רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

מתוך האנציקלופדיה היהודית, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו, ראו צמח צדק (ספר).
רבי מנחם מנדל שניאורסון
האדמו"ר השלישי מחב"ד-ליובאוויטש, ה"צמח צדק"
Tzemachtzedek2.jpg
ציור של בעל ה'צמח צדק'
תאריך לידה כ"ט באלול ה'תקמ"ט
מקום לידה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליוזנה
תאריך פטירה י"ג בניסן ה'תרכ"ו
מקום פטירה האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) לובביץ'
מקום קבורה רוסיהרוסיה לובביץ'
חסידות חב"ד-ליובאוויטש
מקום מגורים העיירה לובביץ'
מספר בשושלת השלישי
הקודם רבי דובער שניאורי
הבא רבי שמואל שניאורסון - (חב"ד ליובאוויטש)
רבי יהודא לייב שניאורסון
(קאפוסט)
רבי ישראל נח שניאורסון
(ניז'ין)
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (לאדי)
תחילת כהונה (בסמוך לפטירת חמו רבי דובער שניאורי-ט' כסלו ה'תקפ"ח)
סיום כהונה בעת פטירתו י"ג ניסן ה'תרכ"ו
רבותיו אביו רבי שלום שכנא אלטשולר
סבו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי שלום שכנא אלטשולר
אם הרבנית דבורה לאה אלטשולר
בת זוג הרבנית חיה מושקא
ילדים ראו בהמשך

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כ"ט באלול ה'תקמ"ט[1], 1789י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866), המכונה בעל הצמח צדק על-שם ספרו, היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

קורות חייו


נולד בעיירה ליוזנה בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה אלטשולר, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בגיל שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי שלימדו תורה. בה' בכסלו תקס"ג (1803) בגיל 14 נישא לבת דודו, חיה מושקא בת רבי דובער שניאורי, האדמו"ר מחב"ד-לובביץ.

עד פטירת חותנו היה עונה בשמו על שאלות הלכתיות, ולאחר פטירתו סירב להתמנות במקומו כאדמו"ר. שנה וחצי אחר כך, ניאות להפצרת החסידים לנהוג בהם כאדמו"ר. עם מינויו החל לפעול להצלת צעירים יהודים מגיוס לצבא הרוסי (במה שזכה לכינוי "גזרת הקנטוניסטים"), הקים ועד שתדלנים להפחתת מכסות הגיוס והרחבת האפשרות להמיר את הגיוס בתשלום כספי. במקביל עודד את אנשיו לפעול לשם כך גם בדרכים בלתי חוקיות כמו שחרור הילדים המגויסים באמצעות מתן שוחד לשומרים ורישום הילדים כמתים, לשם פעילות זו הוקם ארגון בשם "חברה תחיית המתים". במקביל שלח את נאמניו למקומות כינוס המגויסים כדי לעודדם להישאר נאמנים ליהדות, ובעצמו השתדל לקרב חיילים אלו. נשתמר מאמר חסידי שאמר ביידיש בעת מפגש עם קבוצת חיילים כזו.

בשל עידודו את חסידיו (1839) לעסוק בחקלאות, והתיישבות ששים משפחות יהודיות בעידודו בכפר שצ'דרין שליד הומל לשם כך (1844), הוענק לו תואר "אזרח נכבד" של האימפריה הרוסית[דרושה הבהרה], וב-1851 העניק לו ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה מעמד של "אזרח נכבד לדורותיו"[2]. תואר זה היה בתוקף עד קריסת האימפריה הרוסית וסיום שלטון הצאר ב-1917[3].

לדברי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, בשנת 1841 (תר"א) ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה שרדה 26 שנים[4].

ניהל מאבקים נחושים נגד יוזמות של המשכילים, ששכנעו את השלטון הרוסי להתערב באורחות חיי היהודים ובמערכות החינוך שלהם. באסיפת הרבנים בשנת תר"ג (1843) בנוגע להצעה לכפות על היהודים לימודי חול, הזהירו אותו השלטונות כי מאבקיו נתפסים בעיניהם כהתנגדות לשלטון. צאצאו הרב יוסף יצחק שניאורסון מספר שלמרות זאת הוא המשיך ובעקבות זאת נעצר במהלך האספה עשרים ושתיים פעמים[5].

גם גדולי תורה מקרב המתנגדים העריכו את למדנותו. שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק". נודע גם בשל ספרייתו הגדולה. מסופר עליו כי מגיל 12 החל לכתוב חידושי תורה. חלק מכתביו יצא לאור, והם עוסקים בשו"ת הלכתי, קבלה וחסידות. כתבי יד רבים שלו אבדו וחלקם נמצא מאוחר יותר ויצא לאור.

נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו (29 במרץ 1866) ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה צעיר בניו, רבי שמואל שניאורסון.

משפחתו ותלמידיו

משפחתו

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

  • בנו הראשון[6], רבי ברוך שלום, נשאר אחר פטירת אביו בעיירה ליובאוויטש, וסירב לקבל משרת אדמו"ר (רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש השביעי בשושלת חב"ד - הוא נכד נכדו, בן אחר בן).
  • בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", הוא עצמו נפטר חצי שנה אחרי אביו, בניו המשיכו לנהל את החצר, אך לאחר פטירתם לא נותר ממשיך לשושלת.
  • בנו השלישי, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-לאדי", את החצר הזו ניהל אחריו בנו, אך אחר כך התפרקה החסידות.
  • בנו הרביעי, רבי ישראל נח (המהרי"ן), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-ניעזין", אך לחצר זו לא היה המשך.
  • בנו החמישי, רבי יוסף יצחק מאוורוץ', הקים בחיי אביו ולמרות התנגדותו את חצר "אוורוטש". חצר זו לא הייתה חצר בסגנון חב"די, אלא בסגנון חסידות צ'רנוביל.
  • בנו השישי, רבי יעקב, נפטר בעודו בגיל צעיר בשנת ה'תרט"ז בערך. היה נשוי ובנו נקרא ר' שניאור.
  • בנו השביעי, רבי שמואל (מהר"ש), מילא את מקום אביו (בליובאוויטש) בהנהגת שושלת חב"ד ליובאוויטש, כצוואת האב[7].

בנותיו

  • ראדע פריידא, נישאה לר' שניאור
  • דבורה לאה, נישאה לר' לוי יצחק

אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד

מקרא:
  • שושלת האדמו"רים:      חב"ד ליובאוויטש[א]      חב"ד קאפוסט      חב"ד ליאדי      חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד[ב] לעץ הראשי של משפחת שניאורסון[9]
  • דורות האדמו"רים:      דור ראשון      דור שני      דור שלישי      דור רביעי      דור חמישי      דור שישי      דור שביעי
  • לצד כל אדמו"ר נרשמו בסוגריים השנים שבהן שימש כאדמו"ר
  • לצד כל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם יש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

Schneur Zalman of Liadi.jpg
מייסד חסידות חב"ד
 
הרבנית
סטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
 
 
 
הרבנית
דבורה לאה אלטשולר[10]
 
רבי
שלום שכנא
אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאה (אשת יעקב ישראל טברסקי)[11]
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה שרה
אלכסנדר[12]
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
Tzemachtzedek2.jpg
[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[15]
 
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה
 
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
[א]
 
 
רבי ישראל נח שניאורסון[16]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
 
רבי
ברוך שלום שניאורסון[17]
 
 
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
[18]
 
 
 
רבי יעקב שניאורסון[19]
 
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל
[20]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר ליבא
 
 
 
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה[21]
 
 
הרבנית ראדא[22]
 
 
רבי שניאור
בעלה הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון
 
רבי שלום דובער שניאורסון
Image-RebbeRashab.jpg
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
 
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
רבי
ברוך שניאור שניאורסון
 
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
 
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
 
 
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות
 
רבי
שלום דובער שניאורסון[23]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
 
 
רבי שמריה נח שניאורסון
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף יצחק שניאורסון
Frierdiger Rebbe.tif
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
הרבנית
חנה
שניאורסון
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
Rabbi Menachem Mendel Schneerson2 crop.jpg
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'
 
 
 
 
 
 
 
מקורות לעץ בהערה[24]
 
 

ביאורים:

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד[13]. אחד מארבעתם רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב[14], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שלושת אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש
  2. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספות - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו[8]



מתלמידיו


תקופת חייו של הרב רבי מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


חיבוריו

שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב
  • צמח צדק - שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת היידיש) - "מנחם מענדל" בגימטריה "צמח צדק".
  • דרך מצותיך - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
  • ביאורי הזוהר- ביאור מאמרים מספר הזוהר.
  • ספר החקירה - דרך אמונה - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "מורה הנבוכים" של ה"רמב"ם", ספר העיקרים, ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
  • אור התורה - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך (נביאים וכתובים).
  • ספר הליקוטים - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
  • אגרות קודש - תשעים מאגרותיו, מהדורה מוערת עם מבוא, בעריכת הרב שלום בער לוין והרב יהושע מונדשיין, הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
  • יהל אור - על תהילים.
  • מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" -הנחות, כרך א' בראשית, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ז

לקריאה נוספת

  • חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, באתר HebrewBooks, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
  • הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדורות קודמים היו ספקות באשר לשנת הולדתו האם הייתה בשנת תקמ"ח, תקמ"ט או תק"נ, ראה רשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן (יוסף יצחק שניאורסון, קה"ת, (2011).) עמ' מט בהערה 211 סקירה על הגרסאות שבתאריכי הולדתו, התמים חוברת ג' עמ' כה. בשלשלת היחס בהיום יום נכתב שנולד בשנת תקמ"ט ערב ר"ה (של תק"נ).
  2. ^ מעמד "אזרח נכבד" התיר ליהודים מסחר בערים הגדולות, פטור מגיוס והטבות נוספות. תואר זה קיבלו כל משתתפי אספת הרבנים[דרושה הבהרה]. התואר "אזרח נכבד לדורותיו", העניק הטבות דומות גם לצאצאיו, והוא הוענק לו בשל פעילותו בשצ'דרין.
  3. ^ צילום התעודה, ומסמכים הקשורים לבקשה, באתר COL.
  4. ^ אגרות קודש הריי"צ חלק ב' עמ' קז.
  5. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה
  6. ^ ספק אם היה בכור. ראו: שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
  7. ^ פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  8. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  9. ^ טיוטה של העץ המרכזי של משפחת שניאורסון | לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  10. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  11. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  12. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  13. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  14. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  15. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  16. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  17. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  18. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  19. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  20. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  21. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  22. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  23. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  24. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3504 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png