הרב עזרא בצרי "מבוא" ל-מר דרור מהדורת צילום, "מכון הכתב", ה'תשנ"ו. לסקירה מפורטת על האזכורים של הספר מר דרור, השפעתו וההערכה כלפיו, ניתן לקרוא ב"מבוא" לספר מר דרור, פרק ט, מהדורה חדשה ומוערת, אור המערב, ה'תשע"ח.


תקופת חייו של הרב רבי מרדכי עטייא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +539 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png