רבי מרדכי יוסף ליינר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה
לידה 1800
ה'תק"ס
פטירה 1854 (בגיל 54 בערך)
ז' בטבת ה'תרי"ד
מקום מגורים טומשוב, איזביצה
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק אמונה, בחירה חופשית, חטא
רבותיו רבי שמחה בונים מפשיסחה
רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו מי השילוח
אב רבי יעקב ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־הראשון
18391854
(כ־15 שנים)

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 18001854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

ביוגרפיה[edit | edit source]

מרדכי יוסף נולד בטומשוב בשנת 1800 לרבי יעקב ליינר, שהיה מתלמידי החוזה מלובלין, ומיוחס עד לרש"י. היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. על תקופה זו סיפר נכדו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר:

הוא היה אחד המיוחד שבחדרו של רבו אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו. עזב כל ענייני עולם הזה ומכר ביתו נחלת אבותיו וכל כלי תשמישו הנשארים לו מאביו וכתת רגליו ללמוד תורה וכלכל עצמו בלחם צר, ולא מנע עצמו מבית מדרשו של רבו תשע שנים רצופות. רק על שבועות אחדים בשנה נסע לביתו. ואף כי היה גבר חלש, תש הכח וידוע חולי, לא הביט כלום לטובת גופו וסבל צער קור וחום, ואף כי מתולדתו היה ענוג מאוד.[1]

אחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיחסא בשנת תקפ"ז (1827) הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בתקופה זו סבל מעוני ומדלות רבה. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי לייבל'ה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצורכי החסידים, התקבצה סביב רבי מרדכי יוסף קבוצה גדולה של תלמידים, ובד בבד הלכה וגברה מתיחות בינו לבין הרבי מקוצק על רקע חילוקי הדעות בדרך הנהגת התלמידים, בדחייה או בקירוב.

בשמחת תורה של שנת ת"ר (1839) פרץ משבר שנסוב סביב עריכת ההקפות. על טיבו המדויק של המשבר נמסרו גרסאות שונות.[2] על פי אחת הגרסאות, בימים שקדמו לשמחת תורה קיבל רבי מרדכי יוסף פדיונות מהחסידים, אקט המסמל כהונת אדמו"רות, ובליל שמחת תורה הורה רבי מרדכי יוסף לתלמידיו לערוך את ה"הקפות" במנין נפרד. במניינו של הרבי מקוצק, בהקפה השישית שאותה היה מקבל בדרך כלל רבי מרדכי יוסף, ניגש הרבי מקוצק לזה שהחזיק את ספר התורה ונטלו ממנו, וכשנוכח לראות שאין זה רבי מרדכי יוסף, החזיר לו את ספר התורה. מעשה זה גרם לנתק בין הרבי מקוצק לרבי מרדכי יוסף.

בעקבות מעשה זה פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק יחד עם חסידים רבים. רבי מרדכי יוסף שקבע את חצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר באיזביצא שליד לובלין. המחלוקת בין חסידי קוצק לחסידי איזביצא הייתה אחת המחלוקות העזות ביותר ונמשכה עוד שנים רבות אחר כך.

רבי מרדכי יוסף נפטר בז' בטבת תרי"ד לאחר 13 שנות הנהגה. את מקומו מילאו בנו רבי יעקב ותלמידו רבי לייבלי איגר.[3]


תקופת חייו של הרב רבי מרדכי יוסף ליינר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


מי השילוח[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מי השלוח
שער הספר מי השלוח דפוס ראשון, וינה תר"כ, בהוצאת רבי גרשון חנוך ליינר

תורתו הייחודית של רבי מרדכי יוסף נאספה וקובצה בספר "מי השלוח", והוא הספר היסודי והראשון בהגותה של חסידות איזביצה. הספר נכתב על ידי נכדו רבי גרשון חנוך הניך ליינר מפי תלמידיו ושומעי לקחו, והוא מציג את תפיסת עולמו הייחודית של רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצה.

בהגות זו, ניתן דגש עיקרי על האינדיבידואל, ועל הפנימיות של התורה, בשילוב עם העיקרון המודגש של ידיעת ה' המוחלטת, והטוב אליו שייכת נשמתו של כל יהודי. אשר למהותה של הבחירה החופשית העומדת בבסיס המצוות, קיימים רמזים סותרים בספר, ויש דרכים שונות בביאור העניין[4]. על פי שיטה זו גרס רבי מרדכי יוסף עוד, שמעשי חטא שונים המוזכרים בתנ"ך אינם מעשי חטא אמיתיים, והם נראים כך רק לכאורה. כך למשל טען שלפעמים אונסים אדם משמים לעשות מעשה מסוים הנראה כחטא ואינו חטא.

במחקר המודרני, תפיסה זו מקובלת כפנאנתאיזם קיצוני, לפיו המציאות כולה היא א-לוהות. גם רצונותיו והכרעותיו של האדם, אף על פי שהם נראים לו כהכרעות אישיות שלו, לאמיתו של דבר אינם אלא דבר הא-לוהים. מכך מתבקשת השקפה דטרמיניסטית, הגורסת שתחושת הבחירה החופשית אינה אמיתית. אביעזר כהן מגדיר את שיטתו כאקזיסטנציאליזם דתי (בדומה להגותם של מרטין בובר ופרנץ רוזנצוייג, או אברהם יהושע השל).

שם הספר שחלקו הראשון הודפס בווינה בשנת תר"כ, הוא על פי דברי רבו של רבי מרדכי יוסף, רבי שמחה בונים מפשיסחה שאמר עליו שתורתו היא "כמי-השילוח ההולכים לאט לאט אבל חופרים עמוק עמוק". בנוסף לכך ראשי התיבות של שמו – מרדכי יוסף, יוצרים את המילה "מי".

לספר הקדים הנכד הקדמה בה תיאר את שפע דברי התורה שהיה משמיע הסב, מתוכם הדפיס ליקוטים קצרים שאסף מתלמידיו ומכתבים, למען החסידים. תוך שהוא מוסיף הסתייגות: "והאמנם כי ידעתי כי בכמה מקומות יקשו הדברים לאזנים אשר לא שמעו ולא הורגלו בדברים כאלה, אך לא אספתי בלתי למען אנשי שלומנו המכירים ערך יקרותם". הספר בו הוצגו לראשונה עיקרי תורתה הדטרמיניסטית של חסידות איז'ביצה כפי שניסח אותם הנכד – רבי גרשון חנוך ליינר, היה שנוי במחלוקת ונחשב לייחודי בספרות החסידית. ביקורת חריפה נרשמה כלפיו מצד חסידות קוצק כמובן, אך גם בקרב חסידויות רבות אחרות, בדגש על חצרות חסידיות בגליציה שהיו שמרניות יותר, ובוודאי מצד המתנגדים.

להגותו של רבי מרדכי יוסף יש המשך בולט גם בשני תלמידיו המובהקים – רבי יהודה לייב איגר שתורתו מתונה יותר מהגישה המתבטאת בספרי רבו, ובעיקר אצל רבי צדוק הכהן מלובלין תלמידו המובהק; רבי צדוק, שתורתו והגותו התפרסמו מאוד, הקנה לתורת רבו את פרסומה הגדול ונחשב לרוב כמייצג תורת רבו, ויש שהצביעו על אי שביעות רצון כלפי הספר גם מצד תלמידיו אלו, כנראה עקב הניסוח הקיצוני מדי לרעיונותיו של רבי מרדכי יוסף.

בשלהי חייו החל רבי גרשון חנוך להכין מהדורה נוספת לדפוס, ובה מאמרים נוספים וכן הגהות והערות שהוסיף על המהדורה הקודמת, אך נפטר לפני ההדפסה. רק בשנת ה'תרפ"ב, הדפיס אחיו (אחיו מאב) רבי מרדכי יוסף ליינר מלובלין, את הכתבים כחלק שני של הספר, בתוספת ליקוטים נוספים שלא נאספו לפני כן. מהדורה נוספת הודפסה בניו יורק בשנת תשל"ג על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, בנו של רבי ירוחם ליינר נינו של המחבר, ובה הערות בכתב ידו של רבי ירוחם. בשנת ה'תשס"ז הודפסה מהדורה חדשה ומוערת על ידי מכון "תורת אברהם" של חסידי איז'ביצה-ראדזין בבני ברק.

כיום, עם התפתחות הפוסט מודרניזם מתפשטת הגותו של רבי מרדכי יוסף והלימוד בספר שבעבר נחשב לחריג, הופך לנפוץ, בפרט בעולם הנאו חסידי. תורה זו נחקרת רבות בעולם האקדמאי ובקרב חוקרי חסידות רבים, ותופסת מקום משמעותי בהגות החסידית בת ימינו. מהבולטים שבהוגים בו בדור האחרון היה שלמה קרליבך שנחשב לאחד ממבשרי הפוסט מודרניזם הדתי.

ספריו[edit | edit source]

  • מי השלוח - שני חלקים, על התנ"ך והתלמוד
  • ליקוטי מי השלוח - תורתו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה - ליקוט מספרי צאצאיו ותלמידיו

תלמידיו[edit | edit source]

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • אברהם יהושע השל, 'קאצק'
  • ש.ז. שרגאי וא. ביק, בהיכל איזביצא-לובלין, ירושלים ה'תשל"ז
  • ש.ז. שרגאי, חסידות הבעל שם טוב בתפיסת איזביצא-רדזין, סיני מ"ז עמ' קסה-קצח
  • ש.ז. שרגאי, במעייני חסידות איזביצא-ראדזין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"מ
  • ש.ז. שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין (שני כרכים), ירושלים "המשוחררת" תשל"ב
  • יוסף ווייס, תורת הדטרמיניזם הדתי לר' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא, ספר היובל ליצחק בער, ירושלים ה'תשכ"א
  • רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה בגליציה ובפולין הקונגרסאית במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה - היסודות הסוציאלים והמדיניים, מרחביה, 1961, (ראו הפניות באינדקס)
  • רבקה שץ, האוטונומיה של הרוח ותורת משה - עיונים בתורת הרבי מרדכי יוסף מאיזביצא", מולד כא, עמ' 554 - 561
  • אביעזר כהן, "תודעה עצמית בספר מי השלוח ככלי לקיום הזיקה שבין הא-ל לאדם" (דיסרטציה), אוניברסיטת בן-גוריון, אלול תשס"ו.
  • אביעזר כהן, "אקסיסטנציאליזם דתי במשנתם של ר' מרדכי יוסף מאיזביצה ופראנץ רוזנצווייג", ספר רבקה עמ' 525–562, הוצאת הספרים אוניברסיטת בן-גוריון, 2007
  • אביעזר כהן, "האינדיווידואציה ושאלת הסובייקט בספר מי השלוח", בתוך: אל העצמי - תהליכי אינדיבידואליזציה ומעברי חיים (עורכים: ד' נוב וב' כהנא), הוצאת ראובן מס ירושלים תשע"ד, עמ' 335–384.
  • יהודה בן-דור, "עיון במי השלוח לר' מרדכי יוסף מאיז'ביצא" (דיסרטציה), האוניברסיטה העברית, תשרי תשס"ט
  • יעקב ורשבסקי, עצות ממי השילוח (שני כרכים), ירושלים תשע"ו

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ הקדמה לספר "בית יעקב" על ספר בראשית מאת רבי גרשון חנוך הניך ליינר. הקדמה יסודית זו נדפסה בשנים האחרונות בנפרד בשם "שער האמונה ויסוד החסידות" ובה מבאר רגח"ה באריכות את דרכה של חסידות איז'ביצה.
  2. ^ לגרסאות היותר קיצוניות, ראו יצחק אריגור, "קוצק", עמ' 87-91.
  3. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' רלח-רמב, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
  4. ^ ש.ז שרגאי בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין חלק ב' מעמוד 83.
    ואת שיעורו של הרב אריה הנדלר, "ה"מי השילוח" מאיז'ביצה ושאלת הדטרמיניזם".

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2643 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png