רבי מנחם מנדל קרנגל

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רבי מנחם מנדל קרנגל
רבי מנחם מאנדל קרענגיל
אין תמונה חופשית
לידה מאי 1847
א' בסיוון ה'תר"ז
קרקוב
פטירה מאי 1930 (בגיל 83)
א' בסיוון ה'תר"ץ
קרקוב
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום פעילות האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קרקוב האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת פעילות סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
השתייכות יהדות אורתודוכסית, חסידות צאנז
תחומי עיסוק רבנות ביבליוגרפיה
רבותיו רבי שמעון סופר
בני דורו רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, רבי עקיבא קורניצר
חיבוריו תורת עירובין, שערי גאולה, טירת כסף, דבש וחלב, הגהות שארית ציון ומנחם ציון לשם הגדולים

רבי מנחם מאנדל קְרֶנְגְל (בכתיב יידי: קרענגיל; א' בסיוון ה'תר"זא' בסיוון ה'תר"ץ, מאי 1930) חוקר תורני, ביבליוגרף, ומחבר ספרים גליציאני בקרקוב. התפרסם בשל ספר שם הגדולים שהוציא לאור בתוספת הערות.

בתמיכתם של רבנים מפורסמים בדורו - הוביל פולמוס ציבורי כנגד ההיתר של רבה של קרקוב לטלטל בשבת בעיר.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בקרקוב לרבי יוסף פנחס תלמיד וחכם וסוחר בקראקא מחסידי ראדומסק ולמרים, בא' בסיוון תר"ז, סמוך לפטירתו של רבי מנחם מנלי הורוביץ דיין בקראקא, ונקרא על שמו[1]. בצעירותו בקרקוב התקרב לרב העיר רבי שמעון סופר, ממנו קיבל מסורות ושמועות שהדפיס בספריו. נסמך להוראה על ידי רבי אריה לייבוש הורוויץ מסטרי. נשא את נעטל ("נעטיל") בת ר' אברהם לוק, ואחרי פטירתה בטבת תרמ"ז את נכה בת ר' משה שניידר.

כיהן כמו"ץ ודרשן בקהילת קראקא. את מקום תפילתו קבע בקלויז של חסידי צאנז בעיר.

פעילותו הציבורית הגיעה לשיאה בפולמוס סביב היתר הטלטול בשבת ברחובות קרקוב, לאחר שעמודי העירוב בעיר הוסרו. רב העיר רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ[2] התיר לטלטל בעיר גם ללא העמודים בהסתמך על נהר הוויסלה הזורם במרכז העיר, וכן על גדרות וצורות הפתח ועל היתר דומה שנערך בוורשה, והדפיס בשנת תרמ"ח ספר בשם "תקון עירובין" בכדי להוכיח את היתרו.

כנגד היתר זה יצא רבי מנחם מנדל בחריפות, ובשנת תרנ"ב הדפיס ספר נגדי בשם "תורת ערובין" המוכיח לאיסור. רבי חיים אריה הדפיס כתגובה לכך קונטרס בשם "מודעה רבה" עם מכתבי תמיכה מרבנים שונים, ביניהם סבו רבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב[3], אביו רבי שאול הורוויץ מטיסמניץ[3], רבי חיים אלעזר וקס[3], ודייני העיר, רבי חיים נתן דמביצר, רבי יוסף לדרברגר, ורבי קלונימוס גוטווירטה. רבי מנחם מנדל הדפיס כתגובה את "ביטול מודעה". בדעתו תמכו רבי עקיבא קורניצר[4] והדיין רבי יוסף דמשק מקרקוב, ורבנים נוספים ביניהם: רבי יצחק שמלקיס[4], רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם[4], רבי שלום מרדכי שבדרון[4], רבי יצחק אלחנן ספקטור[4], רבי ישראל איסר שפירא[4], ורבי יעקב וידנפלד שלא הסכים לפרסם את דעתו לאיסור כנגד דעתו של רבו מנוער רבי משולם ישכר הורוויץ[4][3].

התכתב עם רבי יוסף שאול נתנזון[5].

נפטר ביום הולדתו ה-83, בא' בסיוון ה'תר"ץ.

ספריו[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ בשל כך הקפיד להיקרא "מנחם מאנדל" ולא מנחם מנדל.
  2. ^ רבי חיים לייבוש היה מקובל כרב באותה עת רק על חלק מבני הקהילה, מכיוון שהחסידים הכירו ברבי עקיבא קורניצר כרב העיר עד לפטירתו.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, ‏תקון עירובין, קרקוב תרמ"ח, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 תורת ערוב - שו"ת הגאונים, בתוך: תורת עירובין, קרקוב תרנ"ב, עמ' 54 ואילך, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ ראו שו"ת שואל ומשיב, חלק ה', סימן פ"ט וסימן צ'.

NivdakVeushar.png

ערך זה נוצר בידי עורכי האנציקלופדיה היהודית באתר המכלול, והועתק לכאן באדיבות בעלי האתר.