רבי מנחם מנדל טאוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי מנחם מנדל טאוב
לידה תרפ"ד
פטירה כ"ג בניסן תשע"ט
מקום מגורים ירושלים
תחומי עיסוק מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה
אדמו"ר חסידות קאליב
→ אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן
נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ ←
האדמו"ר מקאליב, 1978

רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.

קורותיו

נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי המונע מזקנו לצמוח.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),[1] עלה ארצה[2] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.[3]בהמשך עבר להתגורר בקרית איטרי בירושלים עד לשנת 1976. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.

האדמו"ר היה גם מלחין, ונהג לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהן הוזמן.

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.

באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצה. בתו החורגת, בתיה מניה, נישאה לרב מרדכי מאיר מיכלוביץ, האדמו"ר מזלוטשוב[4] (נפטרה ה'תשע"ו).[5] בת מאומצת נוספת נישאה לרב רפאל רוזנברג.

באפריל 2019, מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[6] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פירסמו הודעות אבל על מותו.[7] בהלוויתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.[8]

ספריו

לקריאה נוספת

  • ח. טוברואי, הבשורה המתנגנת מכינורו של הרבי מקאליב שליט"א, דגלנו, ניסן תשל"ו, עמ' ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לחסידים - קריה חדשה, מעריב, 4 במרץ 1963, עמ' 14; חיים פיקרש, הרבי מקאליב בונה קריה, הצופה, 21 ביוני 1963; קריית קאליב בראשון לציון, שם, 6 בספטמבר 1964, עמ' 46
  2. ^ הרבי מקאליב משתקע בארץ, הצופה, 20 ביוני 1963, עמ' 4
  3. ^ האדמו"ר מקאליב השתקע בקריה שבראשון לציון, הצופה, 11 בספטמבר 1966, עמ' 4
  4. ^ חתונת האדמו"רים, מעריב, 5 בספטמבר 1984, עמ' 18
  5. ^ ישראל כהן, ‏ברוך דיין האמת: הרבנית בתיה מיכלוביץ ע"ה אשת הרבי מזלאטשוב, באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2016
  6. ^ קובי נחשוני ורותם אליזרע, ערב יום הזיכרון: "אדמו"ר השואה" נפטר בגיל 96, באתר ynet, 28 באפריל 2019
  7. ^ רה"מ והנשיא הביעו צער על פטירת זקן האדמו"רים, באתר לדעת, ‏28 באפריל 2019
  8. ^ כצוואת האדמו"ר, הנכד הוכתר לממשיך, באתר jdn

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +578 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png